צריך לומר את האמת: לדן אילוז לא היו הרבה ברירות. במאבק שלו להישאר בזירה הפוליטית מחד, ולשמור על עקרונותיו מאידך, "ישראל ביתנו" נראית כמו הבחירה הפרגמטית היחידה שנותרה לו. מדובר במפלגה שחרתה על דגלה את המאבק בהשתמטות החרדית ואת ההתנגדות לשימוש במדינה כ"בופה" שכל מגזר מעמיס ממנו כפי יכולתו, ובו בזמן מתעקשת לשמור על זהותה הימנית.
דן אילוז מצטרף לישראל ביתנו
הבעיה טמונה במפה הפוליטית עצמה. בקוטב האחד ניצב גוש נתניהו, שנכנע פעם אחר פעם לתכתיבי החרדים. מולו ניצב גוש שכל מה שמאחד אותו הוא "רק לא נתניהו", מעין ברית מקופחים מודרנית. במציאות המקוטבת הזאת, מרחב התמרון של אילוז אפסי.
הליכודניק הממוצע יכול לפטור את אילוז כפופוליסט, כפי שרמז יו"ר הקואליציה אופיר כץ השבוע. אבל המציאות היא שקרקע הליכוד השתנתה מתחת לרגליו, ואילוז אינו צריך להתנצל. האירוניה היא שבשבוע שעבר התארח ראש הממשלה נתניהו בפודקאסט של גדי טאוב, והבטיח שבכנסת הבאה הליכוד יחוקק חוק גיוס "אמיתי". אז מי בעצם איבד את הדרך, הליכוד או אילוז? התשובה תינתן כשיתברר אם מדובר בהבטחות בחירות ריקות או בשינוי כיוון אמיתי.
האיש שהיום עשוי לסייע בהקמת הגרסה העדכנית של "ממשלת השינוי", יכול בהחלט להיות זה שיפרק אותה מחר. ראינו לאן אפשר להגיע מהצומת הזה
אבל כאן נוצר פרדוקס אישי חריף. לא מזמן צייץ אילוז בחריפות שיאיר גולן "איבד כל עוגן מוסרי" והפך למסית נגד חיילי צה"ל. הוא אף קרא לכל מפלגה מימין ומשמאל להבהיר שלא תוקם ממשלה עם אדם שמשמיץ כך את הצבא. כעת, אילוז מצטרף למפלגה שמשייכת את עצמה לאותו גוש שבו יושב גולן. אמנם אביגדור ליברמן מתעמת עם גולן בגלוי, אך עצם הישיבה באותה סירה פוליטית רחבה יוצרת דיסוננס צורם עבור אילוז.
"צריך רופא? אני רופא. חסר גלגל? אני גלגל"
הפער הזה, בין הקריאה הנחרצת למציאות הפוליטית החדשה, מזכיר תקדימים לא רחוקים: עמיחי שיקלי, עידית סילמן וגדעון סער. כולם עמדו תחת לחץ אדיר ממפגיני האופוזיציה דאז, שביקשו להפעיל מצור אישי על החוליות החלשות של "ממשלת השינוי". אילוז מציב את עצמו כעת בעמדה אסטרטגית דומה: הוא יספוג אש, אך גם עשוי להפוך לאוזן קשבת עבור אותו ימין שחש נבגד היום. הוא עשוי להיות הקול המכריע שיפיל קואליציית שינוי עתידית, או הגלגל שיאזן קואליציית אחדות רחבה. מעברו לליברמן אמנם מכניס אותו לגוש אחד עם יאיר גולן, אך הוא מחזק משמעותית את הקלפים שבידיו לסיבוב הבא.
בתנועה הרוויזיוניסטית נהגו לצטט את יוסף טרומפלדור, שהשיב על כל צורך לאומי: "צריך רופא? אני רופא. חסר גלגל? אני גלגל". אריאל שרון, ממייסדי הליכוד, תרגם זאת לתובנה פוליטית צינית יותר: "לא משנה מה תעשה, העיקר שתישאר על הגלגל". את הצעד של אילוז יש לבחון בעיניים פרקטיות: את מלחמת הרעיונות אפשר לנהל כפובליציסט, אבל מי שיושב בכיסא המחוקק משפיע הרבה יותר. כרטיס הכניסה לכנסת הבאה הוא זה שיאפשר לו להשפיע מבפנים.
אבל כאן בדיוק טמון כוחו של הגלגל: האיש שהיום עשוי לסייע בהקמת הגרסה העדכנית של "ממשלת השינוי", יכול בהחלט להיות זה שיפרק אותה מחר. ראינו לאן אפשר להגיע מהצומת הזה: עידית סילמן עברה לליכוד, שיקלי חתך מוקדם, וחברי תקווה חדשה מצאו את שביל האמצע. אילוז יכול לצעוד בכל אחד מהמסלולים הללו, כי בפוליטיקה הישראלית, מסתבר, הדרך היחידה לשמור על העקרונות שלך היא לדעת מתי להחליף את הגלגל. מי שלא יודע, נתקע בפנצ'ר.
פורסם לראשונה: 00:00, 09.08.26
