בתחילת השבוע הודיע ח"כ רון כץ (יש עתיד) על החלטתו להתפטר מהכנסת ולא להתמודד שוב. הוא כנראה הבין שהאיחוד בין לפיד לבנט לא מאפשר אופק פוליטי לח"כים מהספסלים האחוריים של המפלגה, והעדיף לפרוש.
כץ לא היה ח"כ עם פרופיל ציבורי ותקשורתי גבוה, אבל הסיפור שלו ייחודי הן בגלל נסיבות הגעתו לכנסת והן בגלל התנהלותו בה. אלה קשורות ישירות לשני חבריו הטובים והבלתי צפויים במשכן: השרים לשעבר משה ארבל ואוריאל בוסו מש"ס. על הנייר מדובר בפוליטיקאים ממפלגות צ'ילבות שאמורים לעשות זה לזה חיים קשים בכנסת, אבל הם הראו שאפשר להתעלות מעבר למחנאות ולשיח הרעיל.
גלריה
בוסו וכץ בכנסת. "מצאנו את המשותף ב־95% מהזמן. לא ניתן ל־5% האחרים להעיב"
(צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)
הם הכירו כחברי מועצת העיר בפתח-תקווה, ובוסו אחראי במידה רבה על הגעתו של כץ לפוליטיקה הארצית. בשיחה עם שניהם הוא מספר: "כשהגעתי לכנסת תפסתי את מאיר כהן ואת יאיר לפיד ואמרתי להם: 'יש בפתח-תקווה את אחד האנשים המוניציפליים הטובים ביותר שלכם. אתם חייבים להביא אותו לכנסת'. ובאמת, אחרי כמה חודשים רון הגיע לכנסת. אבל החברות בינינו זה מעבר לפוליטיקה. אני זה שדחף אותו להתחתן, הייתי אצלו בחתונה ואחר כך בברית של הבן שלו. בזכותי רון גם התקרב ליהדות. הוא אמר לי, 'תקנה לי תפילין, אני רוצה להניח'. קניתי לו ומאז הוא מניח כל יום".
הייתם יכולים לשתף פעולה באותה קואליציה?
"שנינו שייכים לבית פוליטי עם אג'נדה מאוד ברורה. אבל החיבור בינינו הוא אישי, וזה הביא לזה שגם בכנסת מצאנו את המשותף ב-95% מהזמן ‑ בוועדות, בעשייה, בחקיקה, ברצון לעזרה. מה שמפריד בינינו אלה ה-5% האחרים, ולצערי זה מה שהציבור רואה. אבל אנחנו לא נותנים ל-5% האלה להעיב על השאר".
הייתם יכולים להסכים על חוק הגיוס?
כץ: "אוריאל יודע את הדעה שלי: הגיוס זה המשבר הכי עמוק שהיה בקדנציה הנוכחית. כל הצדדים היו יכולים לעשות טיפה יותר".
בוסו: "מאחר שנושא כזה הוא לפתחם של גדולי ישראל, אז זה לא משנה מה רון ואני מחליטים או מה אנחנו חושבים".
השניים חושפים שכבר לפני כמה שנים הם הצטרפו לקבוצת ווטסאפ מפתיעה שנקראת "רגעי חסד", ובה חברים ח"כים משני המחנות הפוליטיים. "אני לא אגיד לך שמות, אבל אני אגלה לך שמדובר בח"כים מכל המפלגות", אומר כץ. "כשיש משבר אמיתי בוועדות, כי במליאה זו כבר רמה אחת מעלינו, אז אנחנו מדברים בקבוצה ופותרים דברים. 90% מהמשברים נפתרו מחוץ לחדרי הוועדות ובלי המצלמות שמתעדות מה שקורה בהם".
והנה, עכשיו רון מסיים את תקופתו בכנסת.
בוסו: "באופן אישי, ההחלטה שלו כאבה לי מאוד. הוא חבר ואח. יש בפוליטיקה אנשים שאתה אומר עליהם שהם מיותרים, ודווקא האנשים הטובים הולכים. לצערנו, אתה רואה אנשים שנשארים במערכת עד שצריך להרים אותם עם שפכטל כי אין להם אלטרנטיבות. רון הרגיש מיצוי והחליט. זו הייתה החוכמה שלו".
הליכוד צריכה חיזוק, אבל...
בתחילת השבוע אישר מרכז הליכוד את דרישת היו"ר בנימין נתניהו לקבל שמונה שריונים עד המקום ה-29 ברשימת המפלגה לבחירות. ראש הממשלה רשם הישג פוליטי פנימי, אבל אם זה היה תלוי בו הוא היה מבטל את הפריימריז לחלוטין וקובע את הרשימה באמצעות ועדה מסדרת. האיום הזה עדיין מרחף באוויר, ונתניהו הבהיר שהוא יתממש אם המצב הביטחוני לא יאפשר את קיום הבחירות המקדימות במפלגה.
אפילו בין תומכיו הקנאים ביותר בסיעה יש כאלה שלא אוהבים את הכיוון הזה. אחד מהם הוא ח"כ אביחי בוארון, שאמר השבוע: "חייבים לעשות פריימריז. אסור שתהיה ועדה מסדרת. בטווח הארוך זה יפגע בנו. זה יהרוג את המפלגה. אפשר לתת לו מקום למנות כמה אנשים מטעמו כדי לחזק את הרשימה, והוא יכול לשבץ בהם גנרל, אקדמאי, איש עסקים".
מי למשל?
"איש עסקים יכול להיות דובי פרנסס. אקדמאי יכול להיות פרופ' יובל אלבשן אם הוא ירצה. הגנרל זה יוסי כהן".
ח"כ בוארון. "לא לכבודו של חיים כץ לבקש שריון"
לדברי בוארון, "שמונה שריונים הם בפועל ועדה מסדרת. ככל שמספר השריונים גדל, כך ידידי הטוב דוד ביטן הולך וצודק. ככל שמספרם יקטן, כך הטענה הזאת תיפול. הדרך צריכה להיות איפשהו באמצע. אני מקווה שראש הממשלה לא יצטרך את כל השריונים האלה".
למה השר חיים כץ צריך שריון?
"אני חושב שהוא לא צריך. הוא יכול להיבחר בכוחות עצמו. יש לו את הכוח וזה לא לכבודו לבקש שריון. אגב, גם אתי עטיה (המקורבת מאוד לשר כץ ועשויה ליהנות משריון, י"ק) לא צריכה את הקומבינה הזאת".
נתניהו אומר שאם הרשימה לא תתוקן, הליכוד לא יוכל לנצח בבחירות. אתה לא מקבל את העמדה שלו?
"אני מסכים שרשימת הליכוד צריכה חיזוק, והחיזוק הזה צריך להיות כאמור בדמות אנשים איכותיים מבחוץ, כאלה שלא יתמודדו בפריימריז".
מה לגביך, נתניהו רוצה אותך ברשימה?
"אני מאמין שכן, ככה אני שומע. אני חושב שהוא רואה את העבודה שאני עושה ומעריך אותי".
אגב, אתה חושב שזו הקדנציה האחרונה שלו?
"הוא יישאר מנהיג הליכוד כל זמן שירצה בכך. כל עוד הוא ירצה – נתמוך בו".
כמו רבים בליכוד, גם בוארון מתקשה לדבר על מידת אחריות של נתניהו לטבח 7 באוקטובר. למרות כמעט 15 שנים ברוטו בלשכת ראש הממשלה לפני האסון, את מרב האשמה תולה בוארון במערכת הביטחון. "נפגשתי עם אחד מראשי המל"ל האחרונים", הוא מספר. "הוא סיפר לי שהוא פנה לצה"ל פעם, לפני המלחמה, ושאל למה נותנים להכניס לרצועה צבע טמבור ולא צבע נירלט. כי טמבור זה חומר דו-שימושי שיש בו חומרים כימיקליים שמשתמשים בהם לרקטות. ואז הוא אמר לי: 'אתה לא מבין איך זה עובד. מערכת הביטחון לא כפופה לדרג המדיני. היא מתנהלת בצורה עצמאית'.
"הוא נתן לי דוגמה: נפתלי בנט ביקש מהרמטכ"ל אביב כוכבי לחסל את סינוואר, וכוכבי אמר לו 'לא, אני לא מחסל אותו'. מערכת הביטחון התנהלה כמו צבא שיש לו מדינה. אחרי 7 באוקטובר בא נתניהו ואמר: זהו, האירוע נגמר. אין יותר צבא שיש לו מדינה. עכשיו זו מדינה שיש לה צבא".
והנה, עכשיו גם הרמטכ"ל אייל זמיר, שאתם מיניתם באמצע המלחמה, נמצא על הכוונת שלכם. חברי ממשלה תקפו אותו בעקבות המכתב שפירסם נגד החוק למתן חסינות לעריקים ומשתמטים חרדים.
"אני התנגדתי למינוי שלו. זמיר הוא חד-משמעית שחקן פוליטי. הוא שם את עצמו ואת הצבא במקום לא טוב".
אז מה חלקו של נתניהו ב-7 באוקטובר? למה אתם כל כך חוששים מוועדת חקירה ממלכתית?
"אנחנו לא חוששים. אנחנו לא מוכנים שתוקם ועדת חקירה על פי המנגנון הקיים, שבו נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית ממנה את היו"ר שלה ובפועל את כולה. צריך למצוא מנגנון של ועדת חקירה שיזכה לאמון הציבור".
ח"כ ביטן וראש הממשלה נתניהו
(צילום: אבי מועלם, הדר יואביאן)
אבל גם הקמת ועדת חקירה פוליטית כמו שאתם רוצים לא תזכה לאמון הציבור.
"ניסינו להעביר חוק, שכבר לא יחוקק בקדנציה הזאת, שאומר שחצי מחברי הוועדה ימונו על ידי הקואליציה וחצי ימונו על ידי האופוזיציה, וכך נשיג איזון. אבל האופוזיציה שיחקה ברוגז ולא רצתה לשתף פעולה. הם אומרים, 'אנחנו רוצים דווקא ועדה שתמונה על ידי עמית, ורק איתה נשתף פעולה'. אבל זו לא תהיה ועדה אובייקטיבית".
מה קרה לניצחון המוחלט שנתניהו התחייב אליו? חמאס עדיין שולט בחלק מהרצועה.
"טעה מי שחשב שהניצחון המוחלט יגיע בזבנג וגמרנו, אבל אתה רואה את החבל הולך ומתהדק על הצוואר של חמאס. אנחנו נצטרך לעשות את העבודה ולפרק אותו מנשקו עד הסוף. היום אנחנו ב-70% משטח הרצועה, וככל הנראה נהיה בעתיד ב-100% מהשטח".
וזה יכלול לדעתך גם התיישבות יהודית ברצועת עזה?
"אני לא מחפש לשלוט לעולמי עד על האוכלוסייה שם. אבל התיישבות שומרת על ביטחון מדינת ישראל. במקום שאין התיישבות – משם צומחת רעה".
אפילו באווירה המיליטנטית בליכוד, ח"כ בוארון הוא אחד הח"כים הקולניים ביותר נגד מערכת המשפט. "צריך לתקן אותה כי כרגע לא הדרג הנבחר מנהל את האירוע, אלא הפקידות המשפטית", הוא טוען. "אומרים ששומרי הסף זה המשפטנים? אני אומר ששומרי הסף הם נבחרי הציבור".
ניכר שאתם עושים הכל כדי להגיע למשבר חוקתי.
"ממש לא".
כששרים אומרים באופן פומבי שהממשלה לא צריכה לכבד החלטת בג"ץ, זה לגרור אותנו למשבר חוקתי. תראה את חוק העריקים.
"כי האקט הדרקוני הזה של מעצרים לא מביא אותנו למקום יותר טוב".
זה לא אקט דרקוני. זה החוק.
"זה לא משנה. אני רוצה להצליח בלגייס. מה זה משנה מה אני עושה? אני כופה את החוק על הערבים? לא. למה? כי זה לא רלוונטי וזה לא ריאלי. הצבא גם אומר בשקט שהוא לא רוצה את כל החרדים".
אז אני מנסה להבין: אם בג"ץ יפסול את החוק למניעת מעצר עריקים חרדים, צריך לכבד את ההחלטה?
"זו תהיה החלטה לא נכונה, הרסנית, שנכנסת לשיקול הדעת של שליחי ציבור. אני אתן לך דוגמה איזו החלטה של בג"ץ בשום פנים ואופן אסור לכבד: לפטר שר כי הוא לא מתנהל על פי הסטנדרטים של היועצת המשפטית לממשלה (רומז לאיתמר בן גביר, י"ק). כי אחרת מה התפקיד שלנו הח"כים? בשביל מה אנחנו באים לעבודה? אולי נבטל את הבחירות? אם אנחנו לא יכולים לחוקק, ולא יכולים לבצע, ובית המשפט, היועמ"שית ואגף התקציבים מחליטים הכל, אז בבקשה, קחו את המפתחות ותנהלו את המדינה".
אם גוש הימין ינצח בבחירות, מה הוא צריך לעשות בנדון בכנסת הבאה?
"נצטרך לעשות כמה פעולות בנוגע למערכת המשפט. אם החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים ייפסל, ועושה רושם שבג"ץ אכן לא יקבל אותו, אנחנו נצטרך להקים טריבונל אחר, גבוה יותר: בית משפט לחוקה, שיעמוד מעל בית המשפט העליון. והשופטים של בית המשפט לחוקה ייבחרו על ידי הכנסת".
אתה מעדיף שבקדנציה הבאה תמשיך הקואליציה הנוכחית, או ממשלת אחדות?
"צריך לעשות משהו באמצע. ממשלה שנשענת על המחנה הלאומי, אבל עם עוד שותפים".
מי למשל?
"לדוגמה בני גנץ. גם גדי איזנקוט, אם הוא יתכנס סביב ערכי המחנה הלאומי. אני בהחלט חושב שהוא רלוונטי, בדיוק כמו שהוא היה רלוונטי מיד אחרי 7 באוקטובר".
מה לגבי נפתלי בנט?
"הוא הולך ויורד בסקרים. אני לא מאמין שהוא יעבור את אחוז החסימה".
השכפ"ץ של המדינה?
השבוע התקיימו הבחירות הפנימיות במפלגת הציונות הדתית וחיזקו את מגמת ההתחרד"לות שלה בשנים האחרונות. רוב הרשימה צפויה להיות מורכבת מתושבי יהודה ושומרון: בצלאל סמוטריץ' (קדומים), אורית סטרוק (חברון), צבי סוכות (יצהר), צביקה מור (קריית ארבע) ואוהד טל (אפרת). הציונות הדתית של גבעת-שמואל, רעננה ופתח-תקווה ‑ אאוט. לא בטוח שאלו בשורות טובות למפלגה שמתנדנדת סביב אחוז החסימה.
מחקר של מרכז "אקורד" באוניברסיטה העברית מעלה כי בכל המחנות הפוליטיים בציבור היהודי, כולל בימין, חלה ירידה בתפיסת המתנחלים כנכס ביטחוני. המחקר נערך בשתי נקודות זמן: בפברואר 2025 ובמרץ-אפריל 2026. בקרב מחנה השמאל, שם התמיכה במתנחלים מלכתחילה נמוכה, נרשמה ירידה בתפיסת המתנחלים כנכס ביטחוני מ-18.8% ל-8.8%. בקרב אנשי מרכז נרשמה ירידה מ-41.2% בחורף 2025 ל-35.3% באביב האחרון. בימין נרשמה ירידה קטנה (מ-83.5% ל-80%), אך התמיכה שלו במתנחלים נשארה גבוהה מאוד.
