לא ברור מה גרוע יותר, הודעה דמיונית של הפרקליטות הצבאית על העמדת טבחים צבאיים לדין על הכנסת דם של ילדים עזתיים למצות, או ההודעה על העמדת חיילים לדין באשמת אינוס מחבל עצור בשדה-תימן. שתי האפשרויות הללו הרסניות מבחינת ישראל ופוגעות משמעותית בלגיטימציה להמשיך להילחם ולקבל גיבוי פוליטי וחימושים מארה"ב - כלומר, מחיר העלילה נגבה בדם. הפרקליטות הצבאית נחפזה להודיע על פרשת האינוס בשדה-תימן, ונוכח הפקפוקים הפיצה סרטון ממצלמות האבטחה, שבו, כביכול, נתפסו החיילים על חם. אבל לא רק שאין בסרטון כלום, אלא שבדיקה שטחית חשפה שהוא מודבק משני סרטונים שונים מתאריכים שונים, שבאחד מהם המחבל "הנאנס" בכלל לא היה במקום. אותו מחבל לא התלונן בהתחלה על תקיפה, למרות שנשאל על כך, וכשמסכת השקרים החלה להיחשף, התברר שהמחבל שוחרר בטעות מופלאה חזרה לעזה, ובכך נחסמה הדרך לחקירת האמת.
הפצ"ריה הפילה על כולנו אשמה של מעשה מחריד שלא קרה, ניסתה לבסס אותה בסרטון שזייפה, וסיבכה את מדינת ישראל בעלילת-דם נוסח ימי הביניים כשסיפקה לעולם האנטישמי חומר שעליו יכול היה רק לחלום. הסרטון זכה למאות מיליוני צפיות, והוביל לטענה ששדה תימן הוא "מחנה ריכוז" ולעלילות המשך מזויפות. בכך נוצר מצב שבעוד שחמאס מכחיש את האונס הסיטונאי של אנשיו, באה הסמכות המשפטית העליונה של צה"ל ולמעשה מודה שחייליו אנסים, ובכך מכריעה לרעתנו את הויכוח בעולם מי מהצדדים ביצע מעשי אונס. סיכום הנזק של הפצ"רית וסייעניה הוא עלילת הדם שיצרה נגד המדינה, פגיעה בחיילי צה"ל, מסכת העינויים שעברו החטופים והחטופות בשבי כתוצאה מהעלילה הזו - והדובדבן הוא העבירה הפלילית של תצהיר שקר לבג"ץ, שלפיו החקירה לא הצליחה לגלות את ההדלפה שהיא הורתה לבצע.
גם אילו, חלילה, כן היה מתרחש מעשה כזה, הייתה המערכת חייבת לטפל בו בשיא החשאיות בשל המשמעות הלאומית הגורלית של פרסומו. במקום זה ארגנה לנו הפצ"ריה את כל גווני הנזק, יש מאין.
הטוענים לכתר "שומרי הסף" מסבירים תמיד לציבור הישראלי שהוא צריך להודות להם על הקפדת יתר נגד חשודים במעשי אלימות נגד ערבים, בנימוק שכך נימנע מהגעה להאג. אבל ראינו שבית הדין שם הוציא צווי מעצר לצמרת הישראלית למרות ההקפדה הזו. כלומר "שומרי הסף" הללו, לא רק שאינם מגנים על ישראל מהאג, אלא פועלים במקביל להאג נגד חיילים, כאילו היו שלוחה של האג.
הפצר"ית יוצאת למעצר בית מנווה תרצה
(צילום: שאול גולן )
השאלות הן מה מניע את הפרקליטות הצבאית להתנפל בכזה תיאבון על שמועה, להדהד אותה ללא בדיקה רצינית ולספק אינסוף שקרים כשמתברר שהדבר פשוט לא קרה. מניין הלהיטות המעוותת הזו? מדוע הטיפול בפצ"רית היה כה רשלני? מדוע היא לא נעצרה כשהטלפון והמחשב שלה מוחרמים? למה אמצעי החקירה השגרתיים הללו אינם קיימים בפרשה הזוועתית הזו? למה החקירה נמרחת? למה תומר-ירושלמי קיבלה סניגור צמרת על חשבון המדינה, ואנשי כוח 100 לא? מדוע בצה"ל מדיחים מקורס קצינים על השקר הזעיר ביותר, וכאן יושבת עבריינית בדרגת אלוף בבית, והיא אינה מאבדת את הדרגה ולא מסולקת בחרפה מצה"ל?
שומרת הסף שהופקדה על חקירת הדלפת הסרטון היא היועמש"ית, בהרב-מיארה, שמרחה את החקירה לאורך חודשים ואנשיה הכריזו שהפצ"רית אינה חשודה. ברור שבדיקה רצינית לא היתה כאן - אפשר לדעת למה?
השבוע הכריע בג"ץ, זה שרומה ע"י הפצר"ית, שפרקליט המדינה, שלמעשה כפוף ליועמש"ית, הוא שיכריע אם להגיש כתב אישום. בהכירנו את הדמויות והתנהלותם אפשר להניח שבכך הפרשה נקברת. נשאר רק לקוות שתביעת הענק של חיילי כוח 100 נגד המעורבים תחשוף לפחות חלק מהשאלות הפתוחות.
