אחרי שלוש שנים של מלחמה, אחרי שלמעט שרה ויאיר נתניהו אין אזרח ישראלי שמסוגל להכחיש שלבנימין נתניהו יש אחריות עליונה למחדל ולטבח 7 באוקטובר — מגיע לנו דיון עמוק יותר בשאלה איך זה קרה לנו:
גם כדי לעשות לעצמנו סדר בעבר, וגם כדי למנוע קטסטרופה כזאת בעתיד.
נתניהו. ראש שב"כ לא מעיר ראש ממשלה, וכל עוד אנחנו לא צפון־קוריאה הוא גם לא יעיר | צילום: אלכס קולומויסקי
הניסיונות של נתניהו להסיר מעצמו אחריות באמצעות הטיעון המגוחך "אם רק היו מעירים אותי" - הם אחד הבסיסים לשיח הרדוד במערכת הבחירות הזאת. בכל במה שבה הוא נדרש להסביר למה האסון הגדול בתולדות המדינה קרה במשמרת שלו, הוא ממקד את הבעיה בשעון מעורר. הוא רוצה שנחשוב שבין טבח, אונס וחטיפה המוניים של אזרחים ישראלים, לבין מניעה מוחלטת של כל האירוע הנורא הזה, עומדות רק כמה דקות יקיצה של ראש הממשלה.
וכמובן, מי שאחראי לכך שראש הממשלה הכל-יכול שלנו לא התעורר הוא פקיד חסר אחריות שלא הרים טלפון - והפקיד הזה, השעון הדובר, הוא לא אחר מאשר ראש השב"כ. עזבו את זה שראש שב"כ לא מעיר ראש ממשלה. וכל עוד אנחנו לא צפון-קוריאה הוא גם לא יעיר. לראש שב"כ יש לשכה, והיא בקשר עם לשכת ראש הממשלה. בענייני ביטחון היא בקשר עם המזכירות הצבאית של רה"מ. באותו לילה, קצין המודיעין במזכירות הצבאית, אל"ם ש', מקבל הודעות וסיכומי הערכות מצב. הוא יודע על הפעלת כרטיסי הסים, הוא יודע שבכירי חמאס ירדו למרחבים מוגנים ולא מנער את המערכת שמעליו. אבל אני טוען יותר מזה, שגם אם רונן בר היה מגיע פיזית למיטה של נתניהו ושופך עליו דלי של מים קפואים, שום דבר לא היה משתנה. כי בנימין נתניהו לא רק היה עמוק בקונספציה, הוא אחד מאבותיה.
כאילו הוא עצמו לא הצביע בעד ההתנתקות - ארבע פעמים
ולכן, במקום לדבר על הלילה הזה, בואו נדבר על כמה עשורים שקדמו לו: 30 שנה עברו בין אוסלו א' לטבח 7 באוקטובר. 30 שנה שבהן נתניהו תמיד היה שם. הוא נלחם באוסלו כראש האופוזיציה מול רבין, ואז, אחרי הרצח, כשנבחר לראשות הממשלה, המשיך בדרך אוסלו. הוא נפגש עם רב-המרצחים ערפאת, לחץ את ידו והפך אותו לשותף. הוא מסר לשותף המפלצתי הזה את חברון, ובעצם עשה הפוך מכל מה שדיבר עליו.
בקדנציה הראשונה של נתניהו פורצים אירועי מנהרת הכותל. אז פת"ח עוד שולט ברצועה, ואנשיו פותחים באש ישירה על כוחותינו. גם זה לא גורם לו להפוך את השולחן על הרצועה ולעשות בה סדר.
היום נתניהו מדבר נגד ההתנתקות ואפילו קשר אותה ישירות לטבח. ב-2007 הוא אמר "אמרתי שתקום כאן חמאסטן והיא אכן קמה", כאילו הוא עצמו לא הצביע בעד ההתנתקות - ארבע פעמים - כשהתוכנית עלתה לדיון בממשלה ובכנסת. שנתיים אחר כך הוא חוזר לראשות הממשלה, אבל לא עושה דבר נגד מפלצת הטרור שהולכת ותופחת מאות מטרים מהמיטות של ילדי העוטף. לא זו בלבד, כשהוא מתמודד מול ציפי לבני בבחירות 2009, נתניהו מגיע לגדר הגבול עם רצועת עזה ומבטיח: אני אמוטט את שלטון חמאס. לא קרה. לא רק שלא קרה, ב-2011 נתניהו שיחרר את "היטלר הקטן" (כמו שכינה את סינוואר בנובמבר 23') מהכלא בעסקת שליט וסלל את דרכו חזרה לרצועה.
ציר הזמן ממשיך לנוע: 2014, צוק איתן. נתניהו מבטא את הנחישות שלו בעיקר בתקשורת. לא נוותר, לא נמצמץ, לא כדאי לחמאס לנסות אותנו. אבל בקבינט עושה הכל כדי לא להיכנס לתמרון עמוק ברצועה. ולצערנו גם מצליח.
נתניהו, גורמי ביטחון טוענים שהוצעו לך במרוצת השנים לא פחות מ-11 הזדמנויות לחסל את סינוואר, והחלטת שלא לעשות זאת. גם בשומר חומות, החזרה הגנרלית של חמאס לקראת הטבח, סיפרת לכולנו סיפורים על מבצע המטרו הגדול, שבדיעבד לא היה רק פארסה, אלא גם מתנה לחמאס, שהבין את היכולות המודיעיניות והמבצעיות שלנו. אז מה היה עוזר אם היו מעירים אותך באותו לילה, בנימין נתניהו? היית עף אחורה בזמן ומצביע נגד ההתנתקות? מחזיר את סינוואר לכלא? אוסף בתוך כמה שעות את מיליארד הדולר שהועברו לרצועה בעידודך? היית הופך ברגע את התפיסה ששקט ייענה בשקט? הרי היה שקט באותן שעות, שקט מצמית שלפני הסערה הנוראית. ולא זו בלבד, במרוצת השנים, גם במקרים שבהם חמאס כן פתח באש, ירה רקטה פה ושם, אתה תמיד ביקשת מבכירי הצבא להסתפק בירי על דיונות, או במקרה חמור במיוחד לירות על מגדלי שמירה ריקים של חמאס.
הרצון להימנע מכל חיכוך עם האויב וחוסר הבנה של מיהו האויב
לב האירוע הוא לא השכמה לילית כזאת או אחרת. הוא שני דברים: הרצון להימנע מכל חיכוך עם האויב וחוסר הבנה של מיהו האויב. וכאן נכנס האבסורד הפוליטי הגדול. נתניהו הוא האחראי העליון למחדל שהביא לטבח, אבל הוא גם שינה את דרכיו בלחימה. איזנקוט, לעומתו, יריבו העיקרי במרוץ לראשות הממשלה, ביקש לעצור בכמה שלבים לאורך הדרך, מה שהיה מונע הישגים קריטיים שהושגו בהמשך. במבחן הזה נתניהו היה תקיף יותר, אבל זו בדיוק המלכודת. שינוי התנהלות תחת אש הוא לא למידה. למידה היא היכולת להבין מה בהתנהלות שלך היה שגוי - כדי שלא תחזור לאותו מנגנון כשהאש תיגמר.
נתניהו שינה את ההתנהגות מול חמאס אחרי שהמפלצת כבר פרצה את הגדר, אבל הוא לא משנה את הנרטיב הפנימי שלו, הוא רק אומר 'לא העירו אותי'. זו לא סמנטיקה. זו מערכת הפעלה. מי שמסיק מ-7 באוקטובר שהבעיה היא טלפון שלא צילצל לא לומד לקח.
כי חמאס אמנם שולט בשטח חלקי בלבד של הרצועה, אבל בימים אלה ממש הוא מתאמן, מייצר תחמושת ומתכנן את הפלישה הבאה. כי בקרב ערביי ישראל יש מאות אלפי כלי נשק לא חוקיים. כבר התרגלנו לכך שנתניהו לא עושה דבר כדי למנוע מהם להרוג זה את זה. אבל בכירי שב"כ מתריעים שבקלות חלק גדול מהנשק הזה עלול להיות מופנה נגדנו.
כי בניגוד להסכמי אוסלו, הרשות הפלסטינית העלתה בכמה רמות את האימון הצבאי של אנשיה, אולי לקראת היפוך קנים.
אז ראש הממשלה, אם כל הבעיה באותו לילה הייתה שלא העירו אותך, למה מול כל האיומים שהולכים ומתפתחים אתה לא נוקף אצבע? והתשובה היא שאתה פשוט מתעורר תמיד כשמאוחר מדי. וגם אם כשזה קורה אתה נחוש ואגרסיבי, זה ממש לא מספיק.
פורסם לראשונה: 00:00, 11.09.26
