תנועת "שלום עכשיו" פרסמה דוח מקיף המתעד, לטענתה, מדיניות סדורה ועקבית של ממשלת ישראל להחלשת הרשות הפלסטינית מבחינה כלכלית, מדינית, מרחבית וביטחונית. הדוח, שהגיע לידי ynet ו"ידיעות אחרונות", מבוסס על מעקב שוטף בשטח ומצביע על שורה של צעדים שבוצעו בשנה האחרונה בתוך שטחי A ו-B ביהודה ושומרון - האזורים שלפי הסכמי אוסלו נמצאים בשליטה אזרחית (ובשטחי A גם ביטחונית) פלסטינית. לפי הדוח מדובר בהפרה בוטה של ההסכמים שעליהם מבוסס גם התיאום הביטחוני בין הצדדים.
"ממשלת נתניהו משחקת באש, מצפצפת על התחייבויותיה הבינלאומיות ומסכנת את ביטחון ישראל, והכל כדי להשתלט על עוד שטח ועוד קרקע בגדה המערבית", טוענים ב"שלום עכשיו". "פעולות הממשלה בשטחי A ו-B אינן אירועים נקודתיים אלא חלק ממדיניות סדורה שמטרתה בסופו של דבר להקריס את הרשות הפלסטינית וליצור כאוס שיאפשר לה להרחיב את ההתנחלויות לתוך הערים והכפרים בעומק הגדה המערבית".
הסכמי הביניים בין ישראל לפלסטינים (אוסלו ב'), שנחתמו בספטמבר 1995, חילקו את הגדה המערבית לשלושה סוגי שטחים: A ו-B, המהווים יחד כ-40% משטח הגדה, ושטח C, שמהווה כ-60% מהגדה, הנמצא בשליטה ישראלית מלאה. ההסדר נועד להיות זמני, עד להסכם קבע שמעולם לא נחתם, כך שהסדרי הביניים נותרו בתוקף עד היום. מאז האינתיפאדה השנייה פועל צה"ל למעשה גם בתוך שטחי A, בניגוד לרוח ההסכם המקורי אך הדוח מצביע על כך שבשנה האחרונה מדובר בהעמקה משמעותית: לא רק פעילות ביטחונית אלא נטילת סמכויות אזרחיות של ממש.
הדוח טוען: "הממשלה משחקת באש - כדי להשתלט על תוך שטח"
(שלו שלום)
אחד הכלים המשמעותיים ביותר להחלשת הרשות, לפי הדוח, הוא הקפאת "כספי הסילוקין" - מסי הייבוא, הדלק והסיגריות שישראל גובה עבור הרשות הפלסטינית במעברי הגבול, בהתאם לפרוטוקול פריז שנחתם כחלק מהסכמי הביניים. מדובר בסכום של כ-11 מיליארד שקל בשנה, שהיווה היסטורית יותר מ-60% מתקציב הרשות. הדוח מציין כי בתקופת הממשלה הנוכחית הועברו בשלוש השנים שעד 2025 רק כמחצית מהכספים המגיעים לרשות, ומאז יוני 2025, לפי הדוח, לא הועבר אף שקל.
החזית הארכיאולוגית
בפברואר 2026 החליט הקבינט המדיני-ביטחוני לאפשר למינהל האזרחי לאכוף ולפקח בשטחי A ו-B בנושאי סביבה, מים וארכיאולוגיה, בנימוק של מניעת מפגעים סביבתיים ופגיעה באתרי מורשת. הדוח מזהיר כי מדובר בהגדרות בעלות פוטנציאל פרשני רחב במיוחד - ש"מפגע סביבתי" עשוי לחול הלכה למעשה כמעט על כל מבנה או עסק פלסטיני, ושבתחום הארכיאולוגיה, כאשר כל שטח הארץ עתיר אתרי עתיקות, נפתח פתח רחב להתערבות ישראלית בבנייה פלסטינית כמעט בכל מקום.
ביולי 2026 חתם מפקד פיקוד המרכז, אלוף אבי בלוט, על 15 צווי תפיסה להשתלטות על קרקעות בתוך שטח A, לצורך יצירת ציר תנועה בין שתי התנחלויות חדשות - "עמק דותן", הצמודה ליישוב הפלסטיני עראבה, ו"נועה", מצפון ליישוב קבאטיה שבצפון הגדה. לפי הדוח, זו הפעם הראשונה מאז חתימת הסכמי אוסלו שבה נעשה שימוש בצווי תפיסה צבאיים בתוך שטח A לצורך אזרחי-התיישבותי מובהק, ולא לצורך ביטחוני זמני.
מהפרה נקודתית להתבססות
לפי מעקב של "שלום עכשיו", הוקמו בשנתיים וחצי האחרונות לפחות 23 מאחזים בשטחי B - כאשר בסוף 2024 תועדו לראשונה מאז אוסלו שבעה מאחזים חדשים בבת אחת. גם כאשר המינהל האזרחי מפנה מאחזים מדי פעם, הם מוקמים מחדש ואף מתרחבים עד למבני קבע עם יציקות בטון, בתי כנסת ואפילו עגלת קפה. הקמת המאחזים מלווה בפריצת דרכים, השתלטות על מקורות מים ודחיקת רועים פלסטינים.
לצד המאחזים, מתעד הדוח עשרות מקרים של מבני מגורים פלסטיניים שננטשו בעקבות אלימות מתנחלים ולחץ מתמשך - בשטחי B וגם בשטחי C - כאשר בחלק מהמקרים עברו מתנחלים להתגורר בבתים הנטושים. בנפרד, מתעד הדוח תופעה חדשה יחסית: החרמת משאיות זבל פלסטיניות הפועלות בתוך שטחי B, באמתלה שהן מובילות פסולת לאתרים לא מורשים.
בחודש יוני 2026 החליטה מועצת התכנון העליונה של המינהל האזרחי ליטול באופן גורף את סמכויות התכנון והבנייה מעיריית חברון הפלסטינית, בכל הנוגע להתנחלויות ולשורת אתרים קדושים בלב העיר.
הדוח מדגיש כי הממשלה לא מכריזה רשמית על ביטול הסכמי אוסלו ואינה מקדמת חקיקה פורמלית לסיפוח או למיטוט הרשות - אך טוען כי בפועל העברת סמכויות אכיפה ופיקוח למינהל האזרחי, פרויקטי תשתית וחפירות, והקמת עשרות מאחזים חדשים, יוצרים יחד תהליך של סיפוח בלתי מוצהר.
השר במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ' מסר בתגובה: "הדוח הוא תעודת ההישגים של ממשלת ישראל. מה שהם מכנים 'כרסום באוסלו', אנחנו קוראים לו תיקון עוול של שלושים שנות הפקרות. מה שהם מכנים 'סיפוח דה-פקטו', אנחנו קוראים לו הקמת רצועת הביטחון של ישראל. אני גאה במהפכת ההתיישבות שהובלתי כדי למנוע הקמת מדינת טרור פלסטינית בלב הארץ. זו רק ההתחלה".
פורסם לראשונה: 00:00, 11.08.26
