כשבניין מגורים חוטף פגיעה ישירה של טיל נוצר כאוס מוחלט, בטון מרוסק וטראומה רבה - אך עבור האנליסטים של ענף אג"מים (אגירה ומיצוי מידע) בפיקוד העורף, הכאוס הזה הוא מעבדה של דאטה מבצעי. כעת, כשישראל נמצאת שוב בימים מתוחים במיוחד וברקע ההיערכות למערכה נוספת מול איראן, המבט כולו נשוא אל מוכנות העורף.
המערכה הבאה, אם תתרחש, צפויה לאתגר את החוסן הלאומי כאשר בפיקוד העורף נערכים למטחי טילים, שיגורים בהיקפים נרחבים ואיומים מתקדמים שמחייבים מענה טכנולוגי ומבצעי בזמן אמת. בזמן שלוחמי החילוץ וההצלה עושים את דרכם לזירה, חיילי אגמ"ים כבר טווים רשת נתונים הדוקה ובונים "תיק יעד" מציל החיים. לכל אירוע מופק תיק מפורט שמכיל את כל הנתונים העדכניים: מה היקף הפגיעה, מי גר בבניין לפי נתוני המדינה ומה פוטנציאל הנזק, כשהרציונל הוא שכוחות ההצלה יגיעו לזירה כשהם מכירים אותה היטב ופועלים לפי מידע מדויק.
גלריה
לוחמי ההצלה בזירת פגיעה בב"ש. "התיק הדיגיטלי נשלח ישירות למסכים של המפקדים בשטח"
(צילום: דובר צה"ל)
בריאיון ראשון ונדיר, מספרת סא"ל נ', מפקדת ענף אג"מים: "הענף מורכב מגרעין של כ-30 חיילים צעירים מעולמות התכנות והדאטה ומטפס לכ-50 אנשי מילואים בחירום. העבודה כאן מתחלקת לארבעה חלקים: 'תיק יעד' - ריכוז המידע על מבנה שנפגע, עם עדכון רציף. 'עבודה בחמ"ל' - החמ"ל קולט מידע, עומד בקשר עם המשטרה וגופי החירום ומייצר מודלים בתלת-ממד של זירת ההרס. 'תוצרים' - ייצור עזרים מבצעיים תוך כדי תנועה, כמו המפות שיצרנו ב'שאגת הארי' שהראו פיזור מצררים. 'תשתיות' - האחראי על תשתיות הענן, עיבוי הזיכרונות והגנת המידע".
לפעול באופן מיידי
סא"ל נ', מהנדסת תוכנה בהכשרתה, הגיעה לתפקיד באוקטובר 2025 לאחר שנים ארוכות באגף המודיעין. היא מספרת כי העבודה בענף שהיא מובילה כיום מצילת חיים.
"במקרה אחד שאני מנועה מלפרט עליו", היא מספרת, "הכוחות מצאו משפחה בזירת הרס באופן מדויק אחרי שהלכו בתוך הבניין ההרוס בהנחיות של המידע שלנו. ממש ידענו להכווין אותם עד לנקודה שבה הם היו. בזכות המידע שאנו אוספים יש לכוחות בשטח יכולת לחפש בצורה יעילה תוך סיכון מועט לאדם הלכוד. למדנו תוך כדי תנועה לעבוד מהר כי אין ברירה, ותוך דקות ספורות מרגע האירוע יודעים לתת את התמונה הכי מלאה".
זירת הרס מטיל איראני
(אלכס קולומויסקי)
לדבריה, "התיק הדיגיטלי נשלח ישירות למסכים של המפקדים בשטח, וברגע שהמפקד לוחץ עליו מופיע לו כל המידע שהוא צריך - כולל תמונות, אמצעי לחימה שנמצאים בזירה, היכן אזורי המיגון וכמות התושבים במקום, הכל על מנת לאפשר לכוחות הפועלים לפעול בזריזות".
אתגר הבינה המלאכותית
אלא שדווקא מהפכת ה-AI ברשתות החברתיות ובכלל מציבה אתגר לעבודת היחידה. סא"ל נ' אומרת כי "סרטוני הפייק שרצים ברשת מקשים עלינו. אנחנו עושים תהליך של 'פילטר' למידע ומזקקים ממנו את הפרטים".
נ' משחזרת אירוע קריטי מ"שאגת הארי" שבו הייתה מעורבת: "כשנופל טיל מתפצל, צריך למצוא את כל הפצצות הקטנות. ידענו להכווין את הכוחות מהמחשבים פה למצוא נפלים. תחשוב מה זה להיות חתום על זירה כזו של עשרות פצצות קטנות ולהגיד שהזירה נקייה".
מעבר לעבודה החשובה באירועי פגיעה בבניין, ענף אג"מים מספק לדרג המדיני ולמפקד פיקוד העורף את תמונת המצב לקבלת ההחלטות הדרמטיות ביותר בלחימה. מתי כדאי לפתוח את המשק, האם כדאי לקיים לימודים, מה דינן של הופעות ואיפה מותר להתקהל.
המלצות גם לדרג המדיני: "על הכף - הצלת חיי אדם"
(צילום: אוראל כהן)
סא"ל נ' מציגה את הרציונל המורכב שמאחורי המלצות הענף: "הכי קל זה לסגור את כל המשק וזהו, בטח במערכה קצרה. אתה יודע שאתה נכנס למערכה שאתה יוזם שצפויה להימשך כמה ימים בודדים, הנזק למשק לא צפוי להיות גדול והסגירה יכולה להתבצע די בקלות כאשר על כף מונח כמובן השיקול של הצלת חיי אדם. אבל כל זה קורס כשמדובר במערכה מתמשכת. במערכה של 40 יום, כמו במבצע 'שאגת הארי' וכפי שעלול להיות במערכה הבאה, אין את הפריווילגיה הזו".
לדבריה, "הסוד של ניתוח מידע נכון טמון ביכולת לזקק ולשאול את השאלות הנכונות. כשעושים זאת, המידע שיסייע בקבלת ההחלטה יגיע. אנחנו מנתחים המון מידע, ועל פי זה מגבשים המלצות".
הערכת חרדה
נדבך מבצעי מרכזי נוסף הוא ניתוח החוסן הנפשי וסף החרדה של הציבור, כשענף אגמים עוסק בהערכה מעמיקה של החוסן הציבורי. איך ניתן לדעת מה מידת החרדה ממש ברמת היישוב? סא"ל נ' אומרת כי "עושים ניתוח של המון דברים. בין היתר הקשבה להנחיות, מנטרים קניות בסופר וכמובן תנועת כלי רכב.
"ראינו למשל שביישוב מסוים כשההנחיות הוחמרו הייתה נהירה של כלי רכב החוצה - דבר שמעיד על חרדה מסוימת. כולם בורחים, והיה צריך להנגיש את המידע. כך גם עם הקניות. ראינו שבמקומות מסוימים פתאום תוך יממה או שתיים הקניות בסופר עלו במאות אחוזים, ואנשים בבהלה רצים לרכוש. כל הדברים הללו מנותחים לכדי תמונה רחבה שאיתה אנחנו יודעים להגיד לדרג מקבלי ההחלטות 'פה יש סממנים שמעידים על חרדה'".
"כולם שואלים מתי תהיה תקיפה". סא"ל נ'
(אוראל כהן)
אל האיום האיראני סא"ל נ' מתייחסת בזהירות. "האויב לומד אותנו", היא אומרת. "הוא מאוד חכם והוא משנה את פעולתו תוך כדי תנועה". נ' התייחסה להחלטתם של ראשי ערים לפתוח מקלטים ללא דרישה לכך מפיקוד העורף: "יש גורמים מוסמכים שיודעים לקבל את ההחלטות ובסוף האחריות היא על פיקוד העורף. אם פתאום ראש מועצה מחליט על דעת עצמו לפתוח מקלטים היכן שלא צריך זה עלול לפגוע בחוסן של התושבים. מעבר לכך, זה עלול להתפרש בצורה לא נכונה אצל האויב".
התפקיד התובעני מלווה את נ', אם לשלושה, גם לביתה הפרטי, שם הסביבה הקרובה מנסה לפרש כל צעד שלה בחיפוש אחר רמזים לגבי מועד הפתיחה של המערכה הבאה. נ' משתפת בחיוך ש"כולם כמובן שואלים אותי מה עם התקיפה באיראן ומתי היא תתרחש. אני לא תמיד יודעת ולא תמיד אפשר לספר, אבל זה מגיע לרמות שקשה לתאר. במקרה אחד קבענו לאכול בשישי בערב אצל אמא שלי וברגע האחרון לא יכולנו להגיע מסיבות שונות. אחות של אמא שלי שמעה שביטלנו את הארוחה ורצה לסופר לקנות נייר טואלט ומים. ולא היה כלום, כן?".
פורסם לראשונה: 00:00, 04.08.26
