בשטח היישוב הבדואי ביר הדאג' שבנגב קיימת תב"ע מאושרת להקמת אזור תעשייה בשטח של כ-200 דונם. אלא שהשנים עברו והמועצה האזורית נווה מדבר, שבשטחה היישוב הבדואי, לא הצליחה לקדם את המקום. במועצה הבינו שנדרש שיתוף פעולה עם המועצה המקומית רמת הנגב, וראש המועצה סלאמה אבו עדיסן החליט לשלב כוחות עם שכניו היהודים.
בין התומכים בהקמת אזור תעשייה יהודי-ערבי ביישוב הבדואי ביר הדאג', נציין, נמצא לא אחר מאשר ראש המוסד רומן גופמן. ברקע נמצאת היכרותו של גופמן עם האיזור מימי שירותו הצבאי.
עם זאת, התוכנית המשותפת לא עברה חלק. "אי אפשר להסתיר שיש בביר הדאג' פורעי חוק, הברחות אמל"ח וסמים. כתושב רתמים אני חווה את זה כמעט 20 שנה", סיפר מנכ"ל החברה הכלכלית לפיתוח רמת הנגב, איציק צור. "אבל צריך לזכור שיש שם כ-10,000 תושבים שרובם לא פורעי חוק, והפרויקט הזה הוא עבורם".
הנושא עלה בישיבת המועצה האחרונה, וזכה ללא מעט התנגדויות. כדי לרכך את חברי המליאה הציג ראש המועצה ערן דורון חוות דעת מראש המוסד גופמן, שהיה מפקד המרכז הלאומי לאימונים ביבשה (מל"י) בצאלים. "ניתנה לי הזדמנות להכיר מקרוב את המרקם האנושי והחברתי הייחודי של אזור הנגב", כתב ראש המוסד. "המיזם שהובא לידיעתי הוא בראייתי מהלך נכון, אמיץ ובעל ערך אסטרטגי מן המעלה הראשונה".
המיזם שואב השראה מאזור התעשייה "עידן הנגב" המשותף לעיריית רהט וליישובים היהודים להבים ומועצת בני שמעון. אלא שהוא לא חף מבעיות, והיו שם כמה אירועים פליליים שפגעו באזור. ראש המוסד גופמן ציין במכתבו כי "כמו כל מיזם פורץ דרך, גם מיזם זה אינו נטול סיכונים ואתגרים. לכן נכון לקדמו באופן אחראי, מדורג ומפוכח, תוך הצבת מנגנוני בקרה, אכיפה וליווי מתאימים".
אזור ביר הדאג'
(צילום: לינור אלאלוף)
לדבריו, פיתוח אזרחי-כלכלי אפקטיבי לביסוס נוכחות המדינה במרחב ולעיצוב פניו לעשורים הבאים. "לצד זאת, הוא עשוי להפחית קיטוב חברתי ולצמצם את הסיכון לגלישת אוכלוסייה נורמטיבית אל עבר גורמים שליליים. מהיכרותי, האוכלוסייה במרחב הינה ברובה אוכלוסייה שומרת חוק, המבקשת פרנסה מכובדת ואופק לילדיה. לאורך עשרות שנים רבים מבניה נושאים בנטל ומשרתים בצה"ל, ובכך מבטאים מחויבות ממשית לחברה ולמדינה. כל הזדמנות תעסוקתית ראויה תרחיב את מעגל השותפים ותצמצם, בהתאמה, את מרחב התמרון של גורמי הפשיעה".
לרוב, הדיונים במליאה ברמת הנגב עוברים בלי יותר מדי דרמות. נציג היישוב מרחב עם, המורכב מאוכלוסייה דתית לאומית, התנגד ליוזמה. אבי פריזה אמר כי "הם לא שומרי חוק. מי שומר חוק בביר הדאג'? יש שם אוכלוסייה שהזיקה שלה למדינה יחסית חלשה. השאלה היא אם אנחנו לא עושים הפוך על הפוך? הטייטל של רמת הנגב, שמשתפת פעולה עם ביר הדאג', הוא מסוכן בעיניי".
ראש המועצה דורון אמר כי "לגיטימי לחשוב אחרת. אנחנו צריכים להבחין בין אזרחים נורמטיביים לבין פורעי חוק. את הנורמטיביים צריך לחזק. זה מדיניות וטקטיקה. אנחנו מנהלים את המהלך בצורה שבה אנחנו שולטים בתהליך".
איתן פלזנשטיין, מנכ"ל קבוצת תמאם ותושב רתמים, הביע תמיכה במיזם. "אני חושב שהאינטרס שלנו הוא לעשות את זה, למרות שזו לא האחריות שלנו לעשות את זה, כדי שלמרחב יהיה יותר טוב", אמר פלזנשטיין. "מה שיהיה טוב לביר הדאג' יהיה טוב לרמת הנגב, ולהפך. מוקדם מדי לומר אם אזור התעשייה המשותף יתרום למועצה או לא, אבל אני חושב שלא לעשות את זה, יגזול מחיר גבוה יותר במבחן הזמן".
לבסוף, ההחלטה ללכת למהלך המשותף עברה ברוב של תשעה מול שלושה מתנגדים. ראש מועצת נוה מדבר, אבו עדיסן, אמר כי "ראש המוסד גופמן שירת באזור, מכיר את האוכלוסייה ואת אנשי ביר הדאג'. כשיש ביטחון כלכלי יש גם יותר ביטחון בבית. אנשים שמסכנים את חייהם בהברחות עושים זאת כי אין להם ברירה. ברגע שתהיה תעסוקה, אני חושב שנוכל לשנות את פניה של חברה שלמה, של יישוב שלם".
פורסם לראשונה: 00:00, 25.08.26
