השבוע, לפני 25 שנה, יצאה לדרכה ועידת ענק שזימן האו"ם כדי להילחם בגזענות באירופה ובצפון אמריקה בעקבות גלי ההגירה אליהן. כ-16 אלף משתתפים הגיעו לדרבן שבדרום-אפריקה, שנבחרה כמיקום סמלי אחרי שחרורה משלטון האפרטהייד. ההכנות לוועידה ארכו כשנתיים, וארבע ועידות מכינות התקיימו לפניה. ועידת הכנה בטהרן ייצגה את אסיה – ישראל לא הורשתה להשתתף, ומסמך מסכם כלל ניסוחים קשים מאוד נגדה.
בכל זאת הגענו לדרבן, משלחת קטנה של משרד החוץ, בתקווה שהוועידה תממש לפחות חלק מיעדיה, ויתקיים בה דיון רציני בבעיה הבוערת שעל שולחנן של ארצות רבות – הגזענות. ואולם לא חלפו אלא יום-יומיים, והוועידה הפכה למסע הכפשה אלים ובוטה כלפי ישראל והעם היהודי. כאילו יש מאין הופיעו הפרוטוקולים של זקני ציון, חולצות המכריזות שהיטלר לא סיים את המלאכה וחבל, והפגנות שבהן נישאו שלטים הקוראים למוות ליהודים באשר הם. השנאה הייתה גלויה כל כך עד שאנשי האבטחה שסוככו עלינו אסרו להתקרב אפילו אל הצועדים.
הפגנות אנטי ישראליות במהלך ועדת דרבן - כתבה מידיעות אחרונות מיום 9.9.2001
(צילום: AP)
בבוקרו של היום השלישי ניגשתי אל הבכיר הבלגי שהיה האחראי על המשלחות הדיפלומטיות, ושאלתי אותו כיצד ועידה שתקציבים והכנות כאלה הושקעו בה, סוטה מהר כל כך ממסלולה והופכת למסע הכפשה כזה, כאילו אין ל-162 מדינות ולאלפי נציגיהן שהגיעו מכל העולם שום עניין חשוב יותר לענות בו. הוא שם יד על כתפי, ואמר בשקט ובגילוי לב: נציגי הארצות שסבלו תחת שלטון קולוניאלי רוצים לדון בגזענות אחרת, זו של פעם ולא של היום – בעיניהם האדם הלבן הוא האחראי לסבל זה, ותפקידה של הוועידה הוא לשלם ולפצות על כך. את יודעת, שאל, מה פורטוגל תצטרך לשלם לברזיל, ספרד לרוב ארצות אמריקה הלטינית, ו – כאן עצר ולקח אוויר – מה בלגיה תצטרך לשלם לקונגו? בלגיה כידוע שדדה את אוצרותיה של קונגו תוך הפעלת משטר כיבוש אכזרי ואלים. אנחנו נפשוט כולנו את הרגל תוך שבוע, אמר, ועל כן הפתרון הוא להיכנע לדרישה של ארצות ערב – היו אז 54 ארצות באיחוד המוסלמי – שהגיעו מוכנות מראש, עם תקציבים, חומר תעמולה וציבור מפגינים מקרב המוסלמים המקומיים - להסיט את הוועידה להתקפה על ישראל.
הדיונים והמאבקים בוועידות האו"ם הם בעיקר סביב הטיוטה – המסמך שהוועידה מסכימה עליו, ואחר כך מוגש לאישור המליאה השנתית. ניסינו לפיכך להמשיך ולעמוד מול הניסיונות לנסח את הטיוטה באופן שיפגע בישראל ובעם היהודי, כמו למשל כתיבתה של המילה שואה – HOLOCAUST, עם H קטנה ו-S בסופה, כלומר – היו הרבה שואות ואין שום ייחוד בזו שקרתה דווקא ליהודים; או ניסיון לעגן בטיוטה שפליטים פלסטינים זכאים למעמד של פליטים לדורי דורות.
ואולם גל השנאה וההתקפות נמשך, וכשגורשו נציגי ארגונים יהודיים לא-ממשלתיים מן האולם בצרחות Go, Jews, Go ונשים עוטות רעלה התפרצו למסיבת עיתונאים שניסינו לקיים ביללות ובזריקת חפצים מכל הבא ליד – קמו משלחות ארה"ב וישראל ועזבו את הוועידה.
לוועידה כזו היו השלכות ארוכות טווח: בעקבותיה החלה תקופת "האנטישמיות החדשה", המתאפיינת ביותר אלימות, יותר פעילות רחוב, יותר נוכחות של איסלאמיסטים בפעילות האנטישמית, וטשטוש הגבול בין אנטישמיות לאנטי-ציונות
לוועידה כזו היו השלכות ארוכות טווח: בעקבותיה החלה תקופת "האנטישמיות החדשה", המתאפיינת ביותר אלימות, יותר פעילות רחוב, יותר נוכחות של איסלאמיסטים בפעילות האנטישמית, וטשטוש הגבול בין אנטישמיות לאנטי-ציונות. המצב דרש הגדרה של האנטישמיות כדי שאפשר יהיה להיאבק בה, וזו נוסחה ב-2005 ואומצה לראשונה על ידי גוף בינלאומי; והאו"ם, כאילו כדי לפצות על מחדל דרבן, הכריז על יום זיכרון בינלאומי לשואה. אבל באותה שנה ממש החליטה איראן רשמית להכחיש את השואה, ותנועת החרם, ה-BDS, נוסדה והחלה בפעילותה.
ביטויי האנטישמיות התרבו והלכו; האנטי-ציונות מתבטאת יותר ויותר בנימות ובדימויים אנטישמיים; כסף מוסלמי, בייחוד מקטאר, מממן את הפעילות; המגמות החברתיות והתרבותיות מלבות את האש גם באקדמיה; ובריתות פוליטיות רואות את האנטישמיות והאנטי-ציונות כאסטרטגיה אנטי-אמריקאית. כל זה התחיל בוועידה שהחלה לפני 25 שנה. יומיים אחריה, ב-11 בספטמבר 2021, הגיעה ההתקפה על מגדלי התאומים ועל הפנטגון.
פורסם לראשונה: 00:00, 06.09.26
