בתום דיון ממושך ובניגוד לעמדת ראש השב"כ זיני, הוועדה הציבורית המייעצת לאבטחת אישים החליטה (לפי דיווח של אמיר אטינגר, "ידיעות אחרונות") להמליץ לוועדת השרים לענייני שב"כ לאשר אבטחת שב"כ ליו"ר מפלגת ישר!, רא"ל (מיל’) גדי אייזנקוט. כזכור, הוועדה המייעצת היא גורם ממליץ לוועדת השרים לעניין זה, ולא הגורם המכריע.
ראש השב"כ זיני לא צמח במסדרונות קהילת המודיעין, אינו חלק מהגנום הארגוני ואיננו צרוב בכשלונותיה. זהו חלק מהפער הכרוני הכרוך במינויו, אך גם זהו בדיוק המקום שבו ראש שב״כ נבחן: לא רק ביכולת לקרוא את המציאות, אלא ביכולת לדמיין את תרחיש האימים שאיש אינו רוצה לדמיין.
החלטתו שלא לאבטח חודשיים לפני הבחירות את המועמד המוביל לראשות הממשלה, גדי אייזנקוט, מעוררת קושי של ממש בשורה ארוכה של היבטים. נצביע כאן על שלושה; ראשית, לקחי רצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל שבים ומצביעים על כך שהגם והמודיעין הצביע מבעוד מועד על הסכנה הנשקפת, עשוי להתעורר קושי במתן התרעה קונקרטית לפגיעה באישיות פוליטית. העובדה שאין הסתה והתארגנות במאפיינים דומים לזו שהייתה כאן ערב רצח רבין, מחדדת עוד יותר עד כמה אפשר והשירות סובל מעיוורון ביחס להתרחשותן, על כל המשתמע.
שנית, שב"כ שינה באופן יסודי את תפיסת האבטחה של רה"מ, באופן שהופך את סביבתו לכמעט הרמטית. הפקדת ביטחונו של מועמד שעשוי להיבחר לראשות הממשלה בידי חברת אבטחה פרטית, סותרת את מושכלות היסוד של השינוי שהתחולל ומהווה סתירה לתפישת האבטחה המתפתחת. בכך היא מעמידה את השירות בעמדת נחיתות מקצועית ומבצעית, בתחום הנתון לסמכותו הבלעדית.
שלישית, שב"כ מחויב לאבטחת סדרי המשטר בישראל. אי-אבטחתו של מועמד מוביל לראשות ממשלה מעוררת קושי האם אכן מדובר בהחלטה סבירה למול חבותו של שב"כ כקבוע בחוק.
דמוקרטיה אינה נמדדת רק בעצם קיום בחירות, אלא גם ביכולתה להבטיח שראשי מפלגות יוכלו להתמודד ללא צילה המאיים של אלימות פוליטית. שמירה על הדמוקרטיה מחייבת פרשנות מרחיבה. אם המערכת יודעת להגן על רה"מ, היא חייבת לדעת להגן גם על מי שעשוי להחליף אותו. הלאקונה בחוק השב"כ מצריכה צעד כפול: האחד, דרישה של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, לערוך בחינה מחודשת לצרכי האבטחה של המועמדים המובילים. שנית, נכון שהכנסת ה-26 תסגור את הפירצה בחוק המותירה מקום לשיקולים פוליטיים להשפיע על קבלת ההחלטות בנושא.
בדומה לנהוג בארה"ב ניתן לקבוע, למשל, כי בששת החודשים שלפני הבחירות המועמדים המובילים לראשות הממשלה יזכו לאבטחת שב״כ, בהתאם לקריטריונים שייקבעו. אין המדובר בפריבילגיה. מדובר בהגנה על העיקרון הבסיסי ביותר בדמוקרטיה: מניעת אלימות פוליטית ערב בחירות כלליות. גם בהיעדר איום קונקרטי, גישה זהירה מחייבת היערכות לתרחישים בעלי הסתברות נמוכה אך בעלי חומרה גבוהה. שב"כ מצוי באיזור הדמדומים — והכתובת על הקיר בכיכר רבין זועקת.





