זו יכולה להיות הודעה שקיבלתם בטלגרם אחרי שפרסמתם ברשתות שאתם מחפשים עבודה. זו יכולה גם להיות הבטחה לכסף קל, עבודה מהבית ללא מאמץ או הצעה תמימה של אדם שפגשתם ברשת להשתמש בחשבון הביט, הפייבוקס או הבנק שלכם בתמורה לעמלה כי החשבון שלו חסום. אלה עשויות להיראות כמו הזדמנויות אטרקטיביות במציאות הכלכלית המאתגרת של ימינו. אלא שמתחת לפני השטח מסתתרת רשת מסועפת ומסוכנת של פשיעה גלובלית, המשתמשת בטלפון החכם שלכם ככלי עבודה מרכזי.
התופעה המוכרת בשם בלדרי כספים, או מאני-מיוּלס (Money Mules), הפכה בשנים האחרונות למגפה דיגיטלית ששוטפת את המערכת הפיננסית בישראל ובעולם. על אף שהיא מוכרת לרשויות האכיפה בישראל כבר שנים, הניסיונות להתמודד מולה בעיקר בחמש השנים האחרונות לא ממש צלחו, והתופעה רק הולכת ומתרחבת ומגלגלת לפי ההערכות מיליארדי שקלים רק בארץ.
אז על מה מדובר? ארגוני פשע, הימורים, סמים וגם טרוריסטים זקוקים לחשבון כדי להעביר ולקבל כסף. מן הסתם חשבון בנק לא בא בחשבון, ומזומן לא תמיד אפשר להעביר במהירות, אבל פלאי הרשת הביאו לנו את הבנקאות ושירותי הארנק הדיגיטלי. המחסום העיקרי הוא שהחשבונות מקושרים למספר טלפון, לשם משתמש וסיסמה או להזדהות ביומטרית. הפתרון? לגייס את בעל החשבון בבנק, או באפליקציות של ארנק דיגיטלי.
השיטה פשוטה: בעלי החשבון מקבלים עמלה על השימוש בשם שלהם או בחשבון שלהם, והעבריין נהנה מגישה חופשית לאמצעי הבנקאות המקוונים. את הבלדרים האלה מגייסים באפליקציות מדיה חברתית או בטלגרם ודומיו. המודעות תמיד דומות: "רוצה להרוויח מהבית?", "עבודה קלה ללא התחייבות!", "בוא תעבוד בעולמות הפוקר" וכו'. בלדרי הכספים ברוב המקרים הם אזרחים מן השורה, שלעיתים כלל אינם מודעים למעורבותם בפלילים ובחלק מהמקרים מוכנים לקחת את הסיכון כדי לעשות רווחים קלים.
הם מקבלים כספים לחשבון הבנק האישי שלהם ומשנעים אותם לגורם שלישי תמורת עמלה. מדובר בהלבנת כספים קלאסית. לדוגמה: 20 אלף שקלים מכספי הימורים מועברים לחשבון של הבלדר והוא מעביר 19 אלף שקל לגורם שקשור לארגון הפשע ומשאיר אצלו עמלה של אלף שקל. רווח קל עם סיכון גבוה בצידו.
השימוש בבלדרים נועד להסתיר את זהותם של מחוללי הפשיעה ואת המקור הלא חוקי של הכסף. העובדה שלבלדר אין עבר פלילי והוא מחזיק בחשבון בנק שלא מעורר חשד היא המפתח להצלחה של הלבנת הכספים. הנתונים מצביעים על כך שארגוני פשיעה מנצלים אוכלוסיות צעירות, סטודנטים או אנשים המצויים במצוקה כלכלית, ומפתים אותם בהצעות עבודה מהבית שאינן דורשות ניסיון מקצועי אך מבטיחות שכר גבוה עבור פעילות פיננסית פשוטה. בפועל, הקורבנות הופכים לצינור הלבנה עבור כספים שמגיעים מהונאות פישינג, פריצות סייבר או סחר בסמים.
צינור להלבנת הון
חברת הסייבר הישראלית ביוקאץ' (BioCatch) ביצעה מחקר בנושא וזיהתה סוגים שונים של בלדרי כספים: עבריינים שפותחים חשבונות באמצעות נתוני זיהוי מפוברקים או גנובים ומשתמשים בהם להלבנת כספים שלהם ושל עבריינים אחרים; אנשים שמסכימים בעבור עמלה להעביר בחשבונות הבנק שלהם כספים עבור עבריינים. יש זירות מסחר בטלגרם בהן עבריינים ובלדרים נפגשים; אנשים שנופלים בפח של מודעות גיוס עובדים המציעות עבודה מכניסה מהבית ואינם בהכרח מודעים למקור הכספים או לחומרת העבירה שהם מבצעים; קורבנות הונאה שבמקום לגנוב מהם כספים, נוכלים משתמשים בגישה לחשבונותיהם כדי להעביר כספים בלי ידיעתם.
כדי להבין את הממדים המפלצתיים של התופעה, צריך להסתכל על התמונה הגדולה של הפשיעה הפיננסית העולמית. לפי דוח של נאסד"ק שפורסם לאחרונה, סכום בלתי נתפס של כ-3.1 טריליון דולר של כספים בלתי חוקיים זרם דרך המערכת הפיננסית העולמית בשנת 2023. הלבנת ההון הזו, שמסתכמת בטריליוני דולרים, מקורה במגוון רחב של פשעים חמורים כמו סחר בבני אדם, סחר בסמים ומימון טרור. על פי נתוני היורופול, כ-90 אחוז מחשבונות הבלדרים משמשים להלבנת כספי הונאה ופשיעת סייבר.
אחת ממודעות הדרושים
התופעה הזו משיקה לעיתים קרובות גם לאיומים ביטחוניים מורכבים יותר. בישראל נחשפו בשנים האחרונות מקרים רבים שבהם גורמים עוינים מחו"ל, ובראשם איראן, ניצלו את המרחב הדיגיטלי כדי לגייס ישראלים למשימות ריגול וטרור. הגיוסים הללו מתחילים לעיתים קרובות כהצעות עבודה או תשלום תמורת מטלות פשוטות ברשת, ומתפתחים למשימות איסוף מודיעין, צילום אתרים רגישים או פגיעה בתשתיות, תוך שימוש בתשלומים במטבעות קריפטוגרפיים כדי לטשטש את עקבות הכסף.
גורמי ביטחון מצביעים על כך שהמניע הכלכלי הפך למנוע מרכזי בגיוס אזרחים ישראלים למשימות עוינות, תוך ניצול אותן תשתיות של בלדרי כספים המשמשות ארגוני פשיעה פליליים. חברת הסייבר הישראלית ביוקאץ' מנסה להילחם בתופעה באמצעות טכנולוגיה של ביומטריה התנהגותית. המערכת מסייעת לבנקים להבדיל בין פעילות רגילה של משתמשים לגיטימיים לבין פעילות שנובעת מפריצה או הונאה, ופיתחה יכולת לזיהוי חשבונות המשמשים כבלדרי כספים. ישנם שורה ארוכה של סימנים התנהגותיים ופיזיים שמאפיינים חשבונות אלו, כמו קצב הפעילות בחשבון, ותק המכשיר ועוד מאות סימנים דקים.
אין מספיק הרתעה
מהנתונים שביוקאץ' הציפה עולה כי 65 אחוז מחשבונות הבלדרים בבריטניה, למשל, שייכים לבני 30 ומטה. התופעה מתרחבת במהירות עם צמיחה של 14 אחוז בכמות החשבונות שהתגלו בארצות הברית בין השנים 2019 ל-2023. הנתון המטריד ביותר הוא חוסר המודעות לחומרת הענישה. בארצות הברית הממוצע הוא 71 חודשי מאסר על עבירות הלבנת הון, בבריטניה העונש מגיע עד 14 שנות מאסר, ובאוסטרליה העונש נע בין שנת מאסר ועד מאסר עולם.
"בעולם ישנה רשת של מאות אלפי חשבונות המכונים Mule Accounts ומשמשים להעברת כספים שמקורם בפשיעה באופן המקשה מאוד על הרשויות לעקוב", אומר גדי מזור, מנכ"ל ביוקאץ', "מאבק בבלדרי הכספים יכול להנחית מהלומה רצינית על הפשיעה המאורגנת שכן מדובר בצינור חמצן קריטי שבלעדיו קשה להם מאוד. מנקודת מבט ישראלית המאבק הזה הוא דרמטי עוד יותר שכן אותם Mule Accounts משמשים גם לעקיפת סנקציות כלכליות ולמימון טרור. ברחבי העולם הרגולטורים לוחצים יותר ויותר על המוסדות הפיננסיים לקבל אחריות ולהיאבק בהלבנת ההון. זה אפשרי וחשוב שזה יקרה גם כאן".
בישראל, השיח סביב התופעה נותר ברובו ברמת הדיונים הרגולטוריים והניסיונות להילחם בהפצת הודעות ה-SMS המזויפות, שנראים יותר ככיבוי שריפות מאשר פתרון שורש לבעיה המהותית. רשויות האכיפה מדגישות כי החוק לאיסור הלבנת הון אינו מקל ראש עם הבלדרים, אך המסר הזה ככל הנראה אינו מחלחל לקהל היעד הצעיר והפגיע. ללא שינוי תפיסתי שכולל שיתוף פעולה הדוק יותר בין הבנקים לבין רגולטורים וגופי האכיפה, ובמקביל העלאת מודעות ציבורית אקטיבית, התופעה צפויה להמשיך ולשגשג על גבם של אזרחים תמימים.
תגובות
מהרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור נמסר: "הרשות מכירה את הנושא מזה מספר שנים ואף פרסמה בעבר סקירה אסטרטגית ומסמך דגלים אדומים שעוסק, בין היתר בנושא זה. המסמך הופץ לסקטור הפיננסי וגופי האכיפה וניתן לעיין בו באתר הרשות. בנוגע לדרישת גילוי נאות - משטר איסור הלבנת הון ומימון טרור, הכולל בין היתר חובות הכר את הלקוח ובקרה על הפעילות הפיננסית חל על היישומונים שצוינו בפנייה, והרגולטור הרלוונטי לעניין זה הוא בנק ישראל. הרשות עובדת בשיתוף פעולה הדוק עם בנק ישראל גם בנושא זה".
בחברת ביט ציינו כי החברה "מפעילה מערכות מתקדמות לניטור, זיהוי ומניעת פעילות חריגה, ומשקיעה באופן שוטף בהגנה על משתמשיה ובאבטחת הפלטפורמה. כאשר מתעורר חשד לפעילות בלתי תקינה, הנושא מטופל בהתאם לנהלים ובשיתוף הגורמים המוסמכים, ככל שנדרש. ניסיונות לנצל פלטפורמות תשלומים לצורכי הונאה מוכרים בארץ ובעולם. ההתמודדות עמם מחייבת שיתוף פעולה בין חברות התשלומים, הבנקים, רשויות האכיפה והרגולטורים".
מפייבוקס נמסר: "החברה פועלת תחת רגולציה מחמירה וקפדנית של הפיקוח על הבנקים. במסגרת זו פייבוקס נוקטת צעדים אקטיביים לאיתור לקוחות בעלי פרופיל סיכון גבוה, מיישמת אמצעי בקרה מתקדמים ומפעילה כלי מעקב למניעת הונאות. בנוסף, החברה מדווחת לרשויות, בהתאם לדין ולכללים שחלים עליה".
מבנק ישראל לא נמסרה תגובה.
פורסם לראשונה: 00:00, 21.07.26
