השאיפה הסעודית להקים בשטחה מתקן להעשרת אורניום אינה חדשה. לפני למעלה משני עשורים נחשף דבר קיומו של מתקן כזה באתר סודי במרכז איראן, בסמוך לעיר נתנז. מאז, כל שכנותיה של איראן, וסעודיה בראשן, שעוקבות מקרוב אחר התפתחות תוכנית הגרעין באיראן, מבהירות בגלוי כי אם ייכשלו המאמצים הבינלאומיים לסכל את חתירתה של טהרן לנשק גרעיני, גם הן ילכו בעקבותיה ללא כל היסוס.
טראמפ ובן סלמאן
(צילום: REUTERS/Evelyn Hockstein)
בתחילת שנת 2023 יזם נשיא ארה״ב ביידן שיח דיסקרטי עם ישראל ועם סעודיה על מנת לקדם הבנות מדיניות וביטחוניות בין המדינות. הממשל האמריקאי גיבש מבנה מפורט להסכם מורכב: סעודיה תכיר בישראל ותקיים עימה יחסי שלום מלאים. ארה"ב תחתום על הסכם הגנה עם סעודיה ותספק לה נשק מתקדם. יוקם מסדרון כלכלי תחבורתי שיקשר בין אסיה ואירופה, דרך סעודיה, איחוד האמירויות, ירדן וישראל.
שליחיו של הנשיא ביידן פעלו במרץ על מנת להפוך את המהלך השאפתני למציאות. הצוות האמריקאי, שכלל את מזכיר המדינה בלינקן, היועץ לביטחון לאומי סאליבן והיועץ הבכיר לענייני אנרגיה הוכשטיין, ביקר שוב ושוב באזורנו, לעיתים בגלוי ולעיתים בחשאי, ולאורך שנת 2023 עיצב בהתמדה ובחריצות חזון פורץ דרך. אבל בדרך להגשמת היוזמה ניצב מכשול משמעותי: הדרישה הסעודית שההסכם יכשיר הקמת מתקן להעשרת אורניום על אדמתה. ישראל הביעה התנגדות נחרצת לסעיף הזה. גם ארה"ב שללה אותו מכל וכל. בדיונים המשותפים שנסבו סביב סוגיה זו, בין הצוות שלנו לבין הצוות האמריקאי, וכן בין האמריקאים לבין הצמרת הסעודית, הועלו רעיונות מקצועיים רבים שנועדו לעקוף את המכשול. המכנה המשותף להם היה אחד: יכולת גרעין אזרחית בסעודיה, כפי שזו מתקיימת בעשרות ארצות בעולם, אינה מציבה איום צבאי, ככל שמתקני הגרעין הללו פועלים על פי כללי הפיקוח והרסנים שמעוגנים באמנה הבינ"ל שאוסרת על תפוצת נשק גרעיני. לעומת זאת, קיימת כאמור שלילה מוחלטת של האפשרות שסעודיה תקים בשטחה ובשליטתה הריבונית מתקן להעשרת אורניום, שיאפשר לה בכל רגע נתון להפר את מחויבויותיה ולייצר חומר בקיע שהוא מרכיב הכרחי בפיתוח נשק להשמדת המונים.
זו העמדה העקרונית שהוצגה על ידי הצוות האמריקאי בפני הסעודים, כמובן על דעתה של ישראל. הצוות האמריקאי העריך שסעודיה תתייחס בחיוב לרעיונות הפשרה של ארה״ב. הסעודים ידעו היטב שקיים חלון זמנים צר מאוד להעברת ההסכם בסנאט האמריקאי, לפני שתתחיל שנת הבחירות לנשיאות באמריקה ולא ניתן יהיה לקדם עוד מהלך משותף לשתי המפלגות היריבות, הדמוקרטים והרפובליקנים. ממילא פיתוח תוכנית גרעין אזרחי בסעודיה הייתה אמורה להתמשך על פני לפחות 15 שנים, בעוד ההחלטה על הסכם הגנה בין סעודיה וארה"ב הייתה נכנסת לתוקף מיד עם אישורה. לצורך אישור כזה נדרש להשיג תמיכה של שני שלישים מחברי הסנאט, וללא אמירה מפורשת של ישראל בזכות ההסכם, לא ניתן היה לגבש רוב ייחודי כזה. המשוואה הייתה ברורה: אם סעודיה אכן מעוניינת בהסכם הגנה תקדימי שיעניק לה גיבוי אמריקאי חד-משמעי מפני איומיה של איראן, עליה לוותר על הרצון לאחוז ביכולת עצמאית להעשיר אורניום.
בעוד ההנהגה של ארה"ב ושל ישראל ממתינות באופטימיות לתשובתה הרשמית של ריאד, יחיא סינוואר טרף את כל הקלפים. טבח 7 באוקטובר שם קץ לדיאלוג המשולש. המלחמה בעזה העצימה את ההזדהות הכלל-ערבית עם התביעה לכינון מדינה פלסטינית, תביעה שגם שליטי סעודיה נאלצו לאמץ אל ליבם. סיכויי הנורמליזציה בין המדינות בעתיד הנראה לעין פחתו, ומאמציו של הנשיא טראמפ להשיב את הרעיון לסדר היום האזורי לא צברו תאוצה. ספק אם גם הצהרתו המפתיעה על כך שההסכם - שכבר נחתם - כפוף להצטרפות סעודיה להסכמי אברהם, תשנה זאת. לפיכך, ההסכם שבו התחייבה ארה"ב לקדם תוכנית גרעין אזרחית בסעודיה, אם ישראל אכן תיוותר מחוץ לתמונה, מהווה בשורה קשה לעיכול. אמנם נוסח ההסכם טרם הופץ ברבים באופן פורמלי, אך מן הפרטים שדלפו לתקשורת האמריקאית וטרם הוכחשו, לא ברור מהן המגבלות שיוטלו במסגרתו על סעודיה.
צחי הנגביצילום: שלו שלוםההסכם חייב להגיע לדיון פומבי בקונגרס ואז ייחשפו כל סעיפיו בפומבי. בעבר הלא-רחוק, כפי שפורט לעיל, ישראל זכתה לעדכונים אמינים בעניין השיח האמריקאי-סעודי, הביעה את עמדותיה בנושא בפני בעלת בריתה הגדולה ביותר בשיח אינטימי ושוטף, ולא נאלצה להמתין לפרסומים תקשורתיים או לדיונים בבתי הנבחרים של ארה"ב, כדי להבין מה מתבשל מאחורי הקלעים בסוגיית הביטחון הלאומי הרגישה ביותר עבורה. אינני יודע אם חל שינוי לרעה בעניין זה, אולם אם ישראל אכן ממודרת מן התהליך, זו התפתחות מטרידה שמשקפת ניכור של הבית הלבן מדאגותיה הביטחוניות של ישראל. יש צורך בהול לפעול לשינוי מצב זה, ששוחק את מעמדה האזורי של ישראל ומחליש את יכולתה להרתיע את אויביה מנקיטת מהלכים הרפתקניים.
פורסם לראשונה: 00:00, 26.07.26
