לימודי תיכון של מקצועות ה-STEM – מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה, הם אחד המפתחות המרכזיים להשגת מקצוע יוקרתי בצבא ובשוק העבודה ולהצלחה כלכלית. אולם למרות שכולם מכירים בחשיבותם, רוב אלה שבוחרים בהם ומתמידים במסלול - הם בנים.
הנתונים מלמדים כי הפער אינו קשור ליכולת. שיעור הזכאות הכללי לבגרות כמעט זהה: 76.4% אצל הבנים ו-76.1% בקרב בנות. אך כאשר בוחנים את מקצועות ה-STEM המתקדמים, התמונה משתנה: רק 15.4% מהבנות ניגשות לבגרות בהיקף של חמש יחידות מתמטיקה לעומת 19% מהבנים. בפיזיקה הפער גדול אף יותר: 5.7% מהבנות לעומת 12.5% מהבנים. וגם כאשר הבנות כן עושות בגרות של חמש יחידות במתמטיקה, רובן לא בוחרות במסלול "הייטק" המשלב גם לימודים מורחבים במדעי המחשב או פיזיקה. כך, למשל, ב-2024 היו בנות רק כ-34.5% מהנבחנים בחמש יחידות מדעי המחשב.
מאחורי המספרים האלה קיים תהליך שמתחיל הרבה לפני הבחירה במגמת לימוד. דימויים מגדריים, ציפיות של מבוגרים, תחושת מסוגלות ופחד מכישלון, שמצטברים לאורך השנים, משפיעים על קבלת החלטה שתאפשר בעתיד להשתלב ביחידות טכנולוגיות בצה"ל, באקדמיה ובתעשיית ההייטק.
"פער בהזדמנויות"
"זה לא פער ביכולת, אלא פער בהזדמנויות", אומרת פרופ' עירית ששון, מרצה בכירה מאוניברסיטת קריית שמונה בגליל, שמציינת כי נתוני מבחני פיזה מראים שבמדעים כמעט אין הבדל בהישגי בנים ובנות, ובמתמטיקה קיים פער קטן יחסית לטובת הבנים. למרות זאת, לא מספיק מהן בוחרות במסלול הזה. נשים מהוות כ-38% מבוגרי לימודי STEM אקדמיים בעולם וכ-37% במדינות OECD. הפער מתרחב בהמשך במעבר לעולם התעסוקה. בישראל, בשנת הלימודים האקדמית 2024/25, נשים היוו כ-34% מהסטודנטים במקצועות המזוהים עם הייטק. ב-2025 הן היו כ-34% מהמועסקים בהייטק ורק כ-28.4% מתוך המועסקים בתפקידי מחקר ופיתוח.
הפער קיים גם בצה"ל, שם נשים מהוות כ-40% מהמשרתים בתפקידים טכנולוגיים שאינם דורשים תואר אקדמי, אך רק כ-14% בתפקידי מחקר ופיתוח הדורשים השכלה אקדמית. מגמה דומה קיימת במסלול העתודה האקדמית הטכנולוגית, שם חלקן של נשים בלימודי מקצועות המדעים המדויקים וההנדסה הוא 14% בלבד.
"מדובר במנגנון שעלול להנציח פערים כלכליים וחברתיים ולצמצם מוביליות ונגישות לעמדות כוח וקבלת החלטות", אומרת פרופ' ששון, "הוא קיים בגלל שילוב של גורמים אישיים, חברתיים ומוסדיים, בהם סטריאוטיפים מגדריים, ציפיות של משפחה וחברה, מיעוט מודלים נשיים, וכן דרכי הוראה ותוכניות לימודים שעלולות להעביר, במפורש או בעקיפין, מסר שלפיו תחומים מסוימים הם 'גבריים'. מחקרים שנערכו בישראל מצאו כי גם כאשר היכולות דומות, בנים ובנות מקבלים החלטות שונות לגבי מסלולי מצוינות. כך, למשל, בנות מעריכות את יכולתן בפיזיקה כנמוכה יותר ופחות מקשרות את הלימודים הטכנולוגיים להזדמנויות עתידיות בצבא ובשוק העבודה".
ד"ר ששוןצילום: המכללה האקדמית תל-חימה יכול לשנות את התמונה? "סביבות למידה שיתופיות ואינטראקטיביות, המשלבות דיון, התנסות פעילה והזדמנויות להבעת רעיונות, לצד הפחתת דגש על תחרותיות, עשויות לתרום למעורבותן של בנות ולחיזוק ביטחונן ביכולותיהן המדעיות", אומרת פרופ' ששון, "לכן, תוכניות לקידום השתתפות ב-STEM אינן יכולות להסתפק בהרחבת החשיפה לתחום, אלא צריכות לכלול גם התאמה של דרכי ההוראה והערכה שיטתית של השפעתן על בנות ובנים".
לדבריה, יש לפעול בעניין כבר מגיל צעיר: הנגשת חוגי מדע, תכנות וכיתות מצוינות לבנות; עידוד אקטיבי של תלמידות ויידוע הורים ומורים על ההזדמנויות העתידיות; הגדלת הזימון של בנות למיונים טכנולוגיים בצבא; מודלים נשיים ומנטורינג; ובעיקר, פדגוגיה מכילה המחזקת תחושת מסוגלות עצמית לצד הכשרת מורים ומעקב שיטתי אחר הפערים בכל אחד משלבי המסלול.
"הרגילו אותנו שבנים מתאימים יותר למקצועות האלה"
יובל שולמן, שעולה לכיתה י"ב בתיכון בית אליעזר בחדרה, לומדת במגמה המשלבת חמש יחידות מתמטיקה, חמש פיזיקה, חמש ביולוגיה וחמש אנגלית. "יש עדיין סטיגמות סביב התחומים האלה, ולדעתי הרבה בנות פשוט חוששות להגיע אליהם, במיוחד כי יש שם רוב של בנים", היא אומרת, "אני מאמינה שכל בת יכולה להצליח בתחום המדעי אם היא רוצה. לא צריך לחשוש מלבחור בדרך שפחות מקובלת. אין שום סיבה שבנות לא יהיו שם בדיוק כמו הבנים. אני בחרתי במגמה הזאת כי אני אוהבת אתגרים וסקרנית ללמוד ולהתפתח. ידעתי שהבחירה הזו תפתח לי דלתות בעתיד. החלום שלי להשתלב בעתיד בחברת הייטק, והיה לי חשוב לבחור במסלול שיאפשר לי כמה שיותר אפשרויות. אלה לימודים מאתגרים, אבל הם מעניקים לי תחושת מסוגלות וסיפוק גדול".
חברתה למגמה, אסתי רבאייב, מוסיפה: "זאת לא דרך פשוטה. הלימודים דורשים השקעה, מחויבות והמון זמן. אבל מבחינתי זה לגמרי שווה את זה. אני מרגישה שהבחירה הזו תפתח לי אופקים ותיצור הרבה הזדמנויות בעתיד. במשך שנים החברה הרגילה אותנו לחשוב שבנים מתאימים יותר למקצועות האלה ולעולם ההייטק. אני חושבת שצריך לחשוף יותר בנות לאפשרויות שעומדות בפניהן באמצעות הרצאות, דוגמאות אישיות והצגת תמונת עתיד. בנות יכולות להצליח בתחומים האלה בדיוק כמו בנים. מי שיש לו רצון, השמיים הם הגבול עבורו, ועבורה".
"בתעשיית ההייטק, רק 11% ממנכ"לי הסטארט-אפ אם נשים". אילוסטרציה
(צילום: Shutterstock)
רות שהם, מנכ"לית מכון דוידסון לחינוך מדעי, מספרת ש"בתעשיית ההייטק, נשים מהוות מעט יותר מרבע מהמועסקים בתפקידי פיתוח, רק 11% ממנכ"לי חברות הסטארט-אפ בישראל הן נשים, וחברות בהובלת נשים מקבלות 4.5% בלבד מסך ההשקעות בענף".
לדבריה, "בשנים הקרובות ישראל תידרש להגדיל את היקף כוח האדם הלוחם שלה, ובמקביל לשמר ואף להרחיב את יתרונה הטכנולוגי. במציאות כזו נפתחת הזדמנות להרחיב את השתלבותן של נשים במקצועות הטכנולוגיים בצה"ל, במודיעין, בסייבר, במחקר ובפיתוח. הרחבת מעגל הנשים המגיעות למסלולים הללו היא מהלך אסטרטגי שיכול להגדיל את מאגר ההון האנושי שעליו תישען ישראל בעשורים הבאים".
"בנות פרפקציוניסטיות. בנים ימשיכו גם אם נכשלו"
מירב זרביב, סמנכ"לית ומנהלת מנהל חדשנות וטכנולוגיה במשרד החינוך, אומרת כי "המשרד מקיים פעילות שנועדה לחזק את האמונה של תלמידות ביכולות של עצמן ומקיים פעילויות הסברה וסדנאות לשינוי התפיסה בקרב מורים ומנהלים. המשרד מעניק תמריצים תקציביים למי שפותחים כיתות יוקרתיות למגמת בגרות-טק - ומנהלי בתי הספר הונחו לוודא שיהיו בהן 50% בנות כתנאי לאישור פתיחת הכיתה. בנוסף, אנחנו משקיעים מאמצים לצמצם ככל האפשר נשירה של בנות. על פי הנוהל, רק מנהל רשאי לאשר נשירה, לאחר שמוצו כל הדרכים לחזק ולהשאיר בחמש יחידות לימוד במקצועות הריאליים". בשטח, יש לציין, זה לא תמיד קורה. פעמים רבות המערכת מדרבנת בנות שמתקשות לעבור למסלול פחות מאתגר.
כ-9% מהבנות מתארות את מסלול הבגרות בהייטק כקשה, לעומת 30% מהבנים
(צילום: משרד החינוך)
עם זאת, היא מדגישה כי "התהליך שיקבע העדפות בבחירת מגמות לימוד לא מתחיל בכיתה ט'. זה מתחיל בגן, עם הדימוי שבנים מתאימים לעולם הלגו והרובוטים ובנות לבובות. זה ממשיך בבית, בכיתות הנמוכות, וגם בהכוונה למגמות בבית הספר. ויש עוד עניין: בנות פרפקציוניסטיות, ואם הן נכשלות, הן אומרות 'זה לא בשבילי'. בנים ימשיכו גם אם נכשלו שלוש וארבע פעמים. התוצאה: כ-33% מהתלמידים בחמש יחידות מתמטיקה נושרים בין י' ל-י"א, מתוכם 78% בנות ורק 22% בנים.
סקר של קרן טראמפ לחינוך ומכון גיאוקרטוגרפיה מאשש את דבריה. לפי הסקר, כ-9% מהבנות מתארות את מסלול הבגרות בהייטק כקשה, לעומת 30% מהבנים. 10% מהבנות אומרות שזה "לא מתאים לאנשים כמוני", לעומת 7% מהבנים. 10% מהבנות מתארות את המסלול כמרתיע או מפחיד, לעומת 8% מהבנים.
אלי הורוביץ, מנכ"ל קרן טראמפ לחינוך, מסכם: "אחרי שתלמידות הפכו שוות בין שווים בחמש יחידות מתמטיקה, השלב הבא ברור: שוויון אמיתי גם בבגרות הייטק, כלומר גם בפיזיקה ובמדעי המחשב. כשהן יהיו שם במספרים שווים, השאלה תעבור אל היחידות הטכנולוגיות בצה"ל ואל ההייטק הישראלי: למה אצלם נשים עדיין אינן מיוצגות באופן שווה".
