שנתיים לאחר שהחלו העבודות להקמת הפרויקט "מזרח חדש", שנועד לבצר את כל מרחב גבול ישראל-סוריה באמצעות תעלות בגובה וברוחב של ארבעה מטרים וסוללות עפר גבוהות, בצה"ל מעדכנים כי עד כה הושלמו קרוב ל-80% מחציבת התעלות - מאזור מג'דל שמס ועד מרחב משולש הגבולות בדרום הגזרה.
העבודות התעכבו מעבר למצופה, מכיוון שכלי ההנדסה משמשים גם להשטחת תשתיות טרור בגזרת לבנון הסמוכה, אך כמעט לכל אורך הגבול כבר אפשר להבחין בתמונת הנוף החדשה שמלווה את הגדר: מערכת תעלות עמוקות ומבוצרות שנועדו גם להקשות ולעכב כניסה רגלית של כוחות אויב לשטח ישראל, ולדברי קצין בכיר בפיקוד הצפון שסייר איתנו מעבר לגבול בסוריה, "נקודות הנקז" דרכן עוברים הכוחות את הגבול נשלטות באמצעי תצפית וארטילריה כדי להגן מפני חדירה דרכן. על פי התפיסה של חטיבת הגולן 474, החטיבה המרחבית האחראית על הביטחון השוטף בגזרה, המערך הזה "מאפשר ללוחמים בשטח להתמקד בהתמודדות עם 'הפרט', המחבל או החמוש הבודד".
במקביל לעבודות ההנדסיות, בצה"ל מבססים את השליטה ברצועת הביטחון שמעבר לגבול והכוחות מסתובבים בחופשיות בכפרים ובעיירות הסוריים. מתוך תפיסה ביטחונית חדשה שאותה מוביל דור הפיקוד החדש, בוגרי הלחימה ב-7 באוקטובר ו"הקונספציה" שקדמה לטבח, במרחב הגבול הסורי כבר לא מנסים לצייר את תמונת הפיקוד והשליטה של האויב שממול.
"אנחנו כבר לא מגדירים את מענה ההגנה לפי 'מי האויב' שנמצא מולנו. אם זה חיזבאללה, צבא סוריה או ארגון ג'יהאדיסטי כלשהו", מסביר הקצין הבכיר, "השאלה היחידה שעומדת לנגד עינינו היא מה היכולות של האויב ומה הוא מסוגל לעשות. המרחב הזה הוא מגרש משחקים של ארגוני טרור, חמושים ומיליציות. מבחינתנו, כל אזרח או רועה צאן שנע בשטח עלול להיות חמוש ולהוות איום. אבל בשונה מהמרחבים הסמוכים לגבול לבנון ועזה שתחת שליטת צה"ל, כאן לאזרחים מותר להסתובב בחופשיות".
תעלות בגובה וברוחב של ארבעה מטרים. עד כה הושלמו קרוב ל-80% מחציבתן
(צילום: יאיר קראוס )
סוללות העפר
(צילום: יאיר קראוס )
כמה דקות לפני שהגענו לעיירה ברייקה עברנו בין בתי כפריים מטים ליפול, שבהם גרות משפחות עניות שמגדלות מעט תרנגולים או כבשים לפרנסתן. ילדים קטנים בחצרות מנופפים לנו לשלום ומחייכים. הקצין הבכיר מסביר כי התמודדות הכוחות בשטח מורכבת ומתעתעת. הגזרה כוללת ערבוב של ארגוני טרור, גורמים אזרחיים חמושים ושרידי השפעה איראנית שמבקשת לחדש את ההתבססות שלה במרחב.
רבים מהבתים הצ'רקסיים בעיירה ברייקה הסורית, כקילומטר וחצי מגבול ישראל, עומדים עם גגות רעפים שבורים. הקירות שלהם מחוררים מפצצות, פגזים וירי קליעים, וחצרותיהם שוממות ובהן עצי פרי שלא נגעו בהם שנים. בנובמבר 2012 כבשו המורדים של אל קעידה את הכפר. אחר כך באו ההפגזות, הביזה, וב-2018 חזר צבא אסד. נפילת משטר אסד בסוף 2024 שוב הביאה לערעור כל המציאות האזרחית במרחב הזה, ועכשיו צה”ל שולט בו ומנהל את ההגנה ממנו, כמו לאורך כל הגבול הסורי במרחב החיץ שהפך ישראלי.
חטיבה 474 מחזיקה כיום רצועת אבטחה בעומק השטח, שכוללת כתשעה מוצבים פלוגתיים, ומפטרלת בכפרים ובשטחים הפתוחים בצל אוכלוסייה אזרחית סונית - שבמיוחד בגזרת דרום הגולן אינה מחבבת במיוחד את ישראל, ונחשבת לקיצונית יותר באיבתה מהאוכלוסייה הדרוזית, הנוצרית או הצ'רקסית. הקצין הבכיר מסביר כי התמודדות הכוחות בשטח מורכבת: "בזמן אמת קשה להבחין אם חמוש הוא אויב או אזרח שמגן על עצמו".
"המטרה המרכזית היא סיכול והתבססות של גורמים עוינים"
(צילום: יאיר קראוס )
(צילום: יאיר קראוס )
(צילום: יאיר קראוס )
החיכוך המבצעי מגיע לעיתים לעימותים ישירים. בסוף חודש יוני ביצעו כוחות החטיבה פעילות מבצעית במרחב עבאדין שבמערב מחוז דרעא, ובמהלך חזרת חלק מהכוחות למוצב השליכו מקומיים אבנים לעבר השיירה. הכוחות פיזרו את ההפגנה, אך בזמן יציאת שאר הכוחות נפתחה לעברם אש חיה. הלוחמים השיבו אש, ובמקביל הופעלו ירי מרגמות ומסוק קרב של חיל האוויר שתקף במרחב. האירוע הסתיים ללא נפגעים לכוחותינו, אך הכוחות השאירו בשטח כמה פריטים, ובהם סלולרי צבאי ומסווג שהוצא מרחוק מכלל שימוש.
בצה"ל אומרים כי הפיקו לקחים רבים מהאירוע. "בכפרים כמו עבאדין, הכוחות פועלים בעיקר בלילה", אומר הקצין הבכיר, "אנחנו לא מפחדים שיראו אותנו או לפגוש מקומיים. אבל צריך לזכור שהמטרה המרכזית היא סיכול והתבססות של גורמים עוינים, תוך כדי זהירות שלא להפריע לשגרת החיים האזרחית", מסביר הקצין.
פורסם לראשונה: 00:00, 09.08.26
