כבר שנים שהמדרכות בישראל הפכו לזירת קרב יומיומית - הולכי רגל נאלצים לתמרן בין קורקינטים טסים, אופניים חשמליים ורוכבים שמזגזגים במהירות בין קשישים לעגלות ילדים. לפי החוק היבש, הרכיבה על אופניים וקורקינטים חשמליים מותרת אך ורק בשבילי אופניים ייעודיים, ובאין שביל כזה - על הכביש בלבד - תוך איסור מוחלט על רכיבה על המדרכה.
אלא שברבות מהערים בישראל מדובר בדרישה כמעט תיאורטית, עקב פערים עצומים בתשתיות והיעדר רצף של שבילי רכיבה רצופים ובטוחים. התופעה הרחבה מסכנת את הולכי הרגל וגם את רוכבי הכלים הדו-גלגליים עצמם, כשרק בשנת 2025 נהרגו 122 הולכי רגל ו-126 רוכבי דו-גלגלי.
כדי להתמודד עם התופעה ולהחזיר את הביטחון למרחב הציבור, הובילה המדינה בשנים האחרונות רפורמה מקיפה והחל משנת 2024 נכנסה לתוקף חובה רגולטורית להתקין לוחיות רישוי גלויות על גבי כלים חשמליים ולהגביל את הגידול ברכיבה ללא הכשרה ולמי שטרם מלאו לו 16. לצד זאת, הורחבו בהדרגה סמכויות האכיפה של הפקחים העירוניים. בעוד שבמשך שנים האכיפה הייתה נתונה בלעדית בידי המשטרה, כיום מוסמכים הפקחים לרשום דוחות על שורה ארוכה של עבירות: מרכיבה על המדרכה, דרך אי-חבישת קסדה ושימוש בטלפון נייד - ועד לרכיבה ללא לוחית זיהוי תקינה.
אלא שנתוני האכיפה העירונית שמתפרסמים כאן לראשונה חושפים פערים אדירים. מבדיקה שערכה עמותת "אור ירוק" מנתונים, שקיבלה מהעיריות לסיכום נתוני האכיפה העירונית לשנת 2025, עולה כי רוב הרשויות המקומיות בישראל נמנעות מלממש את הכלים שניתנו להן.
את רשימת הערים האוכפות מובילה בפער עצום תל אביב-יפו, המקיימת אכיפה עיקשת ויומיומית על רכיבה בשבילים ובכביש, חבישת קסדות והתקנת לוחיות רישוי. כך למשל, רשמו פקחי העיריי יותר מ-55 אלף דוחות לרוכבי קורקינטים - סכום קנסות שהגיע ליותר מ-29 מיליון שקל.
בפער ניכר מתל אביב, במקום השני במספר הדוחות ממוקמת אשקלון עם 4,217 דוחות, שהכניסו לקופה העירונית קרוב למיליון שקל, ואחריה ראשון לציון עם 3,314 דוחות וגבייה של קצת יותר ממיליון שקלים. את חמש הערים המובילות סוגרות חולון עם 2,771 דוחות (1.078 מיליון שקלים), נתניה עם 2,677 דוחות, באר שבע שרשמה 1,350 דוחות בסכום של כ-574 אלף שקלים ואשדוד עם 1,006 דוחות בלבד.
עיריית חולון, שהגבירה את האכיפה בשנת 2026, הודיעה לאחרונה על צעד דרמטי וחסר תקדים: החל מ-17 בספטמבר 2026 תופסק לחלוטין פעילות הקורקינטים השיתופיים בעיר, והם יפונו במלואם. מדובר ברשות המקומית הראשונה בישראל שאוסרת לחלוטין את פעילות הכלים השיתופיים בשטחה עקב ריבוי תלונות על סכנה להולכי הרגל - אלא שבענף מזהירים כי הבעיה האמיתית נותרה ללא מענה.
מקס מורוגובסקי, יו"ר עמותת "תחבורה בדרך שלנו" אמר כי "מערך הקורקינטים השיתופיים בגוש דן הוא כלי חשוב שמשלים את התחבורה הציבורית במקטע של ה'מייל האחרון', למשל בנסיעות לרכבת או בשעות שהתחבורה הציבורית דלילה/אינה פועלת כמו בלילות או בסופי השבוע. להבדיל מהקורקינטים הפרטיים, המערך השיתופי נתון לפיקוח גם של המפעילים עצמם ומוגבל מבחינת מהירות. ההחלטה הפתאומית של עיריית חולון להוציא לגמרי את הקורקינטים השיתופיים מהעיר במקום להדק את הפיקוח והאכיפה, עלולה לייצר אפקט שלילי כפול".
לדבריו, חלק מאותן השפעות שליליות עלולות להתבטא במעבר לשימוש מוגבר ברכב הפרטי וגם בעלייה בקניית קורקינטים פרטיים. "אלו בפועל ניתנים לפריצה ולביטול הגבלת המהירות ללא שום פיקוח, תוך סיכון מוגבר לתאונות. אנו קוראים לכל העיריות לעבוד על שיפור אכיפה במקום ביטול שירות חיוני שמשמש את התושבים ביומיום", אמר.
מהעבר השני של מפת האכיפה ניצבת ירושלים - והתמונה בה מקוממת במיוחד. על אף שבבירה הוסמכו כ-50 פקחים ומנהלים לאכיפת חוקי התעבורה בכלים החשמליים, בתשובה רשמית שמסרה העירייה לבקשת עמותת "אור ירוק" הודתה העירייה כי כיום לא מבוצעת אכיפה בפועל בנושא זה.
ירושלים אינה לבד: שורה ארוכה של ערים ובהן מודיעין עילית, קריית אתא, אום אל-פאחם, רהט, נס ציונה, עפולה, בית שמש, נצרת וקריית גת רשמו אפס דוחות בשנת 2025. בערים אחרות האכיפה קיימת בעיקר על הנייר: בראש העין נרשמו 16 דוחות בלבד בכל השנה, ברחובות 21 דוחות, בהוד השרון 34 דוחות ובגבעתיים 47 דוחות.
גרירת הרגליים של הרשויות תמוהה במיוחד על רקע הכלים המשפטיים והאמצעים הרבים שהועמדו לרשותן. תהליך העברת הסמכויות החל כבר בשנת 2016, אז הותר לפקחים לדרוש מסמכים מזהים, לעכב רוכבים ואף להוציא אוויר מהגלגלים. בשנת 2022 הורחב הצו באופן משמעותי והעניק לפקחים יכולת לאכוף שורה ארוכה של עבירות קשות: רכיבה מתחת לגיל 16, אי-חבישת קסדה, רכיבה ללא הכשרה, הרכבה אסורה, שימוש בטלפון נייד או באוזניות בזמן רכיבה ואי-ציות לתמרורים. במקביל, מרחב האכיפה הוגדל והורחב מהמדרכות בלבד גם לשבילי אופניים ומעברי חצייה.
"זו הפקרה של התושבים"
לצד הרחבת הסמכויות, המדינה החמירה בהדרגה גם את גובה הקנסות. כיום, הקנס על רכיבה מתחת לגיל המותר, רכיבה ללא קסדה או רכיבה בכלי שאינו עומד בדרישות החוק עומד על 1,000 שקלים, בעוד קנס על רכיבה ללא כשירות עומד על 750 שקלים. בשנה שעברה נכנסה לתוקף גם חובת התקנת לוחיות זיהוי על גבי הכלים החשמליים, וועדת הכלכלה הסמיכה את הפקחים העירוניים לאכוף עבירות אלו. הקנס על רכיבה ללא לוחית זיהוי נקבע באופן מדורג, כאשר כיום הוא עומד על 500 שקלים, והחל מספטמבר הקרוב הוא צפוי לעלות ל-750 שקלים.
בעמותת "אור ירוק" מזהירים כי ההימנעות של ראשי הערים מאכיפה נמרצת עולה בחיי אדם ופוגעת בתחושת הביטחון הבסיסית של התושבים. "מספר הנפגעים בתאונות עם אופניים וקורקינטים חשמליים הולך ועולה בכל שנה, הכאוס גובר ותחושת הביטחון האישי יורדת", אומר עו"ד יניב יעקב, מנכ"ל העמותה. "במשרד התחבורה והבטיחות ובמשטרה אדישים לנתונים הקשים, וזה מחייב את ראשי וראשות הערים להיכנס לתמונה. אי אפשר להמשיך להתעלם מהרוכבים. יש לייצר שבילי רכיבה רצופים ומופרדים, אך בערים רבות שבהן אין אכיפה ואין שבילים - מי שמשלם את המחיר הם הולכי הרגל. הסמכויות מצויות בידי הרשויות, ורובן בוחרות שלא לעשות בהן שימוש. זו הפקרה של התושבים".
ממרכז השלטון המקומי נמסר: "בטיחות הולכי הרגל ומשתמשי הדרך עומדת בראש סדר העדיפויות של הרשויות המקומיות, והן פועלות בשנים האחרונות לחיזוק האכיפה והפיקוח במרחב הציבורי. יחד עם זאת, היקף האכיפה והאופן שבו היא מתבצעת מושפעים מהמאפיינים הייחודיים של כל רשות, ולכן לא ניתן להשוות בין הרשויות על בסיס מספר הקנסות בלבד”. שי קינן ראש עיריית חולון מסר בתגובה: ״חולון עיר הילדים פועלת בנחישות למניעת סכנת הקורקינטים, הן כלפי הולכי הרגל והן לשמירה על בטיחותם של בנות ובני הנוער שפעמים רבות מדי מסכנים את חייהם בשימוש לא בטיחותי בקורקינט. ככל שבעתיד יימצאו פתרונות להפחתת הסיכון בשימוש בכלי, אשקול את עמדתי בהתאם לכך. אדגיש כי נציע לתושבים שלנו שירות אופניים חשמליים שיתופיים, שיאפשרו חלופה בטיחותית יותר לתושבות ותושבים שזקוקים לכלי תחבורה זה לצורך נגישות מהירה למרכזי התחבורה, התעסוקה והבילוי בחולון".
מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "עיריית ירושלים רואה חשיבות רבה בשמירה על בטיחותם של כלל משתמשי הדרך ופועלת לצמצום הסיכונים במרחב הציבורי. החל מחודש אפריל האחרון החלה העירייה באכיפה ייעודית כלפי רוכבי כלים דו-גלגליים ותלת-גלגליים, לרבות קורקינטים ואופניים חשמליים. האכיפה מתבצעת באמצעות פקחים שהוסמכו לכך ובסיוע אמצעים טכנולוגיים מתקדמים, וכוללת הטלת קנסות בהתאם להוראות החוק, בדגש על עבירות תנועה מסוכנות, ובהן רכיבה אסורה ומסוכנת בתחום מסילות הרכבת הקלה. במקביל, העירייה קיימה מהלך הסברה וקמפיין ייעודי לבטיחות בדרכים, שנועדו להבהיר לציבור ולרוכבים את כללי הרכיבה ומדיניות האכיפה. המהלך הוא חלק ממדיניות עירונית כוללת להגברת הבטיחות, לצמצום רכיבה מסוכנת ולעידוד רכיבה בהתאם לחוק".
ראש העיר חולון, שי קינן, מסר בתגובה: "חולון עיר הילדים פועלת בנחישות למניעת סכנת הקורקינטים, הן כלפי הולכי הרגל והן לשמירה על בטיחותם של בנות ובני הנוער שפעמים רבות מדי מסכנים את חייהם בשימוש לא בטיחותי בקורקינט. ככל שבעתיד יימצאו פתרונות להפחתת הסיכון בשימוש בכלי, אשקול את עמדתי בהתאם לכך. אדגיש כי נציע לתושבים שלנו שירות אופניים חשמליים שיתופיים, שיאפשרו חלופה בטיחותית יותר לתושבות ותושבים שזקוקים לכלי תחבורה זה לצורך נגישות מהירה למרכזי התחבורה, התעסוקה והבילוי בחולון".
