מדינת ישראל צועדת בצעדי ענק לעבר עשור מכריע ודרמטי לעתידה הפיזי והתשתיתי": על פי התחזיות הדמוגרפיות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומסמכי התכנון הלאומיים, אוכלוסיית המדינה צפויה כמעט להכפיל את עצמה עד שנת 2050 ולהגיע לכ-18 עד 20 מיליון תושבים. הצמיחה המהירה הזו מעמידה אתגרי ענק חסרי תקדים בפני מערכות הסעת ההמונים, רשתות המסילות ועורקי התחבורה הארציים. ללא השקעות עתק מיידיות בתשתיות תחבורה מתקדמות, ישראל עלולה למצוא את עצמה בפקקי ענק משתקים, האטה כלכלית חריפה ופגיעה קשה באיכות החיים של אזרחיה. במינהל התכנון כבר קידמו שורה ארוכה של תוכניות אסטרטגיות - אך גורלן המעשי מונח כעת לפתחה של הממשלה הבאה.
למרות חוסר הוודאות הפוליטי, מנכ"ל מינהל התכנון רפי אלמליח מדגיש כי ״מדינת ישראל נמצאת בעיצומה של מהפכת תכנון לאומית. כולם מבינים שכיום אין בישראל משבר תכנוני, אלא משבר תשתיות. המשימה של הממשלה הבאה היא להפוך את התוכניות לביצוע באמצעות קבלת החלטות אמיצות, הקצאת תקציבים והאצת הקמתן של תשתיות התחבורה, האנרגיה, המים והסביבה. תשתיות הן אינן הוצאה, הן ההשקעה החשובה ביותר בצמיחה הכלכלית, בחוסן הלאומי ובאיכות החיים של הדורות הבאים. ככל שנקדים להשקיע, כך נבטיח שישראל תהיה ערוכה להכפלת אוכלוסייתה בעשורים הקרובים".
על פי הקבוע בחוק, הבחירות לכנסת מתוכננות להתקיים באוקטובר 2026, ושרי הממשלה הבאה צפויים להיכנס למשרדיהם לקראת סוף 2026 או בראשית 2027. על שולחנו של שר התחבורה הנכנס ייערם תיק עבה של פרויקטים לאומיים שנמצאים בשלבי תכנון שונים. אולם, ההיסטוריה הפוליטית מלמדת שלכל שר יש אג'נדה שונה, והחלפת שלטון מביאה עמה לעיתים הקפאת תקציבים, בדיקות מחדש ושינוי נתיבים.
"ישראל היא אחת המדינות הצפופות ביותר בעולם המפותח, והאוכלוסייה ממשיכה לגדול בקצב מסחרר. המשמעות היא שלא מדובר בשאלה האם צריך להשקיע בתשתיות תחבורה, אלא איך עושים את זה נכון ובזמן. הבעיה היא שפרויקטים תחבורתיים גדולים אינם נבנים בתוך קדנציה אחת ויכולות לחלוף 20-10 שנה מההחלטה ועד שהציבור נהנה מהם. לכן כל עיכוב או שינוי סדרי עדיפויות עלול לדחות את פתרון בעיית הגודש בשנים רבות", מסבירה יעל שכטר סיטמן, אחראית תחום תחבורה ציבורית בלובי 99.
לכל שר אג'נדה אחרת
לדברי שכטר סיטמן, "זו בדיוק הסיבה שחשובה מדיניות תחבורתית ארוכת טווח, שמבוססת על תכנון מקצועי ולא משתנה בכל חילופי ממשלה. בישראל התחלופה התכופה של ממשלות ושרי תחבורה מקשה על שמירה על רציפות. כל שר מגיע עם אג'נדה אחרת, ויכול לעכב פרויקטים או להפנות תקציבים לכיוונים אחרים. בפרויקטים גדולים כל עיכוב כזה גם מוביל להתייקרויות. במדינות רבות בעולם פועלים מנגנונים מקצועיים עם תוכניות רב-שנתיות, מה שמאפשר להמשיך לקדם תשתיות גם כאשר הדרג הפוליטי מתחלף".
מומחי תחבורה סבורים כי בטווח הקצר אחד הצעדים הראשונים שהממשלה הבאה צריכה ליישם הוא הקמת רשויות מטרופוליניות על ידי אישור חוק שהגיע בכנסת הנוכחית לישורת האחרונה, אך לא עבר. בטווח הארוך להמשיך את הפרויקטים שכבר נמצאים בהליך ולא לעכבם, כי כל עיכוב של כמה חודשים עלול להוביל לדחיית מועד הסיום שלהם בכמה שנים.
בין הפרויקטים התחבורתיים הממתינים למימוש נמצאת תוכנית השלמת השדרה המזרחית של ישראל ברשת המסילות. במרכז התוכנית עומדות מסילת מנשה, מסילת הגליל ומסילת קריית שמונה, שמטרתן לחבר בין מסילת העמק למסילה המזרחית. מבחינת סטטוס התכנון, מסילת קריית שמונה כבר אושרה ומקודמת כיום בתכנון מפורט לקראת ביצוע, בעוד שמסילת מנשה ומסילת הגליל נמצאות בשלבי תכנון מתקדמים. הפרויקט יאפשר גם הפעלת רכבות משא ויסיט חלק משמעותי מהובלת המטענים מהכבישים למסילות.
הדמייה של המתחם בתחנת סבידור
(קרדיט: HQ אדריכלים, יזם: נת"ע)
המתחם בגלילות (הדמייה)
(קרדיט: גורדון אדריכלים, יזם: נת"ע)
פרויקט מרכזי נוסף הוא המטרו של גוש דן, שבו אישר מינהל התכנון בזמן שיא את שלושת הקווים M1, M2, M3 בהיקף כולל של 150 קילומטרים מרחובות בדרום ועד כפר סבא, רעננה ופתח תקווה. כעת מתוכננות תוכניות משלימות כמו הארכת קו מטרו M1. לצד המנהרות והתחנות, מתוכננים שבעה מרכזי תחבורה משולבים (Hubs): גלילות, סבידור, השלום, ההגנה, מע"ר בן צבי, גבעת שמואל ויוספטל. עד כה אושר מתחם התחבורה המשולב יוספטל, בעוד יתר המרכזים מקודמים בשלבי תכנון שונים כדי לאפשר מעבר מהיר בין אמצעי התחבורה.
לנהל טוב יותר
במקביל מקודמת כיום רשת מסילות מהירות הכוללת את מסילת הגליל, השלמת מסילות 5 ו-6 באיילון עם תחנות חדשות בסבידור ובגלילות, פלשת-שורק (תת"ל 79), מקטע משפיים עד חוף הכרמל (תת"ל 65א) ומחוף הכרמל ועד מפרץ החיפה (תת"ל 65ב). פרויקט מורכב נוסף המקודם כיום הוא תת"ל 110 לאורך כביש 4, הכולל מנהרת תחבורה, מנהרת תשתיות, הוספת נתיבי תחבורה ציבורית בלעדיים ושמירת רצועה ייעודית לרכבת קלה עתידית. כמו כן, לאחר שבשנים האחרונות קודמו שתי חלופות משמעותיות בדמות שדה התעופה בצקלג בדרום ושדה התעופה ברמת דוד, הממשלה הבאה תידרש להכריע בנושא אל מול הצפיפות בנתב"ג.
אלמליחאלי דסה"יש פרויקטים שהם חיוניים למשק ובראשם המטרו בגוש דן והגדלת הקיבולת של רשת הרכבות הארצית, משום שהם נותנים מענה לביקושים שהולכים וגדלים", מציינת שכטר סיטמן. "אבל דווקא בגלל שמדובר בהשקעות עתק, הממשלה הבאה חייבת להבטיח גם ניהול מקצועי, בקרת עלויות הדוקה, לוחות זמנים שקופים ופיקוח רציף. היום כבר רואים פערים משמעותיים בין אומדני העלות המקוריים לבין ההערכות המעודכנות, ולכן האתגר הוא לא רק לקדם את הפרויקטים, אלא גם לנהל אותם טוב יותר".
לצד מיזמי הענק, הדגישה יעל כי "אסור שכל תשומת הלב תופנה רק למגה-פרויקטים. לצד המטרו והרכבת, יש גם השקעות שניתן לבצע בתוך שנים ספורות, כמו הרחבת רשת נתיבי התחבורה הציבורית, ניהול רשת התחבורה בזמן אמת והחיבורים בין אוטובוסים, רכבת ישראל ורכבות קלות. אלו צעדים שיכולים לשפר את השירות לציבור כבר בטווח הקצר, בזמן שהפרויקטים הגדולים ממשיכים להתקדם. בסופו של דבר, האתגר של הממשלה הבאה הוא להבטיח שפרויקטים קריטיים ימשיכו להתקדם באופן עקבי, על בסיס שיקולים מקצועיים, תוך שמירה על כספי הציבור וניהול יעיל. אחרת, הפער בין קצב גידול האוכלוסייה לבין קצב פיתוח התשתיות רק ילך ויגדל".
פורסם לראשונה: 00:00, 10.08.26
