נכון לעכשיו זהו המצב הפוליטי בגרמניה: במדינת סקסוניה-אנהלט שבה ייערכו הבחירות ביום ראשון, מכפילה "אלטרנטיבה לגרמניה" את כוחה מהבחירות האחרונות כשהיא זוכה ל-41.8 אחוז מהקולות ועדיין שומרת על סיכוי להקים קואליציה לבדה, מה שיהפוך אותה למפלגת ימין קיצוני הראשונה שתשלוט במדינה בגרמניה מאז סילוק הנאצים.
מדובר במפלגה גזענית, פרו-רוסית, שונאת מהגרים, שמהווה, לפי השב"כ הגרמני, סכנה לדמוקרטיה ולחוקה הגרמניים, עם תמיכה רחבה של ניאו-נאציים וסממנים אנטישמיים, גם של בכירים במפלגה המעוניינים למחוק את תרבות הזיכרון של השואה. הציבור הגרמני לא מבטל את המספרים של אלטרנטיבה במדינת המחוז, אבל הוא מוצא להם סיבות: מדובר במזרח-גרמנים, אנטי-ממסדיים, שונאי האיחוד והמהגרים. רק שהתמונה מסתבכת כשמסתכלים על הסקרים לגבי כלל גרמניה ובעיקר לגבי ברלין הרב-תרבותית והליברלית.
דונלד טראמפ וקנצלר גרמניה פרידריך מרץ בבית הלבן
דונלד טראמפ וקנצלר גרמניה פרידריך מרץ בבית הלבן
קנצלר גרמניה פרידריך מרץ בבית הלבן
(צילום: Win McNamee/Getty Images)
בברלין, שם ייערכו בחירות ב-20 בספטמבר, התמונה קצת יותר מורכבת: מפלגת השמאל, לינקה, מובילה את הסקרים עם עלייה של שמונה אחוזים ל-20.7 אחוז מהקולות, ואלטרנטיבה, עם אותה עלייה כמו ללינקה, במקום השלישי עם 17.7 אחוז. צריך לזכור במי מדובר כשמדובר בלינקה: בסוף השבוע שעבר נערך כנס בחירות בברלין בהשתתפות כאלף תומכים וחברים במפלגה. הכנס הסתיים כשהנוכחים שרים ורוקדים עם הזמר האורח "יאללה יאללה אינתיפאדה" ו"מוות לצה"ל". מדובר במפלגה שחלקים ממנה כרתו ברית עם האיסלאם הקיצוני ומנפנפים באנטישמיות שלהם בלי להתבייש. בסך הכל, 38.4 אחוז ממצביעי ברלין הליברלית, עומדים לבחור במפלגת קיצון. וזו רק הבעיה המינורית של הגרמנים לפני הבחירות.
אזרחי גרמניה אוהבים להתגאות בעובדה שהם למדו מהעבר, שהם בראו יש מאין, את הכלכלה החזקה באירופה, הפכו לשליטי אירופה בלי להשתמש בשמינית טנק, ובנו מערכת רווחה סוציאלית לתפארת העולם, כשהם מהווים חוד החנית במאבק העולמי על זכויות האדם ומשבר האקלים. רק שהחלום מתחיל להישבר. הכלכלה צולעת, הפילוג ניכר, שום מערכת כמעט לא עובדת. מי שרוצה לשים אצבע על נקודת הזמן, יכול לחזור ל-2015 ותחילת משבר המהגרים. הרבה דברים קרו מאז: הקורונה, מלחמות, משבר אנרגיה ומשבר כלכלי, אבל זוהי נקודת ההתחלה. שם אלטרנטיבה מתחילה באמת להרים את ראשה.
האדנות של המרכז שמאל הדמוקרטי-אקדמאי בגרמניה, הולידה את הימין הקיצוני הפופליסטי. הוא צריך לבוא רק לעצמו בטענות. אלטרנטיבה לא נולדה כמפלגה קיצונית. היא עברה רדיקליזציה בעשור האחרון. היא לא האשמה היחידה בקיצוניות שלה
הסיבה העיקרית שגרמניה מצויה בפלונטר דמוקרטי כזה היא בדיוק כי היא לא למדה דבר מהעבר. הגירה? לא דנים על זה. עקירת כורים גרעיניים אזרחיים? לא מדברים על זה. ימין קיצוני? בכלל אסור לדבר על זה (גורמים בשמאל הגרמני דורשים בפשיסטיות לפסול את המפלגה: זאת אומרת למחוק את הסמל אבל לא את העובדה ששליש מהתושבים תומכים בה). האדנות של המרכז שמאל הדמוקרטי-אקדמאי בגרמניה, הולידה את הימין הקיצוני הפופליסטי. הוא צריך לבוא רק לעצמו בטענות. אלטרנטיבה לא נולדה כמפלגה קיצונית. היא עברה רדיקליזציה בעשור האחרון. היא לא האשמה היחידה בקיצוניות שלה.
גרמניה עוברת כבר תקופה ארוכה מבחירות לבחירות ורק מחזיקה אצבעות שאלטרנטיבה לא תתחזק יותר מדי. כל מערכת בחירות היא תאונת דרכים דמוקרטית שגרמניה עושה עם עצמה שוב ושוב ושוב. ביום ראשון, בסקסוניה-אנהלט, אולי מגיע רגע האמת של הדמוקרטיה הגרמנית. ואם תתרחש עוד תאונה דמוקרטית, זה יקרה בסופו של דבר. גרמניה תצטרך להחליט.
בגרמניה מתגאים שלמדו מהעבר, אבל החלום מתחיל להישבר: הכלכלה צולעת, הפילוג ניכר, שום מערכת כמעט לא עובדת
פורסם לראשונה: 00:00, 06.09.26