שניים מנכדיי (עילמי-נשממי ויהלי-בא לי) צועדים היום לכיתה אל"ף, והלב שלי מפרפר. מה אני יכולה לאחל לשני המתוקים האלה, שאין לי מושג למה ואיך הם גדלו כל כך מהר?
גן בחשמונאים בזמן אזעקה
גן בחשמונאים בזמן אזעקה
(צילום: באדיבות ליטל הילמן)
מה אפשר לאחל לכל בנות ובני השש שנולדו לקורונה וגדלו במקלט? שש שנות חייהם נעו בין מגיפה וסגר לבין מלחמה שלא נגמרת.
הם לא מכירים מציאות אחרת. אם אברך אותם ב"הלוואי שתלכו לבית הספר מדי יום ביומו, שבוע אחרי שבוע וחודש אחרי חודש", הם ישאלו אותי על מה העונש.
פעם, אם זכרוני אינו מטעה אותי, האיחולים והברכות קלחו ממני בשרשרת. לא התעכבתי על האותיות הקטנות ולא חיפשתי בהן משמעות נסתרת.
כששיגרתי את ילדיי למסלול המכשולים בן י"ב השנים לחשתי להם באוזן משפט אגבי בהחלט - "שיהיה לכם כיף".
כי 'כיף' היתה המילה הנפוצה ביותר בשיח המשפחתי. איך היה בגן? כיף. איך היה בחוג בלט? כיף. איך היה המבחן? מחורבן. 'כיף' היה הכל בסדר, ויהיה טוב, ועד שתגיעו לגיל 18 כבר לא יהיה צבא.

המילה 'כיף' עושה לי גרדת

אבל עכשיו, במלאת שש שנים לשהותנו בקרקעית של החבית, שממנה כבר אין לאן לרדת, המילה 'כיף' עושה לי גרדת.
מה כיף בילדות שלהם? עילמי-נשממי למד בכוחות עצמו את לוח הכפל. אחרי תשע כפול תשע הוא עבר למספרים דו ספרתיים ושאל אותי כמה זה שלושים כפול שתיים.
"למה שלושים?" שאלתי, והוא הסביר שאצל אבא שלו, רופא קרבי בעזה, שלושים יום מילואים זה סבב. והוא שמע את אבא שלו מבטיח לאמא שלו שהשנה הוא ייצא רק לסבב אחד, מקסימום שניים.
"שיהיה לך כיף"? זה מה שיעשה חמים ונעים לילד בן שש שגם עכשיו, בכל פעם שהוא נקלע למקום לא מוכר, הוא טורח לברר איפה הממ"ד ואם מותר להכניס אליו כלבים?
פער הדורות מגולם לא רק בניסוח הברכות והאיחולים. כאמא לשישה הסתפקתי בברכה יומית, קבוצתית.
אצל הנכדים זה סיפור שונה לחלוטין. אפילו בת השלוש מביאה מהבית קופסת אוכל מרובת תאים שכל אחד מהם אמור להכיל הפתעה. אם לא צעצוע אז לפחות פתק עם ברכת הדרך.
תגידו, נפלתם על השכל? רחמו על ההורים. לא כולם חרזנים מדופלמים. למה להפיל עליהם עוד תיק בשבע בבוקר?
דקה לפני שפצחתי בסיבוב שיחות וידאו ברחבי השבט רשמתי לי כמה ראשי פרקים כדי שלא אתבלבל. ולא אתרגש מדי. ולא אדמע.
לזה איחלתי "שתהיה לך מורה נהדרת" והוא הבריק '"נהדרת או נעדרת?". לזאת איחלתי "שתתחילי כל בוקר עם חיוך" והיא החמיצה פרצוף: "סבתוש, יכאבו לי הלחיים".
בסוף הגעתי אל אחד מהגדולים. שאלתי אותו מה הוא מאחל לבני השש שצועדים היום לכיתה אל"ף והוא שלף בצ'יק: "שתהיו ילדים!" צודק.
"שיהיה לך כיף"?