תאונת טרקטורון שבה נפצעה קשה חנה פלדמן (22) מבית שמש התבררה בדיעבד כאירוע שהציל את חייה. פלדמן פונתה בעקבות התאונה למרכז הרפואי שערי צדק בירושלים, ושם, במהלך הבדיקות, גילו הרופאים מפרצת מוחית גדולה ומסכנת חיים, שהייתה עלולה להתפוצץ בכל רגע. "זה מטורף, זה באמת נס, לא להאמין", אומרת פלדמן בשיחה עם ynet. "עברתי את התאונה עם בעלי, שלמזלו יצא עם מכות יבשות. אני נפצעתי קשה, אבל מתברר שככה זה היה אמור לקרות, ולאט-לאט אני קולטת את זה. המנתח אמר לי שאם לא היו מגלים את המפרצת, הוא לא היה נותן לי יותר משנה וחצי לחיות".
פלדמן עברה צנתור אבחוני ובהמשך צנתור טיפולי, שהסתיימו בהצלחה והצילו את חייה. במקביל, התמודדה עם שיקום ממושך מפציעות התאונה. לפני כשבועיים הגיעה לבית החולים לצורך צנתור אבחוני נוסף במסגרת המעקב - בדיקה שיצאה תקינה וסימלה את סיום המסע הארוך שעברה.
גלריה
"בדרך לבית החולים התפתלנו שנינו מכאבי תופת". חנה פלדמן, אובחנה במקרה עם מפרצת גדולה במוחה בעקבות תאונה קשה
(צילום: שלו שלום)
בדצמבר 2025 יצאו חנה ובעלה יעקב לטיול טרקטורונים בשטח הסמוך לביתם בבית שמש. "אנחנו יוצאים הרבה לטיולים כאלה, שמנו את הילד אצל המטפלת, לקחנו חופש מהעבודה ונסענו לטייל בבוקר", היא נזכרת. "במהלך הדרך בעלי ראה איזו תעלה מרחוק, היינו על מהירות גבוהה ולא הספקנו לבלום בזמן". הטרקטורון נכנס לתעלה בעוצמה, ומעוצמת הפגיעה עפו ממנו בני הזוג. "עפתי כמה מטרים קדימה, הייתי בטוחה שאני מתה באותם רגעים", מספרת חנה. "הייתי שרועה על הרצפה, ניסיתי להעיף את הקסדה מהראש, ראיתי שחור".
חנה פלדמן: "עברתי את התאונה עם בעלי, שלמזלו יצא עם מכות יבשות. אני נפצעתי קשה, אבל מתברר שככה זה היה אמור לקרות, ולאט-לאט אני קולטת את זה. המנתח אמר לי שאם לא היו מגלים את המפרצת, הוא לא היה נותן לי יותר משנה וחצי לחיות"
"בעלי צרח, היה לו קושי בנשימה, אבל לא יכולנו לעזור אחד לשני", היא מוסיפה. "תוך כדי שאנחנו צורחים מכאבים, הגיעו משום מקום שני אנשים שעברו בשטח וראו אותנו. אחד מהם התקשר למד"א, ומהשני ביקשתי שישפוך עלי מים, הרגשתי שאני מאבדת הכרה".
כוחות מד"א שהגיעו למקום פינו את השניים למרכז הרפואי שערי צדק בירושלים. "לא הצלחתי לזוז, לא ידעתי מה קורה לי בגוף, בחיים לא הרגשתי ככה. אני זוכרת מסביבי מלא אנשים ואני על הרצפה. ניסו להרים אותי, לעזור לי ולא הצלחתי לקום. כשמד"א הגיעו כל אחד החזיק צד אחר והרימו אותי על האלונקה. בדרך לבית החולים התפתלנו שנינו מכאבי תופת".
"עוד רופאים נכנסו לחדר"
פלדמן הובהלה לחדר הטראומה בבית החולים כשהיא סובלת משבר באגן. בשל הפציעה, ובמסגרת בדיקות מקיפות, עברה גם בדיקת CT לכלל הגוף, ואז, באופן בלתי צפוי, זיהו צוותי הרדיולוגיה ממצא מטלטל: מפרצת מוחית בגודל שלושה ס"מ בחלק העליון של גזע המוח, שיכלה להתפוצץ בכל רגע והיוותה סכנת חיים מיידית. "אני זוכרת שעשו לי כמה וכמה צילומים, הכניסו והוציאו אותי שוב ושוב מהמכונה, וראיתי עוד ועוד רופאים שנכנסים לחדר", מתארת פלדמן. "כשאמרו לי שמדובר במפרצת מוחית, לא הכרתי את זה, לא הבנתי מה זה".
פלדמן הועברה לאשפוז ביחידת הטראומה בניהולו של ד"ר אלון שורץ. הממצא שהתגלה דרש מהצוות להחליט על סדר הטיפול ואופיו. לשם כך קיימו הצוותים מספר דיונים רב-תחומיים, שכללו בין השאר כירורגים, רופאי כלי דם, אורתופדים, צוותי הרדמה ונוירו-רדיולוגים.
הגוש הגדול מימין למעלה: המפרצת המוחית שאובחנה אצל חנה פלדמן בעקבות התאונה
(צילום: שערי צדק)
בשל הסכנה המיידית לחייה של חנה בעקבות המפרצת, הוחלט לטפל בה תחילה באמצעות צנתור מוח. בשל ההכנות לצנתור, שדרשו בין היתר מתן מדללי טסיות ודם, הוחלט לטפל בפגיעות הישירות מהתאונה, ובהן שברים משמעותיים באגן, בטיפול שמרני וללא ניתוח. "היו שברים באגן במקומות מאוד מסובכים, זה היה ממש על המילימטר של להיות אסון", אומרת פלדמן. "היו לי פגיעות פנימיות בטחול, בריאה, בכבד. הביאו לי כמו רשימת מכולת של כל הפציעות".
ד"ר יעקב אמסלם: "לחנה הייתה פצצה מתקתקת במוח שהייתה יכולה להתפוצץ בכל רגע, לדמם ולהרוג אותה. מפרצת מוחית היא התרחבות מקומית דמוית בלון של כלי דם במוח, שנגרמת בשל היחלשות הדופן שלהם. הסכנה היא בהיקרעות המפרצת, שעלולה לגרום לדימום פנימי מסיבי, פגיעה נוירולוגית ואף מוות"
"לחנה הייתה פצצה מתקתקת במוח שהייתה יכולה להתפוצץ בכל רגע, לדמם ולהרוג אותה", אומר ד"ר יעקב אמסלם, מצנתר מוח ומנהל היחידה לנוירו-רדיולוגיה פולשנית בשערי צדק. הוא מסביר כי "מפרצת מוחית היא התרחבות מקומית דמוית בלון של כלי דם במוח, שנגרמת בשל היחלשות הדופן שלהם. הסכנה היא בהיקרעות של המפרצת, שעלולה לגרום לדימום פנימי מסיבי, פגיעה נוירולוגית ואף מוות".
חנה הייתה בסכנת חיים
ד"ר אמסלם מציין כי רוב המפרצות שקטות ואינן מורגשות, אך ככל שהמפרצת גדולה יותר, כך עולה הסיכון שהיא תיקרע ותביא לנזק משמעותי. "המפרצת המוחית שהייתה לחנה הייתה גדולה מאוד, בגודל של כדור טניס, בעורק שנמצא בחלק האחורי של גזע המוח. לא רק הגודל של המפרצת העמיד את חייה של חנה בסכנה, אלא גם צורתה הבלתי סדירה, מה שהעיד על אזורים חלשים במפרצת ובעורקים הסמוכים, המעלים משמעותית את הסיכון לדימום מוחי".
מימין לשמאל: ד"ר סימון קומלי, מצנתר מוח ביחידה לנוירו-רדיולוגיה פולשנית, חנה פלדמן ובעלה יעקב וד"ר יעקב אמסלם, מנהל היחידה לנוירו-רדיולוגיה פולשנית בשערי צדק
(צילום: שערי צדק)
לדברי ד"ר אמסלם, לפי הסטטיסטיקה העולמית, 50% ממקרי המפרצת המוחית יסתיימו במוות, ב-25% מהמקרים יוותרו המטופלים עם נכויות משמעותיות, וב-25% המקרים הנותרים המטופלים יחלימו, אך ייתכן שימשיכו להתמודד עם הפרעות שינה והפרעות התנהגות שונות.
הוא מוסיף כי מפרצת מוחית הנובעת מפגם מולד קיימת בכ-1% מהאוכלוסייה, ויכולה להופיע בכל גיל, מפגים ועד מבוגרים. לצד הגורם המולד, מפרצות עלולות להתפתח גם בעקבות גורמים סביבתיים, חבלות ראש אפילו קלות, מחלות גנטיות, גידולים סרטניים וגורמי סיכון כמו עישון, לחץ דם גבוה, סטרס והיעדר פעילות גופנית. "לצערי, אנחנו רואים בשערי צדק בשנים האחרונות עלייה בשכיחות מפרצות מוחיות בצעירים ובצעירות", הוא אומר. לדבריו, אחת הסיבות לכך קשורה בטכנולוגיות אבחוניות חדשות, המאפשרות לאבחן אותן מוקדם יותר.
שני צנתורים והחלמה ארוכה
במהלך האשפוז בבית החולים עברה פלדמן שני צנתורי מוח, אבחוני וטיפולי, אותם ביצעו ד"ר אמסלם וד"ר סימון קומלי, מצנתר מוח ביחידה לנוירו-רדיולוגיה פולשנית. "נורא חששתי ופחדתי, אבל אני אישה דתייה והאמנתי באלוהים שהכל יעבור כמו שצריך", היא אומרת.
במהלך הצנתור הטיפולי הוחדר לכלי הדם סטנט, תומכן זעיר, שמאפשר לדם להמשיך לזרום בכלי הדם מבלי להיכנס למפרצת. כך המפרצת מפסיקה בהדרגה להתמלא בדם, ולמעשה נסגרת, והסיכון לדימום פוחת. "היינו צריכים ליצור כלי דם מחדש באמצעות סטנט, שיחבר בין כלי הדם, כי אחרת המפרצת הייתה ממשיכה לגדול", מסביר ד"ר אמסלם. לפני כשבועיים שבה פלדמן לבית החולים לצנתור אבחוני במסגרת המעקב. ממצאי הבדיקה הראו כי הטיפולים הקודמים הצליחו, וכי המפרצת נסגרה.
"אני גאה שבשילוב זרועות רב-תחומי הצלחנו להציל את חייה". מנהל יחידת הטראומה במרכז הרפואי שערי צדק, ד"ר אלון שורץ
(צילום: שערי צדק)
בחודשים האחרונים המשיכה חנה להתמודד גם עם הפציעות מהתאונה עצמה. "זה היה קשה מאוד, בעיקר בגלל שהיה לי תינוק בבית, שאז היה בן שמונה חודשים", אומרת פלדמן. "הוא היה עם אמא שלי בעיקר, וזה היה מאוד קשה לראות אותו רק פעם בכמה ימים, אבל זה נתן לי הרבה מוטיבציה לעבור את זה בטוב ויחסית במהירות. בעלי היה איתי כל הזמן בבית חולים, וזה גם נתן הרבה כוחות. בשערי צדק הרגשתי שאני בידיים טובות, הרגשתי חמימות ודאגה מצד הצוותים".
לאחר השחרור משערי צדק המשיכה בשיקום של כמעט חודשיים בבית החולים השיקומי "רעות" בתל אביב. "בהתחלה הייתי עם כיסא גלגלים, אחרי זה עם הליכון, ורק אחרי חודש הצלחתי לדרוך על הרגל. אני עדיין סובלת מכאבים, בעיקר באגן ובישיבה ממושכת, יש עדיין קשיים אבל אני מצליחה להתגבר על זה, וממשיכה באימונים כדי להשתקם". מאז המקרה ויתרו חנה ובעלה על טיולי הטרקטורונים המשותפים. "עכשיו אני במשא ומתן עם בעלי למכור את הטרקטורון", אומרת פלדמן בחיוך.
הסימנים שכדאי להכיר
ד"ר אמסלם מציין כי למפרצת מוחית יש סימנים מקדימים. "אם אתם חווים כאבי ראש חזקים שלא היו קודם, הפרעה בהסתכלות על האור (פוטופוביה), או קשיון בעורף וכאבים חזקים בצוואר, יש להגיע למיון לצורך אבחון וטיפול במפרצת מוחית", הוא אומר.
"התלוננתי הרבה על כאבי ראש חזקים, והנה בסוף גילינו מפרצת כזו גדולה". חנה פלדמן עם בעלה יעקב ובנה
(צילום: שלו שלום)
פלדמן בעצמה מספרת כי במשך שנים רבות, מאז היותה ילדה, היא סובלת מכאבי ראש חזקים. "הייתי מנסה לישון טוב ולאכול טוב, אבל זה לא עזר". לדבריה, בגיל צעיר עברה בדיקה נוירולוגית שטחית, אך לא עלו ממצאים חריגים. "המשכתי לסבול מכאבי ראש גם בהמשך החיים, התלוננתי על זה הרבה, והנה בסוף גילינו מפרצת כזו גדולה. מי שיש לו חשש, שיבדוק. צריך לקחת את זה ברצינות, ואם מישהו מרגיש שיש לו משהו חריג, שיתווכח עם הרופאים, שבאמת יבדוק את זה, כי זה מאוד מסוכן".
מנהל יחידת הטראומה, ד"ר אלון שורץ, שטיפל בחנה במהלך כלל האשפוז, מוסיף: "כמרכז-על לטראומה, אנחנו מטפלים בעשרות מקרים באופן שגרתי, לרבות בתאונות דרכים שונות. אנחנו אף פעם לא רוצים שמישהו ייפצע חלילה, אבל במקרה הזה, אם חנה לא הייתה נפצעת, ייתכן שלא היינו מצילים את חייה. אני גאה שבשילוב זרועות רב-תחומי הצלחנו להציל את חייה, וגם לטפל בפגיעותיה כתוצאה מהתאונה".
פורסם לראשונה: 00:00, 25.08.26
