מלכתחילה המינוי של ישראל כ"ץ לשר הביטחון לא היה טבעי. כמו גם במקרים של שמעון פרס, משה ארנס ועמיר פרץ, התעורר מתח כשלמשרד נכנס גורם פוליטי-אזרחי, אבל כ"ץ לקח את התחושה הזאת לשיאים חדשים. ההנחה הרווחת במערכת הפוליטית והביטחונית כאחת היא שבפועל ראש הממשלה בנימין נתניהו משמש כשר ביטחון-על. "כ"ץ לא מוצא את עצמו בתפקיד כי ביבי ניטרל אותו בכל מיני היבטים", טוען בכיר במערכת הביטחון. "למשל, לכ"ץ היה חשוב לפגוש כל גורם בין-לאומי שנועד בזמנו עם יואב גלנט, אבל נתניהו לא אפשר לו. היה מקרה שביבי ורון דרמר התכוננו לפגישה עם בכיר אמריקאי וגם כ"ץ ביקש לראות אותו, אבל ביבי אמר לו: 'ישראל, לא עכשיו'. הוא לא באמת ספר אותו".
לדברי הבכיר, כשהעימות בין כ"ץ לרמטכ"ל אייל זמיר החל לקבל אופי פומבי בחודשים האחרונים, לנתניהו לא נשארה ברירה אלא להיכנס לעומק האירוע: "ביבי פשוט הסביר לו שהוא לא יכול להתעסק עם הרמטכ"ל. אבל זה חסר משמעות כי כ"ץ ממילא לא באמת בתמונה. מה שחשוב לו זה בעיקר להוציא סרטונים או הודעות עם סופרלטיבים לעצמו כמו 'הנחיתי', 'הוריתי', 'הפצצתי'. גם כשאין לזה קשר למציאות. מה שקורה איתו במשרד הביטחון זה חילול השם".
כ"ץ מבטיח לראש ישיבת פוניבז' שיפעל להסדיר את הפטור מגיוס לחרדים
(צילום: קובי ברסלר, שימוש לפי סעיף 27א' בחוק זכויות יוצרים)
למה אתה מתכוון?
"הוא לא מתעסק בנושאי ביטחון באופן ענייני. הלשכה שלו פוליטית לחלוטין, ובקושי יש בה אנשי מקצוע. הוא מתעסק בעיקר בפוליטיקה ובאיך הוא ייראה אצל הליכודניקים. לא היה דבר כזה בתולדות המדינה".
לכן, לא רבים הופתעו מכך שהשר בחר לעזוב את ישיבת הקבינט המדיני-ביטחוני לטובת חתונת בנו של ראש העיר קריית אתא, איש ליכוד בעיר שבה ישנם כ-1,500 מתפקדים.
מלשכת השר לא נמסרה תגובה לדברים, אך בכיר בליכוד המקורב לכ"ץ טוען: "הוא מתפקד כמו שבן-גוריון רצה: שר שממונה על הצבא ולא נציג צה"ל בממשלה כפי שהיה גלנט. העובדה שהוא לא צמח במערכת הביטחון היא יתרון בולט שלו. הוא מאתגר את המערכת ולא עושה דברה. אבל לא קל לו. הוא נשך שפתיים לנוכח המכתב שהרמטכ"ל פירסם נגד חוק הפטור ממעצר לעריקים חרדים. וגם מול ראש הממשלה היו קשיים. בשנה הראשונה של ישראל במשרד הביטחון הוא קיבל שיחת נזיפה מנתניהו על כך שהִרְבָּה לפרסם סרטונים על הישגי הצבא. הוא צריך לנווט לא רק מול האויבים מבחוץ, אלא גם בגזרה הפוליטית והפנימית - לשכת נתניהו שלא מפרגנת לו ולשכת הרמטכ"ל ששמה לו רגליים. ועדיין, אחרי כל זה, הוא הצליח לקבע את עצמו כאחד המועמדים המובילים לרשת את נתניהו אחרי שיפרוש".
זה ההקשר שבו התרחשה השבוע הסערה שבמסגרתה הודיע כ"ץ בשידור חי בערוץ 14 על הדחת אלוף פיקוד המרכז אבי בלוט (למחרת טען שלא הובן נכון). הסכסוך בין השר לבין הקצין הבכיר נסוב על צו הגבלה שהוציא הצבא נגד טל ינון דרדיק, מתנחל החשוד במעורבות בהתעללות בפלסטיני ושובת רעב במעצר. כ"ץ, שמתכונן לפריימריז ויודע על איזה צד של הלחם מרוחה החמאה הפוליטית, מחניף למתפקדי הליכוד ונאבק למען דרדיק, גם אם המחיר הוא עימות עם הצבא.
פעם כ"ץ לא חשש להתעמת איתו. נתניהו
(ILIA YEFIMOVICH, AFP)
והמטרה שלו אינה קצרת טווח - לפריימריז בעוד שבוע וחצי או לבחירות הבאות - אלא הרחק קדימה. כ"ץ בונה את עצמו ליום שאחרי נתניהו. אחרי שכיהן בשלושת המשרדים הבכירים - חוץ, ביטחון ואוצר - הוא רואה את עצמו כמועמד מוביל ונטול רגשי נחיתות לראש הליכוד הבא. אבל עד אז, גורלו קשור בנתניהו. כבר לפני כעשור הוא קיבל החלטה אסטרטגית: אם אתה לא יכול לנצח אותו, תצטרף אליו. בעבר, כיו"ר מזכירות הליכוד והאיש החזק במפלגה, הוא העז לקרוא תיגר על נתניהו. העימות האחרון ביניהם היה ב-2016, כשכ"ץ ניסה להעביר במוסדות הליכוד שתי החלטות שנועדו לצמצם את כוחו של היו"ר נתניהו. זה נגמר בהתקפלות אחרי שראש הממשלה האשים אותו בחתרנות, ואיים לפטר אותו.
באותם ימים כ"ץ לא חשש לעקוץ את נתניהו בפומבי, ולא פעם רמז לאובססיה שלו בנושאי תקשורת. באחד המקרים הוא צוטט אומר: "אני חושב שנתניהו צריך לוותר על משרד התקשורת. יש בליכוד מספיק אנשים טובים לתיק הזה". במקרה אחר טען: "אם אני הייתי ראש הממשלה והיו לי שרים שדוהרים ומזיזים, הייתי מחמיא להם. ראיתי שבעיתון 'ישראל היום' סיקרו את הביקור שלי ברכבת העמק ושמו תמונה שלי. אני מקווה שבעיתון לא ננזפו על זה".
הימים האלה כאמור חלפו מזמן, וכיום כ"ץ לא יעלה על דעתו להתעמת עם נתניהו בפומבי. לא רק כי הוא שר ביטחון במציאות מלחמתית, אלא כי מדובר בהתאבדות פוליטית רגע לפני הפריימריז.
*
כמה שעות אחרי השידור בערוץ 14 השבוע שיחרר כ"ץ את סרטון הפריימריז הראשון שלו. מדובר בתוצר בינה-מלאכותית חובבני למראה שגרר בעיקר גיחוך ברשתות החברתיות. "סוף-סוף שר ביטחון ימני", צועק ה"זמר" על רקע תמונות בניינים קורסים בעזה, לבנון ואיראן. "אחד שלוחץ על הכפתור - האיראנים אומרים אלוהים ישמור". הסרטון הסתיים בסלוגן "ארץ נהדרת" סטייל: "שר ביטחון ימני - עם חיוך חינני". בהמשך היום שיתף כ"ץ ברשת X סרטון ישן של הדיקטטור העיראקי סדאם חוסיין מדיח חברי מפלגה שחלקם הוצאו בהמשך להורג. "פעם היו עושים פה הדחות בסטייל", נכתב בפוסט ששותף, וריפרר, בהומור מסוים, לתקרית באולפן יום קודם-לכן.
כל אלה - הסרטון, הפוסט ובעיקר ההדחה בשידור ‑ הם תוצאה ישירה של הוויית הפריימריז בליכוד, שמדי כמה שנים מוציאה את הח"כים והשרים מדעתם. אפילו בימין התקשו להסתיר את תחושותיהם מהיחס של כ"ץ לאלוף בלוט. "טעות קשה שפוגעת בהתיישבות ובמאבק בטרור. אם חסרים לך כמה קולות בפריימריז תגיד לי ואני אשלים לך אותם", כתב לכ"ץ ראש מועצת בית-אל, שי אלון. אפילו עופר וינטר, סמן אולטרה-ימני, כתב שנחצה קו אדום: "האופן שבו הודח האלוף בלוט הוא פגיעה קשה באמון הציבור. שר ביטחון בישראל לא מפטר אלוף בשידור חי. יש לך ביקורת? תקרא לו לבירור. לא זו הדרך".
כ"ץ תמך בניסיון של נתניהו לבטל את הפריימריז ולהרכיב את רשימת הליכוד לבחירות באמצעות ועדה מסדרת. גורם במפלגה טוען שהוא חשש מהקמפיין שניהלה נגדו ח"כ טלי גוטליב, משום שלשיטתה הוא לא עמד לצידה בפרשת העמדתה לדין בעניין חשיפת שמו של איש שב"כ. מעבר לכך יש לשר הביטחון מתנגדים נוספים בתוך הליכוד, והוא חשש שיהיה יעד לחיסול פוליטי.
דוברו של כ"ץ מבקש מזיו ברנס להודות פומבית לשר על שסייע לו אחרי שהודח
(צילום: מתוך "הצינור")
כ"ץ הכחיש את הטענות הללו, וממילא לקראת הפריימריז התרחבה הפעילות הפוליטית שלו, שכוללת פגישות עם מתפקדים, ביקורים בסניפי המפלגה, חגיגות בר-מצווה, חתונות וניחומי אבלים. חשוב לו שתיעוד מהאירועים האלה יעלה בקבוצות ווטסאפ וטלגרם של הליכודניקים, שבהן אפשר לראות אותו בכנס פוליטי בטבריה עם ראשי הסניף המקומי דוד זגורי וציון פיניאן, בפגישה עם ראשי רשויות של הליכוד בכרמיאל ועל רחבת הריקודים בחתונת איש הליכוד יוני ישראלי, לצד השר זאב אלקין וח"כ אריאל קלנר. "מהיום הראשון הוא זיהה שמלשכת שר הביטחון קל מאוד לפנות למתפקדי הליכוד", מעיד גורם במפלגה. "הוא כל הזמן מצייץ נגד הדיפ-סטייט של הצבא והליכודניקים אוהבים את זה. ישראל זיהה את הסנטימנט הזה".
זו הסיבה שכ"ץ לא הסתיר את התערבותו הבוטה בנעשה בצה"ל גם לפני פרשת האלוף בלוט. ערב הפריימריז של מפלגת הדמוקרטים הוא שלח מכתב לרמטכ"ל, ודרש להדיח את המועמד עמרי רונן בטענה שהוא תומך בסרבנות. רונן, קצין במגלן ואיש "אחים לנשק", הקפיץ את עצמו לעוטף ב-7 באוקטובר, איבד את סבתו נירה בכפר עזה ועשה מאז מאות ימי מילואים, אבל השר התעקש. הרמטכ"ל זמיר הבין שמדובר בספין, וסירב להתערב. לאחרונה, כשתומך הממשלה זיו ברנס הועבר מיחידתו במילואים בשל התבטאויות פוליטיות במדים, התערב השר כ"ץ כדי להחזיר אותו. "מגיע שאפו ענק לשר הביטחון שפעל ביושר ובהגינות, ועצר אכיפה בררנית", כתב עליו ברנס בתגובה.
כשמוסיפים לכך את מקרה החשוד דרדיק וצו ההגבלה, ברור שכ"ץ עיצב את מעמדו כשר ביטחון של צד אחד בלבד ולא רק בהיבט הפוליטי אלא גם התקשורתי. הוא פוחד להתראיין, וחושש לענות על שאלות של עיתונאים שאינם "מטעם". ההופעות האחרונות שלו בתקשורת היו בערוץ 14 בלבד. במהלך שידור "הפטריוטים" השבוע הבחינו חדי העין שבקהל ישבה גם אחותו של ח"כ אביחי בוארון. כשאחד הפאנליסטים האיץ בכ"ץ להדיח את האלוף בלוט ("תעיף אותו", "תעיף אותו") היא הצטרפה במחיאות כפיים.
"אני לא מקנא בישראל", אומר גורם בכיר בליכוד. "הוא נמצא בין הפטיש לסדן. זה כמו בעניין המעצרים המִנְהָלִיִּים. הוא מבין שהבנדיטים האלה עושים נזק, אבל בהתחשב במי קובע את הטון בליכוד, הוא חייב להתיישר עם מה שהקהל שלו רוצה. הוא לא הפוליטיקאי הראשון שמשתמש בלובשי מדים כדי לנצל אותם לפריימריז שלו".
*
יו"ר הליכוד נתניהו שקל השבוע לעתור לבית המשפט המחוזי בתל-אביב נגד בית הדין של המפלגה, בעקבות ההחלטה למנוע מח"כים, סגני שרים ושרים להתמודד בפריימריז על משבצות המחוזות. היוזמה של נתניהו ויו"ר מרכז הליכוד השר חיים כץ עברה בשבוע שעבר בוועידת הליכוד ברוב דחוק של חמישה קולות. אולם בית הדין ביטל אותה בנימוק ששינוי כללי המשחק הללו סותר את חוקת הליכוד. בכירים בליכוד טענו שמלכתחילה היה מדובר בקומבינה של נתניהו וכץ: לסדר לשתי ח"כיות המקורבות לכץ, אתי עטיה וקטי שטרית, להתמודד במחוזות כדי לשפר את סיכוייהן להיבחר לכנסת.
בסופו של דבר ויתר נתניהו על הפנייה למחוזי כי ח"כ אחר בליכוד הגיש כבר עתירה זהה. אבל מאחורי הקלעים ממשיך להתנהל קרב חריף בתוך מוסדות הליכוד. בשיחות סגורות מאשים נתניהו את נשיא בית הדין של הליכוד, עו"ד מיכאל קליינר, שהוא פרוקסי של ח"כ דוד ביטן, שניהל את המאבק בוועידת הליכוד נגד נתניהו וכץ (קליינר עוכב השבוע לחקירה בחשד לעבירות כלכליות בשווי מיליוני שקלים. הוא מכחיש את המיוחס לו וטוען שכבר נחקר על כך בעבר).
במשך שנים מחליט קליינר החלטות שחלק מהן או אפילו רובן מנוגדות לעמדות של נתניהו. על תפקודו כנשיא בית הדין הדעות חלוקות: יש גורמים בליכוד שטוענים שהוא עושה את עבודתו באופן ענייני ומקצועי, ומוכיח שגם אדם פוליטי יכול לקבל החלטות שיפוטיות נטולות אג'נדה. מנגד טוענים מקורבי נתניהו שקליינר הוא נשיא בית דין לעומתי, שמקבל החלטות נגד מנהיגות המפלגה ומעניק משקל יתר לעתירות נגד נתניהו או מנגנון המפלגה.
קליינר מסר בתגובה: "אלה דברים חסרי שחר. תמכתי עקרונית בשמירת המחוזות כשמורת טבע להצמחת מנהיגות חדשה עוד כשח"כ ביטן לא תמך בכך. היו לו הצעות אחרות לגמרי. אני מקדם את נושא ההצבעה הדיגיטלית, שביטן מתנגד לו באופן נחרץ. לכן, כל ניסיון להדביק לי ולחבריי בבית הדין מגמתיות כלשהי הוא לא נכון ולא ברור לי מדוע נעשה".
*
בשבוע שעבר פרסם נחום ברנע במוסף זה על המגעים להצטרפותו של ח"כ יואב סגלוביץ' (יש עתיד) לרע"מ בראשות ח"כ מנסור עבאס. על פי הערכות, אם התרחיש יתממש, יקבל המועמד היהודי הראשון במפלגה אי-פעם את המקום השני ברשימה. ויותר מכך: המהלך יכול לטרוף את הקלפים במחנה המרכז-שמאל בכל הקשור לתמיכה בכניסה אפשרית של רע"מ לממשלה שתוקם - אם תוקם - על ידי מפלגות האופוזיציה הנוכחית.
דחיפה נוספת למהלך יכולים לספק נתונים חדשים על עמדתם של מצביעי האופוזיציה, דהיינו מחנה השינוי, בסוגיה. ממחקר של מכון "אגם" בראשות ד"ר נמרוד ניר מהאוניברסיטה העברית עולה שרוב מוחלט (74 אחוז מול 26 אחוז) יתמכו בהישענות על רע"מ מבחוץ, אם זו תהיה הדרך היחידה של המחנה להקים קואליציית שינוי.
מעניינת במיוחד היא עמדתם של תומכי ישראל ביתנו, הנחשבת למפלגה הימנית ביותר במחנה הזה: כ-63% ממצביעיה תומכים בהישענות על רע"מ, אף שיו"ר המפלגה אביגדור ליברמן מוביל קו נחוש המתנגד לשיתוף מפלגות ערביות בקואליציה עתידית.
פורסם לראשונה: 00:00, 07.08.26
