ההסתבכות הטרגית ביום שישי האחרון במהלך טיול קבוצת "מטיילי דוד ואחיקם", בין הר ברכה לחוות גלעד, יכלה להימנע בקלות. בניגוד לפרסומים הראשונים, המסלול עבר הרחק ממרכז הכפר תל, ולא נכנס לשטחי A האסורים לכניסת ישראלים. לא הייתה התגרות, פרט לפרובוקציה הבלתי-מקובלת שיהודים מעיזים לנשום, והאלימות היחידה, הרצחנית, הגיעה מהצד הערבי.
ראש השב"כ בזירת הפיגוע בחוות גלעד
ראש השב"כ בזירת הפיגוע בחוות גלעד
ראש השב"כ בזירת הפיגוע בחוות גלעד
(צילום: דוברות שב"כ)
בצה"ל ידעו על הטיול ולא מצאו לנכון למנוע אותו כי אופי הקבוצה ותוואי המסלול אינם נחשבים לבעלי פוטנציאל נפיץ. מרכז הכפר ממוקם במדרון צפוני של רכס, ואילו הקבוצה עברה במדרונו הדרומי, 370 מטר מציר 60. קטע הכביש שם נקרא "ציר גלעד", לזכרו של גלעד זר, קצין הביטחון של השומרון שב-2001 נפצע בקצה המזרחי של הציר, ושלושה חודשים לאחר-מכן נרצח בצידו המערבי. שמו מונצח גם בחוות גלעד, שהרב שלה, רזיאל שבח, נרצח ב-2018, וכעת נרצח תושב החווה, בניהו מלט, שנקבר לצידו.
אין שום דבר אישי שקשור לשרשרת הרציחות הסדרתית הזו, שאינה אלא חלק ממלחמת ההשמדה הערבית מאז תחילת הציונות. מי שניצב מול הרצחנות של האויב בקו החזית הוא "הפגוש" שחוטף ראשון, ובגזרה הזו אלו המתנחלים, בדיוק כפי שבחזית עזה אלו בעיקר הקיבוצים. "יא אבא אני בקיבוץ מפלסים, הרגתי במו ידי עשרה מתנחלים", בישר בגאווה ב-7 באוקטובר מחבל להוריו בשיחת טלפון שהוקלטה והתפרסמה. לא עזרו לקיבוצניקים כל מחוות הפיוס שנועדו להוכיח את שאיפתם לשלום, לא ההעסקה, האירוח והסעת העזתים לבתי חולים ישראליים. להפך, הכנסת האויבים לעבוד אצלם סיפקה להם תמונה מודיעינית שלמה, שגרמה לכך שהם הועדפו על ידי המחבלים, ובשורה התחתונה הם נטבחו כאחרוני המתנחלים באותה רצחנות נוסח השומרון.
אם יש דבר שנעדר מהסרטון המזעזע של הרצח בטיול הוא שמץ מ"אלימות המתנחלים". המטיילים לא נקלעו למארב ירי מרחוק, אלא הותקפו באבנים ומכות על ידי הפורעים שהתנפלו עליהם, לאחר שטרחו להתארגן, להתקבץ ולהגיע ממרכז הכפר אל המפגש שהתרחש בשוליו. בסרטון לא רואים אלימות מתנחלים, אלא בדיוק להפך – איפוק חולני של חיילים ואנשי ביטחון מסורסים המאפשרים לפורעים להתקרב אליהם עד למגע. רבש"ץ חוות גלעד ניסה להדוף אותם כשהוא משתמש ברובה כמוט, דבר שאיפשר לרוצח לחטוף את הנשק ולהרוג שניים. קצת אלימות דווקא לא הייתה מזיקה במצב הזה, כי כמה יריות באוויר, למשל, היו יכולות להרתיע אותם מלהתקרב ומסיימות את האירוע. אבל הם פחדו להגן על עצמם.
זו התוצאה של קמפיין עלילת הדם חובק העולם – "אלימות מתנחלים", שתחילתו בארגוני שטנה של שמאל קיצוני, ישראלים וזרים. יש תיעוד ברשתות כיצד הם חוברים אל ערבים, מדליקים ומסיתים אותם, משתפים איתם פעולה בהטרדת מתנחלים וחיילים, תוך כדי שהם מעמידים פנים כאילו שהם המותקפים. הם מספקים סרטונים הכוללים רק תגובות בלי ההתגרויות שלהם, מביימים שקרים בצוותא עם האויב, וזוכים לגיבוי תקשורתי חסר פרופורציה מצד כל הגורמים שמתעבים את ההתנחלויות בכל מקרה, עם או בלי אלימות.
כוחות הביטחון מותקפים על כך שהם כביכול מגבים אלימות, דבר שגורם להם לקשור את ידי החיילים והרבש"צים עד למצב שבו אנשי ביטחון פוחדים לירות ולהגן על אזרחים ועל עצמם. יש אלימות מתנחלים, רעה, מבישה, דורשת ריסון, ולא גדולה, אבל מולה יש אוקיינוס של אלימות ערבית בפרופורציות של פיל מול נמלה, ואותו מנגנון תעמולה שמנפח את האלימות היהודית מחביא את האלימות הערבית. המטרה היא נטרול התנגדות להקמת מדינה פלסטינית ולסילוק היהודים מלב ארצם, והמתנחלים חוטפים על כך שהם עומדים בדרכם. השבוע ראינו איך זה עובד.
פורסם לראשונה: 00:00, 30.07.26