שנת תשפ״ז תעמוד בסימן הבחירות באוקטובר הקרוב. זה ידוע, כמובן. פחות מוזכרת בשיח הציבורי העובדה הקלנדרית שבקיץ 2027 תציין ישראל 60 שנה למלחמת ששת הימים. לאחר מכן יבואו זה אחר זה מועדים הקשורים בעצמאות ישראל, החל מ-80 שנה להחלטת החלוקה של האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947 ועד יום העצמאות במאי 2028. עמוס.
השאלה מי ישלוט בנרטיבים של החגיגות הלאומיות הצפויות תוכרע לפיכך בבחירות באוקטובר. הבחירות והממשלה שתקום בעקבותיהן יקבעו מי – ולכן גם איך – יכין את ישראל לאירועים אלו וכיצד הם יתנהלו. מה יהיו הדגשים והמסרים של עשרות שנות ריבונות, צמיחה, מחלוקות ומלחמות.
לבנימין נתניהו נתמזל המזל לכהן כראש ממשלה בחגיגות ה-50 וה-70 לעצמאות. כעת הוא לוטש עיניים לחגיגות ה-80, מוכן ומזומן לתפור אותן למידותיו, השקפותיו וצרכיו. סביר להניח שהשרה מירי רגב תמונה למרכזת-על של החגיגות, שר החינוך מטעם עמך ישראל ימונה לאחראי על תוכני הלימוד המיוחדים בבתי הספר ושר הביטחון מטעם עוצמה יהודית יטפל בהכנת הצבא למצעדים. איזו פרספקטיבה מלבבת!
היערכות לטקס הדלקת המשואות
(צילום: דובר צה"ל)
בזכות מינויים אלו תעמוד במרכז אירועי ה-60 (ששת הימים) וה-80 (עצמאות) תרומתו הכבירה, היחידה במינה, של ראש הממשלה בנימין נתניהו לריבונות ישראל וההגנה עליה. סביר גם להניח שארץ ישראל השלמה תוצב על ראש שמחתנו ותסומן כיעד לאומי הכי חשוב. ברגעי שיא נתניהו עצמו יקום ויספר לאומה הנרגשת כיצד לחם בתש"ח על הגנת ירושלים וכיצד ב-1967 לחם עליה שנית בקרבות הפריצה לעיר העתיקה. זיכרונו של נתניהו, כידוע, גמיש כעמוד השדרה שלו, מתאים את עצמו לצרכיו הפוליטיים והאישיים ומייצר עבר היסטורי מזויף ומציאות שלא יכלה להיות.
ההיסטוריה הלאומית המפוברקת שתחווה את מוקד חגיגות 80 למדינה תחת ממשלת נתניהו היא לא רק אנקדוטה מכעיסה. עשוי להיות לה תרגום מעשי: שרי הממשלה וראשה ידאגו שצה"ל יישאר – לפחות עד מועדי החגיגות - פרוס ברצועות ביטחון בעזה, בלבנון ובסוריה כדי שכולנו נחיה בשנתיים הקרובות במצב של מלחמת התשה מתמדת שאינה מתפרצת במלוא עוזה רק הודות לגדולתו ותבונתו של המנהיג נתניהו. הוא ואין בלתו. מדינת ישראל, לפי הנרטיב שישלוט בחגיגות, לא הייתה קמה ולא הייתה שורדת בלעדיו.
יום העצמאות ה"עגול" האחרון, במאי 2018, עם נתניהו בראשות הממשלה, היה די עלוב. ארגון החגיגות והתקצוב שלהן הצטיינו בבלגן, בהיעדר יצירתיות, בהיעדר נוכחות בינלאומית בולטת, במחלוקת קולניות בין פוליטיקאים, אמנים ומארגנים ובביקורת ציבורית רב-צדדית, כולל של מבקר המדינה
יום העצמאות ה"עגול" האחרון, במאי 2018, עם נתניהו בראשות הממשלה, היה די עלוב. ארגון החגיגות והתקצוב שלהן הצטיינו בבלגן, בהיעדר יצירתיות, בהיעדר נוכחות בינלאומית בולטת, במחלוקת קולניות בין פוליטיקאים, אמנים ומארגנים ובביקורת ציבורית רב-צדדית, כולל של מבקר המדינה. האירועים של אז נמחקו מהזיכרון הישראלי הקולקטיבי וממורשת התרבותית-לאומית. היו כמו לא היו.
ביבי, מעידים מקורביו, למד והפנים את הלקח. שאיפתו לעצב "הפעם כמו שצריך" את המסרים והתכנים של חגיגות ה-80 לעצמאות וה-60 לששת הימים תדחף אותו להגיע בכל דרך אפשרית לראשות הממשלה הבאה. ייאבק על כך עם סכין בין השיניים. הוא אף יעשה כל טריק וכל שטיק כדי שוועדת חקירה לאוקטובר 2023 לא תקום בשנה וחצי הקרובות ולא תפרסם חלילה את מסקנותיה, לפני שנתניהו ינכס לעצמו את עצמאות ישראל ואת הישגי המדינה.
למען הדור הזה והדורות הבאים צריכות חגיגות אייר תשפ"ז (ששת הימים) ואייר תשפ"ח (יום העצמאות) להתנהל לגמרי אחרת. בשביל זה צריך ממשלה אחרת.
פורסם לראשונה: 00:00, 14.09.26
