גם בניכוי סגנון ההכרזות הבומבסטיות המאפיין כל מהלך של הנשיא דונלד טראמפ בכלל ומול איראן בפרט, הרחבת מנגנון הסנקציות הכלכליות שעליו הצהירו אתמול הוא ושר האוצר שלו סקוט בסנט משנה מן היסוד את כללי המשחק בעימות האמריקאי-איראני. הפצצת תשתיות איראניות בחוץ, חנק הכלכלה האיראנית בפנים. השינוי שנדרש מזמן והתעכב ללא צורך אינו אירוע ללא תקדים והתקדימים לא בהכרח מנבאים את הצלחתו.
נשיא ארה"ב טראמפ באירוע הבית הלבן
(צילום: AP Photo/Alex Brandon)
עיקר השלב החדש במלחמת החורמה הכלכלית האמריקאית הוא האיום להפעיל מול איראן מנגנון – מסורבל, יש להזהיר מראש – של ״חרם כלכלי שניוני״, להבדיל מהסגר ״הראשוני״ המופעל מזה חודשים אחדים. כדבריו של שר האוצר בסנט, ארה״ב מאיימת כעת איום מפורש ובוטה ״להעניש כל מדינה שתנסה לקיים נתיבי כלכלה, סחר וכסף ישירים או עקיפים עם הרפובליקה האיסלאמית״. עיצומים, כלומר עונשים כלכליים כבדים, יוטלו, מתאריך שטרם פורסם, על כל גורם הקונה תוצרת איראן או מוכר לה תוצרת משלו, המקיים קשרי חליפין כלשהם עם מוסדות פיננסיים איראניים, המשקיע במשק האיראני והמוכן להעניק אשראי לגופים איראניים, בין אם בכסף, בסחורות או במטבעות דיגיטליים.
האגרוף הכלכלי של אמריקה מוכן ומזומן בזמן המתאים להכות בעוצמה מלאה לא רק במשטר בטהרן אלא גם בשותפות הסחר שלו. ומי הן? סין, רוסיה, מאלזיה, פקיסטן, טורקיה, קטאר…הרשימה ארוכה, מגוונת ובעייתית מאוד לממשל טראמפ. מה שמתחיל כמלחמה כלכלית נגד איראן עלול הרי לצאת משליטה ולהתגלגל עד מהרה למלחמה כלכלית עולמית של הכל נגד הכל. פרספקטיבה מצמררת.
דוברי המשטר האיראני, ובעקבותיהם גדודים של פרשנים במערב, גומרים הלל על כושר ההסתגלות הכלכלית של הרפובליקה האיסלאמית האיראנית לגלי סנקציות רב-לאומיות מתמשכות כבר כעשרים שנה. אך אלו דברי יוהרה שקריים בעליל. התוצר לנפש איראנית אחת ירד מכ-8,000 דולר ב-2012 ל-5,000 דולר ב-2022, וצנח מאז לכ-3,500 דולר, שהם 6% מהתוצר לנפש של ישראל. הביצועיים הכלכליים של המשטר האיראני העמידו אותה בשורה אחת עם מדינות כושלות כמו סודן, אפגניסטן וקובה.
בשבועות האחרונים הכלכלה של איראן התדרדרה עוד יותר, ובקצב מואץ, כתוצאה מהסגר הימי והתעופתי שהטילה עליה ארה״ב. האינפלציה משתוללת (אל תאמינו לסטטיסטיקה הרשמית המסולפת) סביב שיעור שנתי של 200%, המטבע המקומי חסר כל ערך, השוק השחור פורח, 40% מכוח העבודה מובטל או נואש מחיפוש עבודה. שורר מחסור מחריף בחשמל, דלק, מים, שירותי בריאות, שירותי תחבורה ובמוצרי היסוד המסובסדים. ההפסקה הכפויה של יצוא הנפט גורמת לאיראן להפסד הכנסות של 440 מיליון דולר ליום, עשרות מיליארדים לחצי שנה. על עומק המשבר מעיד גם ריבוי הרוכלים: משפחות נורמטיביות החלו למכור מכל הבא ליד רק כדי לשרוד.
מבט מפוכח על ההיסטוריה הכלכלית מגלה שמשטרי דיכוי אכזריים ומבודדים שורדים למרות סנקציות קיצוניות נגדם
האם החרם השניוני האמור לבודד כליל את איראן של האייתוללות מהכלכלה והפיננסים הגלובליים ישיג את מה שהתקשו ארה״ב וישראל להשיג במלחמה? מבט מפוכח על ההיסטוריה הכלכלית מגלה שמשטרי דיכוי אכזריים ומבודדים שורדים למרות סנקציות קיצוניות נגדם, ודוגמאות יש בשפע. מעטים, אם בכלל, מרימים ידיים ונכנעים. אין זה אומר שמלחמת החורמה הכלכלית האמריקאית נגד איראן חסרת סיכוי הצלחה. יש לה סיכוי לא מבוטל להטות את הכף בתוך איראן עצמה לטובת האגף השלטוני הפרגמטי והפטריוטי על חשבון הקנאי והמיליטנטי ובכך לפתוח דרך להסדר. הצלחה תלויה בשיתוף פעולה הבינלאומי הדוק, בנכונות של מדינות מפתח לציית להוראות מוושינגטון אך מעל לכל בהתמדה וסבלנות. היש תכונות נדירות אלו לממשל טראמפ התזזיתי? או לממשלת ישראל המאוהבת בכאוס וכוח? שאלות פתוחות.
פורסם לראשונה: 00:10, 25.08.26
