המפלגה הגדולה הטוענת להנהגת המדינה, "ישר", בראשות גדי איזנקוט, מבטיחה כי ההחלטה הראשונה שלה, אם תרכיב את הממשלה הבאה, תהיה הקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקר המחדלים שהובילו למלחמת עזה. אלא שבתוך שטף אסונות המלחמה ואירועיה נדחקה כמעט אל תהום הנשייה עצם קיומה של ועדת חקירה ממלכתית אחרת, שכבר פועלת זה שנים: הוועדה לחקר "פרשת הצוללות".
הוועדה, בראשות נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס, מונתה בינואר 2020. מכתבי האזהרה שלה נשלחו למעורבים ביוני 2024, אך טרם נענו כנדרש. הסיבה: עיסוקיו של ראש הממשלה, המנהל מלחמה רב-חזיתית. הוועדה אפילו כבר קבעה, בהליך ביניים, כי החלטותיו של נתניהו פגעו לכאורה בביטחון המדינה. המילים הקשות המתייחסות למי שמופקד גם היום על ביטחוננו לא הניעו את אמות הסיפים. אפילו לא עלה.
מימין: מיארה. צוותים, דיונים ומתווים, פינקלשטיין. חשש לפגיעה בחקירה , אוחנה. אחד האחראים לפי הוועדה
(צילומים: עמית שאבי, אלכס קולומויסקי)
לפי זה, יכול להיות שלנתניהו אין סיבה להילחץ מוועדת חקירה נוספת. די לבחון את התנהלות מערכת אכיפת החוק סביב אסון מירון, שבו נספו 45 בני-אדם, כדי להבין עד כמה איטית יכולה להיות הדרך מהמלצה של ועדת חקירה ממלכתית ועד לחקירה פלילית.
*
בצמרת המערכת המשפטית מתנהלת בשנה האחרונה חליפת מכתבים מתוחה בין נציב התלונות על הפרקליטים, מנחם פינקלשטיין, לבין היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, בעניין הטיפול הפלילי באסון מירון.
מסקנות ועדת החקירה הממלכתית לחקר האסון פורסמו לפני כשנתיים וחצי, לפיהן נמצאו אשמים ראש הממשלה נתניהו, השר לביטחון הפנים דאז אמיר אוחנה, מפכ"ל המשטרה יעקב שבתאי והשר לשירותי דת יעקב אביטן. כמו-כן כלולה בהן המלצה ליועמ"שית לחדש את החקירות הפליליות נגד המעורבים, שהוקפאו עד לסיום עבודת הוועדה.
מאז כניסתו לתפקיד ב-2023 עוקב פינקלשטיין אחר הטיפול בנושא. בתשובה למתלונן על גרירת הרגליים של המשטרה והתביעה, תלונה שמצא מוצדקת, כתב הנציב שהמשטרה והתביעה טרם הניחו ידיהן על חומרים רבים שהוגשו לוועדה וחיוניים לחקירה הפלילית. "לפיכך, גלגלי ההליך הפלילי טרם החלו לנוע, ונראה שקבלת החלטה אם לפתוח בהליך פלילי אינה נראית באופק".
במכתב למתלונן, שנחתם ב-8.12.2025 כלומר לפני כשנה וחצי (!), הנציב קבע כי מצב זה אינו מתקבל על הדעת, בין היתר משום שהוא יוצר עינוי דין לנפגעי האסון ולמשפחות הקורבנות, הממתינים שנים לאכיפת הדין. הוא מדווח למתלונן כי המליץ ליועצת ולפרקליט המדינה לזרז את הטיפול בהמלצות הוועדה ולקבוע מועד להחלטה בשאלת חידוש החקירה הפלילית נגד המעורבים.
בתוך כך הוגשה עתירה לבג"ץ, שנדחתה לאחר שנקבע כי ניכר שהליך בירור המסקנות אינו קופא על שמריו וכי צוות ענייני ורחב החל את עבודתו. ואכן, בהוראת היועמ"שית הוקם צוות משותף למשטרה ולפרקליטות לבחינת דוח הוועדה וגיבוש המלצה בשאלת הפלילית.
היועצת השיבה לנציב שמאז פנייתו נערכו התייעצויות רבות כדי לקדם את יישום ההמלצות "זאת במקביל לעיסוק אינטנסיבי של רוב הגורמים המעורבים בענייני השעה, שנבע מהמלחמה וממצב החירום". נוסף על כך, המשנה לפרקליט המדינה ערכה ישיבת מעקב עם חברי הפרקליטות בצוות העבודה המשותף, בהשתתפות מנהלת מח"ש, פרקליטת מחוז צפון (פלילי) ונציגותיהן. בתום הישיבה הנחתה המשנה לפנות למשטרת ישראל, כדי שזו תעביר מיפוי כללי ראשוני של החומרים שנאספו.
בהמשך נערכה ישיבה בראשות בהרב-מיארה, שבה הוצגו מתווי חקירה אפשריים. סוכם כי לאחר קבלת עמדת ראש אגף החקירות במשטרה תועבר המלצת המשנה לעניינים פליליים בדבר מתווה החקירה.
*
אלא שחצי שנה לאחר-מכן החקירה עדיין לא החלה. בדוח השנתי של נציב התלונות, מיוני 2026, כתב פינקלשטיין: "דווקא בזמנים של סערה ציבורית, מחלוקות וחוסר ודאות, מתחדדת חשיבותו של גוף ביקורת עצמאי, מקצועי ונטול פניות, המהווה עוגן של הגינות וענייניות עבור האזרח אל מול עוצמתה של המדינה ומייצגיה. מציאות זו מטילה על הנציבות אחריות כפולה: מצד אחד, לקיים עבודת ביקורת ראויה, נוקבת ושקופה, שתדע להצביע על הטעון תיקון ללא מורא; ומצד שני, להציג את המקרים שבהם מייצגי המדינה פעלו כשורה. רק ביקורת המבוססת על עובדות ועל בחינה עניינית ומקצועית יכולה לשמש גשר לביסוס אמון הציבור ולחיזוק שלטון החוק".
הנציב חזר על דרישתו להחיש את הטיפול בנושא והבהיר כי אין לקבל עדכונים המדמים התקדמות ביישום ההמלצה, בזמן שבפועל במשך זמן ניכר נראה כי לא נעשה דבר
בשבוע שעבר פנה שוב לפרקליטות, לאחר שעדיין לא הושגה התקדמות מספקת. "הדבר עלול להיחשב כהחלטה פוזיטיבית שלא לחדש כל חקירה פלילית", כתב. הנציב חזר על דרישתו להחיש את הטיפול בנושא והבהיר כי אין לקבל עדכונים המדמים התקדמות ביישום ההמלצה, בזמן שבפועל במשך זמן ניכר נראה כי לא נעשה דבר.
במענה להערת הנציב, נמסר מלשכת המשנה לעניינים פליליים כי אושר "מתווה לבחינת המשך חקירת אסון מירון", שבמסגרתו תיבחן השאלה אם לאשר את חקירת המעורבים לכאורה. בתגובת המשנה נמסר לנציב כי להערכת רשויות האכיפה, הפעולות הנדרשות להשלמת תוכנית החקירה ולהעברת המלצה בהתאם צפויות להסתיים באמצע אוקטובר 2026.
אלא שהנציב לא התרשם. לדבריו, מהעדכון האחרון עולה כי ההכרעה אינה עניין של שבועות, אלא תהליך הצפוי להימשך זמן רב. לדבריו, אף שמדובר באסון האזרחי הגדול בתולדות המדינה, נראה שלא מושקעים המאמצים הנדרשים לקבלת החלטה. זאת בניגוד לאסונות אזרחיים קודמים, שבהם התקבלו החלטות על חקירה ואף על הגשת כתבי אישום בתוך זמן קצר בהרבה.
פינקלשטיין שוב הציע כי הגורמים הרלוונטיים ישקיעו את כל המאמצים לקיצור הכנת המתווה, ויקצבו מועד קרוב לסיומו. הנציב הביע את מורת רוחו מלוחות הזמנים והזהיר כי כל עיכוב בקבלת החלטה עלול להקשות על ניהול ההליך הפלילי, אם יוחלט על חידושו. לכן, כתב, יש לקבל החלטה בהקדם.
ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "מאז פרסום דוח ועדת החקירה הממלכתית לאסון מירון, ובהתאם להמלצות שנכללו בו, מתקיים תהליך בחינה והיערכות מקיף ומורכב בתוך גורמי האכיפה. במסגרת זו נערכו התייעצויות ודיונים רבים בפורומים מקצועיים שונים, בהשתתפות נציגי הפרקליטות ומשטרת ישראל. לאחרונה הועברו חומרי החקירה למשטרת ישראל והוקם צוות משותף שפועל לבחינת החומרים ולקידום הטיפול. הטיפול בנושא מצוי בעיצומו, והבחינה נמשכת באופן יסודי ומקצועי".
פורסם לראשונה: 00:00, 14.08.26
