יו"ר הליכוד בנימין נתניהו צלח את הפריימריז האלה בשלום, משתי סיבות: הוא הצליח לעקר את ההליך הדמוקרטי בבחירת הרשימה באמצעות עשרה שריונים ובכך לטשטש מועמדים או נציגים שלא עושים לו טוב, ונטרל כמה כוחות שליליים במהלך הפריימריז עצמם כדי לקבל רשימה טובה יותר ממה שהייתה לו עד עכשיו בכנסת.
בדרך להשגת המטרה נתניהו לא בחל בהפרת עקרונות שהקפיד עליהם במערכות בחירות קודמות כיו"ר המפלגה, כמו שמירה על ניטרליות. נתניהו התערב בהליך הבחירה עצמו באמצעות הפצת שמות מומלצים, תדרוכים, שתילת מסרים אצל עיתונאים ופרשנים ואפילו עמד מאחורי שלושה ניסיונות חיסול שקופים: טלי גוטליב, דוד ביטן וניר ברקת. במקרה של ברקת הוא הרוויח את זה ביושר: שר הכלכלה שאחראי על יוקר המחיה בישראל ניהל קמפיין ילדותי ומטופש ("דיבה 12") במקום להציג הישגים של משרדו או לתת דין וחשבון לבוחר על מה שעשה בממשלה בקדנציה האחרונה.
גילה גמליאל בסיור בחירות
נתניהו למד את השיטה: במקום לבנות על הקולות החופשיים ולתת קרדיט למצביעים שאינם כבולים במפקדי ארגזים, דילים וקומבינות – הוא הפך להיות חלק ממנה. לכן לא הסכים להאריך את שעות פעילות הקלפיות ובוודאי שלא לקיים בחירות דיגיטליות שבהן מגיעים לכמעט 100% הצבעה. נתניהו בחר בדילים ולא בבחירות חופשיות. תראו את תוצאות הפריימריז והדירוג של המועמדים לעומת הרשימה הסופית. תהום ענקית עוברת בין שתי הרשימות. זהו באמת רצון הבוחר או שזאת ועדה מסדרת?
לנתניהו יש הישג, אבל לביבי יש גם סיבות לדאגה מהרשימה שנבחרה. אין בה ייצוג של "הליכוד של פעם" (מילה גסה כיום), כלומר של דמויות ממלכתיות, מתונות ומרכזיות יותר. מי שהיה מזוהה עם הדימוי הזה הוא השר אבי דיכטר, שנבעט מחוץ לרשימה בבושת פנים. לעומת זאת, עד הרגע האחרון נתניהו נלחם להכניס לרשימה את איש עוצמה יהודית לשעבר, אלמוג כהן. מי היה מאמין שהליכוד גרסת 2026 ייראה בצאצא מפלגת "כך" של כהנא נכס אלקטוראלי כדי לנצח בחירות בישראל. האם מועמד כמו כהן תורם לנרטיב של הקמת "ממשלה לאומית רחבה"?
אבל הכתם הגדול ביותר על הרשימה הוא ייצוג של נשים ברשימה. כלומר, תת-ייצוג נשים בליכוד. נתניהו בוודאי לא מצטער על שתי השרות עידית סילמן ומאי גולן שנשארו בחוץ (מה שהוכיח כי חנפנות עד זרא, פופוליזם נמוך ובעיקר סגנון בוטה ואלים כבר לא עובדים על הבייס), אבל מפלגת שלטון שמציבה שתי נשים עד המקום ה-20 ברשימה (מירי רגב וטלי גוטליב) היא לא פחות מחרפה. זה כבר מזמן לא עניין פוליטי, זה עניין של היגיון בריא, איזון מתחייב והכרה בכך ששילוב נשים הוא צורך לשינוי התרבות הפוליטית. לא רק בעולם, אלא גם כאן בישראל. גדי איזנקוט, יאיר גולן, נפתלי ובנט ויאיר לפיד מקפידים על ייצוג של לפחות 50% נשים ברשימות שלהם. האם המפקד החרדי הגדול בליכוד מקרב את התנועה הלאומית הליברלית למפלגות כמו ש"ס ויהדות התורה?
לנתניהו נותרו הרבה מאוד שריונים ביד. הוא יכול לתקן את העיוות הזה בצירופן של נשים חדשות לליכוד. הוא פשוט צריך לחפש מועמדות ולא מועמדים
לנתניהו נותרו הרבה מאוד שריונים ביד. הוא יכול לתקן את העיוות הזה בצירופן של נשים חדשות לליכוד. הוא פשוט צריך לחפש מועמדות ולא מועמדים, עם כל הכבוד ל"הברקה" של אורן דוברונסקי במקום ה-11 ברשימה. אז לפני שנתניהו מספר לנו שהוא "מרוצה מאוד מתוצאת הפריימריז" ומהרשימה שנבחרה, שייקח אחריות גם על הדרתן של נשים מהרשימה, ויביא תיקון מתבקש. לא שהוא מקשיב לי, אבל יש לי הרגשה שבקרוב נשמע על צירופן של נשים חדשות לרשימה.
מפלגת שלטון שבפריימריז שלה שובצו רק שתי נשים עד המקום ה-20 היא לא פחות מחרפה. האם המפקד החרדי הגדול בליכוד מקרב את התנועה הלאומית הליברלית למפלגות כמו ש"ס ויהדות התורה?
