1. תשעה באב. יום חורבן בית המקדש הראשון ובית המקדש השני. זהו יום אבל, חורבן הבית היה המסמר האחרון בארון המדינה היהודית ההיא. אחריו גלינו מהארץ, הורחקנו ממנה למעלה מ-2,000 שנה. זהו יום הכיפורים הציבורי שלנו. רגע שבו אנו נקראים להתענות, מערב עד ערב. רבים נוטים לחשוב שאנו מתענים על המקדש שחרב, יש בזה משהו, אבל זה לא מדויק. לצד הצום והעינוי אנו נוהגים לקרוא במגילת איכה, מגילת החורבן. הקורא בה עלול לחשוב שהיא נכתבה אחרי חורבן הבית, המעיין בה לא יכול להזדעזע מהתיאורים הנוראיים המלווים אותה.
קוראים את מגילת איכה
(צילום: אלכס גמבורג)
2. המגילה הזו נכתבה, כפי הנראה, על ידי הנביא ירמיהו, שנים ספורות לפני החורבן. את המהדורה הראשונה של המגילה שלח הנביא בידיו של ברוך בן נריה. למִקרא תוכנה העירו המלך והשרים: "הַגֶּד נָא לָנוּ אֵיךְ כָּתַבְתָּ אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה..", כלומר: השתגעת? למה אתה מגזים? איך אתה מעז לומר שהמצב חמור כל כך?! המלך בחר לשרוף את המגילה, כל האזהרות על משבר חברתי, סיאוב ושחיתות הושלכו לאש. המלך ושריו לא רצו להקשיב אבל ירמיהו לא ויתר, הוא זעק: "הַמְעָרַת פָּרִצִים הָיָה הַבַּיִת הַזֶּה"? ועדיין המלך ושריו המשיכו להתעלם מהאזהרה החמורה. ירמיהו לא ויתר, הוא שב וכתב את המגילה על קלף ושלח שוב, את נאמנו, למוסרה. כפי הנראה זו המגילה שבה אנו קוראים.
מגילת איכה היא לא מגילה של אבל וקינה, היא מגילה של אזהרה, התרעה. אנחנו לא קוראים במגילה בגלל החורבן שהיה, אנחנו קוראים במגילה כדי למנוע את החורבן הבא. תמיד יהיו מנהיגים שירצו לשרוף אותה, לומר שהמתריעים מגזימים, חובשים את גלימת ירמיהו ומנבאים על חורבן שרחוק מאיתנו. זה בדיוק מה שתשעה באב מלמד אותנו: חורבן לא בא ברגע מהשמיים, חורבן הוא תהליך, תמיד יהיו מי שיזהירו מפניו, תמיד יהיו מי שיבחרו להתעלם.
רבים מהאזרחים חשים בסכנה הקרבה, הם למדו מאזהרותיו של הנביא ירמיהו. על אף שיש מי שבז להם, שרואה בהם פסימיים, היסטריים, גוזמנים, הם לא נמנעים מהצגת התמונה המדאיגה
3. "אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד", אלה המילים הפותחות את מגילת איכה. איך, איך זה קרה?! איך הגענו למצב הזה?! קשה להאמין שהמילים הללו נאמרו כמה שנים לפני החורבן הנורא, ירמיהו רצה לומר להם: "בעוד כמה שנים, כשיחרב הבית, כשתצאו לגלות, אל תצקצקו, תספקו כפיים, 'לא מבינים איך זה קרה', לא תצטרכו להקים ועדות חקירה לכישלון שתוצאותיו היו כתובות באותיות ענקיות על הקיר".
שי פירוןצילום: יונתן בלום4. סקר מיוחד שערכו תנועת פנימה ועמותת עתים חושף כי הישראלים מודעים לעומק הקיטוב על רקע הפערים בין חילונים לדתיים. על פי נתוני הסקר 74% מהישראלים חושבים שהממשלה הבאה צריכה לפעול בדחיפות לצמצום הקיטוב. כ-60% רואים במחלוקות סביב זהותה היהודית של המדינה גורם מרכזי לפילוג בחברה. אפשר ליפות את מצבנו, מותר להתהדר בצדדים היפים שלנו, אסור להתעלם מהמצב החברתי שלנו, אנחנו האויבים הכי מסוכנים של עצמנו.
רבים מהאזרחים חשים בסכנה הקרבה, הם למדו מאזהרותיו של הנביא ירמיהו. על אף שיש מי שבז להם, שרואה בהם פסימיים, היסטריים, גוזמנים, הם לא נמנעים מהצגת התמונה המדאיגה, הם לא מוכנים שבעוד כמה שנים נשאל: "איכה ישבה בדד". מן העבר השני, אלה המבעירים אש שנאה, ובעיקר, מנהיגות שמעדיפה, גם היום, לשרוף את מגילות האזהרה. אסור שנאפשר להם להתעלם. הגיע זמן תיקון.
הרב שי פירון נשיא תנועת פנימה, לשעבר שר החינוך
