יש רגעים שבהם הפוליטיקה אינה רק זירה של מאבקי כוח, אלא מראה אכזרית המשקפת את המרחק שבין יומרה לבין יכולת ביצועית. פסיקת בג"ץ המבטלת את החלטת הממשלה לסגירת גל"צ לא רק גודעת כרוניקה של כישלון ידוע מראש, אלא משרטטת שוב - בקווים חדים ובלתי מחמיאים בידי הרכב של שלושה שופטים מוערכים - את דמותו של היושב בקומה ה-14 בקריה: שר ביטחון, שפועל כפיל בחנות חרסינה ומוכיח פעם אחר פעם כי הכלים הנדרשים לניהול המערכת המורכבת ביותר במדינה פשוט אינם בארגז שלו.
כפי שהערכנו כאן לפני עשרה חודשים, דינה של היוזמה הממשלתית לסגירת תחנת גל"צ להיכשל, נוכח הפגמים הרבים הכרוכים בה. מי שחשב שגוף שידור ציבורי, המייצג המובהק ביותר לחופש הביטוי בדמוקרטיה, ייפול כתוצר להליך פגום מיסודו ומונע משיקולים זרים ופופוליסטיים, הפגין לא רק ניתוק מקצועי עמוק, אלא חובבנות ניהולית צורמת.
ישראל כ"ץ
(צילום: שלומי אמסלם, משרד הביטחון)
קו אפל וישיר נמתח בין השבתת נתב"ג בשבוע שעבר לבין ביטול ההחלטה לסגירת גל"צ. במקום עבודת מטה סדורה, בחינת חלופות, עמידה בעקרונות הדין והבנה בסיסית של גבולות הכוח השלטוני - קיבלנו עוד מופע של אלתור. השר ישראל כ"ץ פספס שוב את המהות: מערכת הביטחון איננה משרד פוליטי זוטר שבו אפשר לזרוק סיסמאות לחלל האוויר ולקוות שהמציאות תתיישר לפיהן. כאן נדרשים תכנון אסטרטגי, קריאת מפה מדויקת וראיית הנולד - תכונות שהיעדרן זועק בכל מהלך שנבלם בערכאות המשפטיות.
כאשר פוליטיקאי מנסה לכופף את כללי המינהל התקין, החסם הקריטי ביותר אמור להיות הייעוץ המשפטי מבית. תפקידו של יועמ"ש מערכת הביטחון איננו להכשיר גחמות פוליטיות מעוררות קושי משפטי של שר הביטחון והממשלה, אלא להציב גבולות ברורים לסמכות השלטון ולשמור על האינטרס הציבורי. במקום לעמוד כחומה בצורה מול מהלך חלול ומשולל תוקף, בחרה היועצת במשרד הביטחון - בניגוד לדעת היועמ"ש לממשלה - להעניק לשר גיבוי משפטי רעוע, מהלך שהתרסק למול בג"צ. התנהלות זו ממחישה את הסכנה הטמונה בשאיפה הפוליטית למנות יועצים משפטיים הנוחים לשלטון, המפרשים את תפקידם כמי שנועדו לרצות את השר.
הנקודה הצורמת ביותר בכל הפיאסקו המיותר הזה טמונה בחוסר הרגישות העמוק של הממשלה היוצאת כלפי משרתיה, והפעם במגרש התקשורתי
אך הנקודה הצורמת ביותר בכל הפיאסקו המיותר הזה טמונה בחוסר הרגישות העמוק של הממשלה היוצאת כלפי משרתיה, והפעם במגרש התקשורתי: בתוך הפסיפס הישראלי, גל"צ היא בראש ובראשונה הבית הבלתי מעורער של החיילים בסדיר, בקבע ובמילואים. היא ציפור הנפש של הישראליות, פס הקול של חיינו. היא הביטוי האולטימטיבי לחופש הביטוי בדמוקרטיה הישראלית הצעירה והמתעצבת, בעוד מפקד התחנה, טל לב-רם, מוביל ומעצב התכנים באופן ממלכתי, מאוזן וראוי.
אמנם, אין שני בעולם לתחנה צבאית משדרת, אבל גם אין שני לצבא העם, ואין כמו המלחמה הארוכה בתולדותינו כדי להמחיש עד כמה אימרתו של בן-גוריון "עם-בונה-צבא-בונה-עם" - נוקבת ומדויקת גם בהקשרי התחנה המהווה גשר ליחסי צבא-חברה בישראל. עתה נותר לקוות, כי לאחר בלימת יוזמת העוועים לסגירת התחנה, פסיקת בג"צ תעודד את הכנסת הבאה, שבתקווה תשוב לפעול ברוח האבות המייסדים, לחקיקת חוק גל"צ והבטחת עתיד התחנה לדורות.
פורסם לראשונה: 00:00, 27.08.26
