עלות ימי המילואים מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל עומדת על יותר משליש מעלות המלחמה כולה. כך עולה מנתוני מערכת הביטחון, שתוך ניהול המערכה הממושכת בתולדות המדינה, עסוקה מאחורי הקלעים גם במאבק על תקציבה, תוך התמודדות עם בלאי מבצעי גובר של ציוד, ועם מרוץ חימוש עולמי שמשנה את כללי המשחק.
במרץ 2026 אישרה הכנסת את חוק התקציב המעודכן, שבמסגרתו הועמד תקציב הביטחון על סכום עתק של 143 מיליארד שקלים – זינוק דרמטי לעומת התכנון המקורי. לשם ההשוואה, בשנים שלפני פרוץ המלחמה עמדה מסגרת תקציב הביטחון השנתי על כ-68.5 מיליארד שקלים – פחות ממחצית מהסכום שאושר השנה.
גם הדרך ל-143 המיליארדים שאושרו הייתה רצופה בשינויים דרמטיים. בליל התקציב, בדצמבר 2025, עמדה הדרישה המקורית של מערכת הביטחון על 144 מיליארד שקלים. הדרישה התבססה על צפי של החזקת 60 אלף אנשי מילואים לצורך מוכנות לפעילות עצימה בכמה זירות. בעקבות הנחיות הדרג המדיני ירד התכנון ל-40 אלף מילואימניקים, והתקציב סוכם על 112 מיליארד שקלים, ולאחר קיצוץ רוחבי בממשלה קוצץ במיליארד שקלים נוספים והועמד על 111 מיליארד. אלא שעם פרוץ מבצע שאגת הארי בסוף פברואר - שיצא לפועל מוקדם מהמתוכנן - הציגה מערכת הביטחון אומדן ראשוני של 39 מיליארד שקלים לפעולה בת 30 ימים באיראן. חישוב זה לא כלל פעולה עצימה בלבנון, או את אומדן הנזקים לפלטפורמות ולבסיסים.
התקצוב ייבחן שוב
לאחר שהלחימה נמשכה מעבר למתוכנן והגיעה ל-40 ימים, הוצגו לראש הממשלה בנימין נתניהו הצרכים בפועל עד סוף השנה, שנאמדו ב-177 מיליארד שקלים. בעקבות זאת הוחלט בדרג המדיני לאשר בשלב ראשון 143 מיליארד שקלים, תוך סיכום שהמשך התקצוב ייבחן בהתאם לרזרבות בהמשך השנה.
על פי הנתונים, אחד מרכיבי ההוצאה הכבדים ביותר לאורך המלחמה הוא שירות המילואים, שנמשך כבר יותר מ-1,020 ימים. גורמים במערכת הביטחון מצביעים על נתונים חסרי תקדים, שלפיהם כיום מוחזקים בשגרה מבצעית עשרות אלפי אנשי מילואים, כאשר בשיא מבצע שאגת הארי עמד המספר על כ-145 אלף מגויסים.
לפי הנוסחה הכלכלית במערכת הביטחון, כל 10,000 אנשי מילואים בשנה עולים למשק כחמישה מיליארד שקלים. אלא שבחודשי שיא מגיעה עלות השכר לאנשי המילואים בלבד לבין שלושה לארבעה מיליארד שקלים בחודש. למעשה, מתוך כ-280 מיליארד שקלים עלויות המלחמה מאז 7 באוקטובר 2023, כ-100 מיליארד הופנו לתשלומי שכר מילואים. בשנת 2026 בלבד צפויה עלות המילואים להגיע לכ-30 מיליארד שקלים.
המערכה הממושכת גובה גם מחיר כבד מהציוד המבצעי. ניתוח של זרוע היבשה מעלה תמונה מטרידה שלפיה קצב הבלאי מהפעילות המבצעית השוטפת עולה על קצב התיקון וההצטיידות. כתוצאה מכך מאות כלים עומדים כיום מושבתים ללא מנוע בשל מחסור בחלקי חילוף וזמני תיקון ממושכים, ומאות האמרים במערך הניוד הקל יצאו מכלל שימוש, בעוד שקצב אספקת הכלים החדשים אינו מצליח להדביק את הפער.
במקביל, נאלצת מערכת הביטחון להתמודד גם מול אתגר של מרוץ חימוש עולמי, שמשבש את שרשראות האספקה ומזניק את המחירים. הביקושים הקשיחים מצד אוקראינה; מדינות נאט"ו שפועלות להעלות את תקציבי הביטחון לחמישה אחוזים מהתוצר; וטייוואן, שנערכת לתרחיש עימות ב-2027 מול סין - כל אלה יוצרים עודפי ביקוש אדירים. החלטת הממשל האמריקני להכפיל את קצב הייצור של התעשיות הביטחוניות בארה"ב לצד עסקאות ענק דוגמת עסקת טילי פטריוט בהיקף של 58 מיליארד דולרים, הובילו לעליית מחירים כמעט בכל רכיב רכש.
יותר מ-300 יירוטים
על אף התייקרות הציוד, גורמים במערכת הביטחון מדגישים את השותפות האסטרטגית המכרעת עם ארצות-הברית ומגדירים אותה כבעלת ערך שלא יסולא בפז. במבצע "מטס בראשית" שפתח את מבצע שאגת הארי, שילוב של תדלוקים אוויריים חסרי תקדים איפשר גיחה של כ-200 מטוסי קרב ישראליים בשמי איראן.
במערך ההגנה האווירית, סוללת THAAD האמריקנית שהוצבה בישראל ביצעה, על פי פרסומים זרים, יותר מ-300 יירוטים של טילים בליסטיים. בהתחשב בכך שעלות כל מיירט נאמדת ב-20 מיליון דולר, מדובר בסיוע הגנתי ישיר בשווי של כשישה מיליארד דולרים. עלות האירוח של הכוחות האמריקניים בישראל נאמדת במאות מיליוני שקלים, סכום שמוחזר בחלקו הגדול לכלכלה המקומית באמצעות צריכה פרטית של החיילים.
סוללת THAAD
(Photo: AFP / HANDOUT / DVIDS / US ARMY)
במבט קדימה לשנים 2027–2028, מזהירים במערכת הביטחון שהחזקת שלוש רצועות הביטחון - יותר מ-500 קמ"ר בלבנון; יותר מ-220 קמ"ר בעזה; ובסוריה, לצד המתיחות בגבול המזרחי, מחייבת היערכות תקציבית ארוכת טווח. כדי לשמור על יציבות מבצעית ומוכנות גבוהה, מעריכים במערכת שהתקציב השנתי בשנים הבאות יצטרך לעמוד על 140–150 מיליארד שקלים, בניגוד לשאיפת משרד האוצר לחזור למסגרות התקציב שלפני המלחמה.
לצד האתגרים, מסמנים במערכת הביטחון גם נקודת אור כלכלית: בשנת 2025 הייצוא הביטחוני הישראלי שבר שיא והגיע ל-19.2 מיליארד דולרים. הגידול המרשים, שהתרחש תוך כדי לחימה עצימה, מעיד על הביקוש העולמי לטכנולוגיה הישראלית ומסמן את ענף הדיפנס-טק כמנוע צמיחה לאומי מרכזי לשנים הבאות.
פורסם לראשונה: 00:00, 03.08.26
