באילו ערים האוטובוסים מגיעים בזמן, היכן הם חולפים על פני התחנות מבלי לעצור ואיפה נרשמת שביעות הרצון הנמוכה ביותר? מדד חדש מציג לראשונה את מפת אמינות התחבורה הציבורית בישראל, וחושף פערים נרחבים באיכות השירות בין אזורי הארץ השונים.
(צילום: shutterstock)
במשך שנים הצהירה הממשלה כי היא פועלת לצמצום הפערים בין המרכז לפריפריה באמצעות השקעה נרחבת בתחבורה הציבורית. גם שרת התחבורה מירי רגב הציבה את חיזוק הפריפריה וקידום תוכנית "מחברים את ישראל" כאחד מיעדיה המרכזיים, במטרה לשפר את איכות השירות ולעודד מעבר משימוש ברכב פרטי לתחבורה ציבורית. אולם נתוני המדד החדש, הבוחן לא רק נתוני הפעלה יבשים אלא גם את תחושת הנוסעים בשטח, מעלים כי הפערים בין האזורים נותרים משמעותיים וכי איכות השירות מושפעת במידה רבה ממיקומם הגיאוגרפי של התושבים.
המדד פותח על ידי ארגון "15 דקות" בשיתוף חברת "HopOn" ובסיוע הקרן לניהול ולחלוקת כספים שנפסקו כסעד בתובענות ייצוגיות במשרד המשפטים. זהו המדד הראשון המשלב בין נתוני ההפעלה הרשמיים של משרד התחבורה לבין דיווחים ישירים של נוסעים בזמן אמת.
הציון הכללי, הנע בטווח של 1 עד 5, מבוסס על שקלול של 70% נתוני ביצוע רשמיים ממערכת BI BUS, המשקללת את מאגרי משרד התחבורה לבדיקת אחוזי ביצוע נסיעות ותדירות בפועל, לצד 30% דיווחי נוסעים שנאספו באמצעות מערכת BetterBus באפליקציית HopOn. דיווחים אלה כוללים הערכת שביעות רצון ממשך הנסיעה, תלונות על אי-עצירה בתחנות ומדדי צפיפות. במבנה הציון המשוקלל, מרכיב אי-ביצוע הנסיעות תופס את המשקל המרכזי עם 57% מהציון, בעוד עמידה בתדירות ובלוחות הזמנים מהווה 21%, משך הנסיעה בפועל מהווה 14%, ורמת הצפיפות באוטובוס מהווה 7%.
אשכול תל אביב בראש
מהנתונים עולה כי האזורים שזכו לציונים הגבוהים ביותר מרוכזים ברובם במרכז הארץ. אשכול תל אביב של חברת דן מוביל את הדירוג עם ציון של 3.82 מתוך 5. אחריו מדורגים אשכול השרון של חברת מטרופולין עם 3.56, אשכול השרון-חולון מרחבי עם 3.35, ירושלים עירוני של חברת אגד עם 3.29, ואשדוד עירוני של אלקטרה אפיקים עם 3.18. מנגד, הציונים הנמוכים ביותר נרשמו באזורים המאופיינים במורכבות תפעולית ובעומסי תנועה קשים: אשכול ירושלים צפון של חברת אקסטרה ירושלים קיבל את הציון הנמוך ביותר, 1.82 בלבד. אשכול עוטף ירושלים של אלקטרה תחבורה קיבל ציון של 1.92.
בחינת ביצועי חברות התחבורה הציבורית ברמה הארצית מציגה תמונה דומה. חברת דן מדורגת במקום הראשון מבין עשר החברות הגדולות עם מדד אמינות של 3.82. במקום השני ניצבת חברת מטרופולין עם ציון של 3.31, ובמקום השלישי דן בדרום עם 3.05. בהמשך הדירוג נמצאות סופרבוס עם 2.96, אלקטרה אפיקים עם 2.94, אגד עם 2.93, נתיב אקספרס עם 2.55 וחברת קווים עם 2.43. בתחתית הטבלה ניצבות אלקטרה אפיקים תחבורה עם 1.92 ואקסטרה ירושלים עם 1.82.
דירוג הקווים הבודדים מחדד את השפעת התשתיות הייעודיות על אמינות השירות. הקווים בעלי הציון הגבוה ביותר בישראל הם קווי המטרונית במטרופולין חיפה, המופעלים על ידי סופרבוס: קו 22 מקריית-אתא לתחנת בת גלים מוביל עם ציון של 4.72, וקו 4 ממרכזית הקריות לחוף הכרמל מציג ציון של 4.64. ציונים אלה מוסברים בקיומם של נתיבים ייעודיים נפרדים והעדפה ברמזורים. ציונים גבוהים נרשמו גם בקווים עירוניים מרכזיים בגוש דן, ובהם קו 67 עם 4.56, קו 42 עם 4.52 וקו 70 עם 4.50 של חברת דן.
לעומת זאת, הקווים שדורגו בתחתית המדד הם בעיקר קווים בינעירוניים ארוכים או קווים עירוניים שהמסלול שלהם עובר בעורקי תנועה עמוסים ללא נתיבי תחבורה ציבורית. קו 910 של אגד, המחבר בין תחנת חוף הכרמל בחיפה לתחנה המרכזית בתל-אביב, קיבל את הציון הנמוך ביותר בארץ - 1.45 בלבד. זאת כתוצאה מעיכובים מתמשכים וביטולי נסיעות. קווים נוספים שקיבלו ציונים נמוכים במיוחד הם קו 408 של אגד מירושלים לרמלה עם 1.47, קו 54 של אקסטרה בירושלים עם 1.62, קו 633 של קווים מזמר לתל-אביב עם 1.68, וקו 5 של אגד מחולון לראשון-לציון עם 1.69.
לדברי סיון שמואלוביץ', מנכ"לית ארגון "15 דקות", "הנתונים מוכיחים את מה שמיליוני משתמשות ומשתמשים חווים על בשרם מדי יום: התחבורה הציבורית נמצאת במשבר אמון עמוק, ולוחות הזמנים שעל הנייר רחוקים שנות אור מהמציאות".
ההצלחה של הרכבת הקלה
המדד בחן בנוסף אמצעי תחבורה הפועלים על גבי תשתיות מסילתיות או ייעודיות בלבד. אמצעים אלה הציגו רמת אמינות גבוהה באופן ניכר: הכרמלית בחיפה קיבלה ציון של 5.0, הרכבת הקלה בירושלים קיבלה ציון של 4.8, הקו האדום של הרכבת הקלה בגוש דן קיבל ציון של 4.7, והרכבלית בחיפה קיבלה ציון של 4.6.
"ההצלחה של אמינות הנסיעה בכלי תחבורה כמו המטרונית והרכבת הקלה מוכיחה שהשקעה בתשתיות שמייצרות אמינות בלוחות הזמנים היא קריטית", מציינת שמואלוביץ'. "כדי לבנות מחדש את אמון הציבור, משרד התחבורה חייב להוסיף קילומטרים של נת"צים רציפים ומנגנוני העדפה לאוטובוסים ברמזורים".
שמואלוביץ' פנתה למשרד התחבורה ולגורמי המפתח בתחום "להקים רשויות מטרופוליניות לתחבורה, לתעדף את איכות השירות ושביעות הרצון של הנוסעים בחוזי המכרזים בין המפעילות למשרד התחבורה ולטפל בבעיית המחסור בנהגים, כי זה המפתח לשירות טוב יותר. משתמשות ומשתמשי התחבורה הציבורית דורשים וראויים לשירות שאפשר לסמוך עליו".
מחברת אגד נמסר בתגובה: "בחברה לא מכירים בעייתיות כלשהי בקו 910 ויבחנו את הטענות".
מ"אקסטרה תחבורה ציבורית" נמסר בתגובה: "הניסיון ליצור מדד חדש בתחום התחבורה הציבורית היה יכול להיות ראוי, אבל דומה שהוא סובל מחבלי לידה, מתעלם מנתונים ומייצר הטיה - ולראיה, הממוצע של חברת אקסטרה בציוני הבקרה האובייקטיבים של משרד התחבורה גבוה מתוצאות של מפעילים אחרים, אבל באופן תמוה התוצאות האלו לא משתקפות במדד החדש.
"בנוסף, הבחירה להתמקד רק באקסטרה ירושלים, תוך התעלמות מביצועי החברה באשכול נתניה, שמובילים בדירוג רמת השירות - בשעה שציוני המפעילים האחרים משוקללים עם אשכולות אחרים - מציגה תמונת מצב מעוותת. גם מדד חדש לא יסתיר את העובדה, שהסיבה העיקרית למצב התחבורה הציבורית בארץ היא המחסור הגדול בנהגי אוטובוס שהוא ברמת משבר, וחברת אקסטרה ממאנת לאמץ 'פתרונות נקודתיים' שמבוססים על העסקת נהגים בניגוד לחוק, בהיותם בחופשת מחלה או בתאונת עבודה וזאת ללא פיקוח בטיחות ראוי".
פורסם לראשונה: 00:00, 03.08.26
