"ממונה" הוא מושג מינהלי אפרורי כל כך שאין פלא שסעיף "הממונה על התיאום" בחוק מח"ש החדש עבר מתחת לרדאר הציבורי. אלא שבמערכת המשפט מתייחסים אליו כאחת מנקודות המחלוקת הנפיצות ביותר ברפורמה.
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, מבקשת מבג"ץ להוציא צו ביניים שיעצור את יישום החוק, שלדבריה נועד להקים "יחידת תביעה פוליטית שתטיל מורא על שוטרים, חוקרים, תובעים ועיתונאים". אף שהחוק אמור להיכנס לתוקף רק עם כינון הכנסת הבאה, המכרז לבחירת מנהל המחלקה החדש כבר פורסם.
הזמן של שר המשפטים יריב לוין בממשלת המעבר קצר והוא שואף לקבוע עובדות בשטח, גם אם לא יכהן שוב. המערכת המשפטית מצידה, כפי שעלה השבוע מתגובת היועצת לבג"ץ, מבקשת לעצור את ההליך – וכמה שיותר מהר.
מימין: לוין. המכרז כבר יצא, בהרב־מיארה. "מורא על שוטרים", יעקובי. חקירה בסימן שאלה
(צילומים: רפי קוץ, ריאן פרויס)
עמדתה של בהרב-מיארה, שהוגשה לבג"ץ באמצעות מחלקת הבג"צים ונמסרה במסגרת העתירות נגד החוק, נכתבה בסגנון חריף במיוחד: "הרכב חבריה של הוועדה שתמנה את המנהל והממונה, ומוסמכת אף לסיים את כהונתם, משקף פוליטיזציה במינויים, נוכח זיקת רוב חברי הוועדה לדרג פוליטי. לכל אורך תקופת הכהונה יידעו בעלי התפקידים האמורים כי ניתן להעבירם מכהונה בשל החלטה מקצועית שלא תישא חן בעיני הדרג הפוליטי".
תשובת המדינה מתארת את החשש ממינוי נושאי התפקיד הללו כבר בתקופת הבחירות, ומגדירה את תפקידה של מח״ש במהלך תקופה זו כ"קריטי". המשטרה מופקדת על שמירת הסדר ברחוב ובקלפיות, והחלשת הגוף המפקח על חקירות שוטרים עלולה להשפיע על עצמאות האכיפה דווקא בתקופה הרגישה ביותר. "מח״ש מוחלשת לצד משטרה שכבר נתונה ללחצים פוליטיים, זה שילוב מסוכן", אומר גורם משפטי בכיר.
במסדרונות משרד המשפטים טוענים כי "עובדי המחלקה כבר חוששים מהשינויים הצפויים בהרגלי העבודה, כשהבוסים המיועדים יוכלו להתערב בהליכים חקירתיים והחלטות להעמיד לדין".
עמדת היועצת אינה תאורטית בלבד. היא מתריעה בפני בג"צ שחקירות רגישות שכבר נפתחו עלולות להינזק. היא לא מפרטת, אך מדובר בתיקי שוטרים שנהגו באלימות בהפגנות המחאה, תיקי מקורבי בן גביר כמו נציב שב"ס קובי יעקובי ומפקד ימ"ר ש"י לשעבר אבישי מועלם, ועוד.
*
עיקר הביקורת במערכת מופנה לתפקיד החדש של "הממונה". החוק קובע כי ועדת האיתור תמנה שופט בדימוס, שיכהן שש שנים כ"ממונה על התיאום בעניין חקירת שוטרים", אלא שסמכויותיו רחבות בהרבה מתיאום בלבד.
עד היום פעלה מח"ש תחת פרקליט המדינה ובמקרים רגישים גם תחת הנחיות היועמ"ש. לפי החוק החדש, הממונה הוא המכריע הסופי במחלוקות בין מח"ש לכל גוף חוקר או תובע אחר. הממונה גם רשאי להחליט על העברת תיק מטיפולה של המחלקה לגופים אחרים, או להעביר תיק אל מח"ש.
לדברי אחד מראשי מערכת האכיפה, סמכויות הממונה מעניקות "נשק יום הדין" לאישי ציבור נחקרים. "מדובר בחוק זדוני וערמומי. הוא לא רק הופך את מח"ש לגוף אכיפה הנשלט בידי מפלגת השלטון, אלא מקים מתחרה ליועמ"ש ולפרקליט המדינה בדמות 'הממונה'"
לדברי אחד מראשי מערכת האכיפה, סמכויות הממונה מעניקות "נשק יום הדין" לאישי ציבור נחקרים. "מדובר בחוק זדוני וערמומי. הוא לא רק הופך את מח"ש לגוף אכיפה הנשלט בידי מפלגת השלטון, אלא מקים מתחרה ליועמ"ש ולפרקליט המדינה בדמות 'הממונה'. זה מתכון לכאוס מוחלט, ואם מוסיפים לכך את פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה והחלשתו, מדובר במפץ משטרי-שלטוני".
מראשית הליך החקיקה היה ברור שהחוק החדש נועד לבחור את ראש מח"ש באופן שיחדל להיות כפוף לפרקליטות, אלא ייבחר למעשה על ידי שר המשפטים - דמות פוליטית – באמצעות ועדת איתור שתמונה בהשראתו. כעת מתברר כי לצד ראש מח"ש שייבחר פוליטית, יכהן הממונה, "שמזדקר חשד שמדובר בנושא תפקיד שינטרל ויעשה בלגן בראשות מח"ש", כפי שמזהיר בכיר במערכת. "שלא לדבר על קרבות שהוא צפוי לנהל מול היועמ"ש ופרקליט המדינה שאליהם הוא לא יהיה כפוף".
החשש נוגע גם לאופן שבו אפשר יהיה להשתמש במנגנון החדש. בשנים האחרונות כמעט כל חקירה של איש ציבור לוותה בתלונות למח"ש נגד החוקרים. לפי התיקון לחוק, הממונה יוכל להורות על הפסקת החקירה עד בירור תלונות כאלה, כשהתוצאה עלולה להיות שיבוש של חקירות ואף חיסולן. "הסמכות של ממונה שהוא מינוי פוליטי לעכב חקירות מסוימות ולקדם חקירות אחרות – זו הסכנה. לדרג הפוליטי תהיה אפשרות להתערב ולהשפיע על חקירות מתנהלות ועל אלה שבהתהוות".
תשובת המדינה לבג"ץ השבוע חושפת חשש שסמכויות הממונה יעניקו לו מעמד-על: "ההוראות הנוגעות לממונה מקימות חשש ממשי, ואף למעלה מכך, להשפעה פוליטית על החלטותיו של גוף אכיפה המפעיל סמכויות רגישות ביותר, ואף לחוסר אחידות ביישום הדין ואי-שוויון בפני החוק"
תשובת המדינה לבג"ץ השבוע חושפת חשש שסמכויות הממונה יעניקו לו מעמד-על: "ההוראות הנוגעות לממונה מקימות חשש ממשי, ואף למעלה מכך, להשפעה פוליטית על החלטותיו של גוף אכיפה המפעיל סמכויות רגישות ביותר, ואף לחוסר אחידות ביישום הדין ואי-שוויון בפני החוק. בכך נגרמת פגיעה בעצמאות היחידה שתוקם, וכן במערכת אכיפת החוק כולה".
לפי היועמ"שית, התיקון מסמיך את הממונה להעביר תיקים בין גופי אכיפה שונים, ובכך מציבו, במקרים מסוימים, מעל היועץ המשפטי לממשלה - ראש התביעה הכללית בישראל. זאת על אף שתפקידו ממוקד ביחידה אחת אל מול מכלול מערכת אכיפת החוק, והוא נעדר ראיית רוחב תביעתית.
*
קיתונות ביקורת ניתכו על חוק מח"ש החדש מראשית דרכו. מנגד, תומכי החוק מזכירים כי הליך החקיקה נסמך על מסקנות ועדה ציבורית, שמסרה מסקנותיה לפני שנתיים וקבעה כי קיימים ניגודי עניינים מובנים בכך שמח"ש כפופה לפרקליטות. הוועדה המליצה להפוך את מח"ש לגוף עצמאי, הן בתחום החקירה והן בתחום התביעה.
"אין ספק שצריך היה להפריד את מח"ש מהפרקליטות, אך לא במחיר השמדת עצמאותה", אומר מקור משפטי. המשנה ליועמ"שית, שרון אפק, הזהיר בוועדת החוקה כי "הצעת החוק מביאה להסרת החיץ בין מח"ש לבין הדרג הפוליטי. בכך למעשה היא פוגעת פגיעה קשה במערכת אכיפת החוק כולה, בעצמאותה, בעקרונות יסוד של המשטר הדמוקרטי ובציבור".
לדבריו, "השפעה פוליטית פסולה על עבודת מח"ש תוביל לתופעות של אכיפת חסר של שוטרים כלפי אנשי שלטון ומקורביהם ואכיפת יתר של שוטרים כלפי קבוצות שאינן נמנות עם מי שהשלטון מבקש להיטיב עימו".
אפק התריע במיוחד מפני הממונה, ש"ייבחר על ידי גורם פוליטי, יחזיק בידו סמכויות שיאפשרו לו לעצור חקירות שאינן נוחות לשלטון ולתעדף חקירות שהשלטון מעוניין בהן – הן נגד אנשי אכיפת חוק והן נגד אזרחים, עובדי ציבור ונבחרי ציבור".
לטענת היועמ"שית, כפי שנחשפה השבוע, מדובר במדרון חלקלק – מתן סמכויות כה רחבות לממונה יביא לכך שנזקיה של הפוליטיזציה ביחידה שתוקם, יחרגו הרבה מעבר לעניינם של השוטרים ואנשי השב"כ הנתונים לחקירתה, אל מעגלים רחבים של פרקליטים, עיתונאים ואזרחים.
פורסם לראשונה: 00:00, 31.07.26
