האם זה העימות הבא בין השר לוין למערכת המשפט? בלי להכריז על כך, ביולי 2025 החליטו שר המשפטים יריב לוין ומנכ"ל משרדו איתמר דוננפלד על הקמת צוות של משרד המשפטים, נציבות שירות המדינה ופרקליטות המדינה שיבחן מחדש את דרך מינויים של פרקליטים למשרות בכירות. ההחלטה מהווה המשך להסכם בין המדינה לארגון הפרקליטים והנציבות מ-2021, אז נקבע כי ייבחנו מחדש כלי המיון בפרקליטות – חלק שלא מומש עד כה.
השר יריב לוין
(צילום: ירון ברנר)
לפי מתווה הפיילוט, שמתפרסם לראשונה ב-ynet ו"ידיעות אחרונות", פרקליטים שיתמודדו במכרזים יידרשו לראשונה לעבור מבחני מיון ובדיקה של מכון תעסוקה. לטענת לוין והמנכ"ל, אלה יקשו על עירוב של שיקולים זרים. במקביל, הקפיא דוננפלד מכרזים בפרקליטות כדי שיכללו בפיילוט. התפקיד החשוב שבהם הוא מנהל מחלקת הבג"צים. כעת, בית הדין לעבודה ייאלץ להכריע.
בשנה שעברה הגיש ועד העובדים של הפרקליטות תביעה לבית הדין וטען כי בהסכמים מ-2021 הוחלט כי הליך שינוי המכרזים לא יכלול הקפאה שלהם וכי המועד האחרון למימוש החלק הזה בהסכם פג ב-2023 ולא ניתן לממשו. דונפללד ונציבות שירות המדינה הגיבו על כך וטענו כי אין הפרה של ההסכם. מנכ"ל המשרד אמר כי ארגון הפרקליטים מנסה למנוע את השינוי במכרזים בעוד אותו שינוי "יחזק את אמון הציבור בהליך".
במשך שנים נמתחה ביקורת מחוץ לפרקליטות ומתוכה על תקינות ניהול המכרזים בארגון בין היתר בשל טענות ל"מקורביזם". ב-ynet נחשף למשל כי גם פרקליט המדינה הנוכחי עמית איסמן הוסיף ושינה תנאים, ספק רלוונטיים, במכרז לתפקיד מנהל המחלקה הבינלאומית, כך שפגע בסיכוייהם של בכירי המחלקה והעניק יתרון לפרקליטה המקורבת אליו. מבחני הידע שיידרשו כעת הפרקליטים לעבור, יעניקו דירוג אובייקטיבי, שחריגה ממנו תרים דגל אדום באשר לתקינות המכרז.
איסמן דווקא תמך במהלך ומינה כנציגו בוועדה את המשנה שלו לעניינים אזרחיים איתן לדרר. בתחילת השנה הגיעה הוועדה להסכמות ובאפריל הודיע דוננפלד לבית הדין כי הוועדה סיימה את עבודתה ורק נותר לנסח מסמך סופי. הקפאת המכרז למנהל מחלקת הבג"צים היא בשל דרישתו של דוננפלד כי יהיה חלק מהפיילוט. בהסכמת פרקליט המדינה, הוארכה כהונתו של המנהל הנוכחי, ענר הלמן.
מחלקת הבג"צים אחראית על ייצוג המדינה בבג"ץ, ובעלת השפעה על עמדות המדינה. מנהל המחלקה משפיע פעמים רבות על עיצוב מדיניות רשויות המדינה. זו הסיבה שדוננפלד התעקש כי המכרז לתפקיד לא יפורסם עד לתחילת הפיילוט.
באפריל השנה התקיים דיון בבית הדין, בו העידה יו"ר ועד הפרקליטים, הפרקליטה אורית קורין. "היינו בטוחים שנצליח לסיים את האירוע בצורה טובה, אבל המנכ"ל עוצר את זה ומעכב מכרזים כבר שנה וחצי", אמרה. עורכת הדין אפרת דויטש, שייצגה את המדינה, השיבה: "כשאת מדברת על 'לסיים אירוע', את מתכוונת שיפורסמו מסקנות שתואמות את דעתך". קורין הכחישה – ואמרה שמבחני המיון אינם נדרשים. השופט אלעד שביון התערב: "לא הגיוני שיהיו הליכי מיון בשביל לבחור במי שיש לו את היכולות הטובות ביותר?", קורין השיבה: "כל הנתונים מצויים בידי ועדת המכרז. מעולם לא היו הליכי מיון".
סמנכ"לית משרד המשפטים לשעבר, ירדנה תורג'מן-אסרור, העידה בתיק וטענה כי התעניינותו של המנכ"ל דוננפלד במכרזי הפרקליטות גברה לאחר שפורסם כי פרקליט המדינה שינה את תיאור התפקיד של המשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית ממאבק בהון השחור ואכיפה כלכלית ל"מאבק בשחיתות שלטונית". "הוא ישב עם איסמן וככה הוחלט אילו מכרזים לפרסם, ואילו ימתינו", העידה.
במאי הודיע דוננפלד לבית הדין כי הגיש לפרקליט המדינה את טיוטת המתווה של הוועדה, אלא שיחד עם זאת עדכן כי "התגלו פערים שדורשים ליבון". הפערים – כך מסתבר – הם רצונו של המנכ"ל להרחבת הפיילוט, דבר שנתקל בהתנגדות איסמן. ארגון הפרקליטים הגיב על כך וטען: "עדכון המנכ"ל נועד לזרות חול בעיני בית הדין". לטענתם, טיוטת המתווה אינה הטיוטה שהוסכמה בוועדה. הם טענו כי דוננפלד הרחיב את הפיילוט מעבר להסכמות – כך שלא יוחל רק על המשרות הבכירות, וכעת מעכב מכרזים כדי ללחוץ על איסמן להסכים.
דוננפלד ונציבות שירות המדינה דחו זאת וכתבו: "סקטור הפרקליטים הינו הסקטור היחיד המתנגד לכלי מיון ובכך מבקש פריווילגיה שלא ניתנת לאחרים". הארגון הבהיר כי אינו מתנגד לכלי המיון, אלא לאופן ה"כוחני" שבו הם נכפים. הצדדים הגישו את סיכומיהם בתיק – והוא ממתין להכרעת בית הדין.
פורסם לראשונה: 00:00, 10.08.26
