"לא האמנתי למראה עיניי. פשוט התרסקתי אחרי הביקור הזה. אם הייתי צריכה לשלוח את הנכדה האהובה שלי לבית ספר כמו שראיתי, הייתי אומרת לה: גאיה, תישארי עם סבתא, אני מפסיקה לעבוד ומלמדת אותך בבית". זה הציטוט הפותח את הדוח של האגודה לזכויות האזרח, החושף שורה ארוכה של ליקויי בטיחות ותברואה חמורים בבתי ספר בכפרים הלא מוכרים בנגב. ומי שאמרה את הדברים היא לא אחרת מאשר מירי נבון, מנהלת מחוז דרום במשרד החינוך.
דוח חדש של האגודה לזכויות האזרח חושף שורה ארוכה של ליקויי בטיחות ותברואה חמורים בבתי ספר בכפרים הלא מוכרים בנגב. הדוח מבוסס על מבדקי בטיחות שנערכו ב-10-9 באוגוסט 2026 ב-11 בתי ספר (תשעה בתי ספר יסודיים ושני תיכונים) בהם לומדים כ-7,200 תלמידים. המבדקים נערכו על ידי "מ.ו. מפקחים ותברואה", חברה חיצונית עצמאית, שמוסמכת לערוך מבדקי בטיחות במוסדות חינוך, בהתאם לקריטריונים ולסטנדרטים שנקבעו על ידי משרד החינוך עצמו.
בעשרה מבתי הספר נמצאו ליקויים חמורים בשירותים, בשמונה נמצאו קירות ותקרות שבורים ומתפוררים ובשישה סכנות התחשמלות ושריפה מיידית. אף אחד מבתי הספר שבדקו אינו מחובר למערכת ביוב מרכזית ובחמישה לא היה חיבור לתשתית החשמל. והדבר הנורא ביותר? כמעט דבר לא השתנה מאז פתיחת שנת הלימודים.
כאמור, אף אחד מ-11 בתי הספר שנבדקו אינו מחובר למערכת ביוב מרכזית, ובכולם נמצאו סימנים לנזילות ולגלישת שפכים מבורות ספיגה שאינם מגודרים, נעולים או מסומנים, כך שהילדים חשופים למפגע תברואתי קיצוני ונמצאים בסכנת נפילה לבורות אלו. חמישה מבתי הספר אינם מחוברים כלל לתשתית החשמל ותלויים בגנרטורים מזהמים ורועשים, מרביתם ללא כל גידור המפריד בינם לבין הילדים. לפי מבדקי הבטיחות, ילדים שנאלצים להשתמש במתקנים כאלה נמצאים בסיכון הגבוה ביותר להידבקות בחיידקים, טפילים ומחלות עור וזיהומים.
"ילדים לומדים לצד ביוב גולש, חוטי חשמל חשופים, תקרות קורסות ושירותים בלי דלתות"
(צילום: באדיבות האגודה לזכויות האזרח)
בעשרה מתוך 11 בתי ספר קיימת הצטברות עצומה של פסולת בחצר, לרבות גרוטאות, פסולת בניין, חומרים רעילים וגזם יבש ודליק, שנקבע כמהווה חומר בעירה מסוכן ביותר. בחלק מהמקרים, מדובר בהררי זבל של ממש.
הדוח שמפרסמת האגודה, מצביע על הזנחה קיצונית ורבת שנים, שפוגעת בזכויות תלמידי הכפרים הלא מוכרים לחינוך, לכבוד, לשוויון, לבריאות ולשלמות גופם. עו"ד עביר ג'ובראן ועו"ד אלזה בונייה מהאגודה לזכויות האזרח, שכתבו את הדוח, מסרו: "לא ניתן לתאר במילים את היקף ההזנחה שעולה ממבדקי הבטיחות שנערכו בבתי הספר, ואת היקף הסכנה הנשקף לחיי ולבריאות התלמידים והצוות החינוכי. ילדים נאלצים ללמוד לצד ביוב גולש, חוטי חשמל חשופים, תקרות קורסות, שירותים בלי דלתות וללא מרחב מוגן".
המועצות האזוריות הבדואיות, אל קסום ונווה מדבר, הן מועצות שקורסות תחת הנטל, ולא מצליחות לספק לתושבים שירותים בסיסיים כמו פינוי זבל. מוחמד אבו קרינאת יו"ר ועד ההורים בבית הספר אבו קרינאת א' ובגני אשכול א', אמר כי "אנחנו מפחדים לשלוח את הילדים שלנו לבית הספר ולגנים, בלית ברירה אנחנו נאלצים לעשות את זה, על אף שאנחנו יודעים שיש במקום ליקויים חמורים שמסכנים את הילדים שלנו".
"לא ניתן לתאר במילים את היקף הסכנה הנשקף לחיי ולבריאות התלמידים והצוות החינוכי"
(צילום: באדיבות האגודה לזכויות האזרח)
קרינאת הוסיף כי "מאז דוח הבטיחות שנערך באוגוסט 2026, ולמרות פניית ועדי ההורים באמצעות האגודה לזכויות האזרח למשרד החינוך בנושא, כמעט דבר לא השתנה, מלבד התקנת שבע דלתות בכיתות בבית הספר אבו קרינאת. זה לעג לרש".
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "לכל מוסדות החינוך המופיעים בדוח ואשר נמצאים באחריות המועצות האזוריות נווה מדבר ואל קסום, קיים אישור פעיל לשנת הלימודים תשפ"ז במערכת משרד החינוך. משרד החינוך מכיר באתגרים הקיימים בתשתיות מוסדות החינוך בפזורה הבדואית, יבחן את הממצאים הקונקרטיים המפורטים בדוח מול הרשויות והגורמים המקצועיים, וימשיך לפעול ככל שיידרש, במסגרת סמכויותיו, לקידום פתרונות ולשיפור תנאי הלמידה של התלמידים".
