בשעה טובה אמיר ועמי עלו לכיתה ב' וניגשו לבחינה לבית ספר למחוננים. שניהם עברו את השלב הראשון בבית ספרם בהצלחה ונמנו עם 15% בעלי ההישגים הגבוהים ביותר, שאחריו הוזמנו לשלב השני. שניהם ניגשו למבחן פסיכומטרי קבוצתי הנערך במרכזי בחינה אזוריים ובחן חשיבה מתמטית, חשיבה מופשטת וכישורי שפה.
כדי להיחשב מחונן נדרש בדרך כלל הישג סביב האחוזון ה-97 ומעלה באוכלוסיית השנתון והסף למוגדרים מצטיינים הוא סביב האחוזון ה-92. רק אמיר מתל אביב הוזמן לראיון, ואילו עמי מקריית שמונה לא הוגדר מחונן. מדובר בתרחיש בדיוני, אבל הוא המציאות של מחצית מילדי ישראל.
דוח חדש של מרכז המחקר בכנסת מצא כי יותר ממחצית התלמידים שהומלצו מדי שנה למסגרות מחוננים הגיעו ממחוזות המרכז ותל אביב. הדוח מצביע על פערים משמעותיים באיתור תלמידים מחוננים בישראל, המושפעים לא רק מהיכולות של התלמידים, אלא גם מהמקום שבו גדלים ומהרקע הכלכלי חברתי שלהם. הדוח הופק לבקשת חברת הכנסת מירב כהן מיש עתיד.
בשנים תשפ"ג ותשפ"ד, שיעור התלמידים שהומלצו למסגרות מחוננים מתוך כלל תלמידי כיתה ב' עמד בממוצע על 5.3% באשכולות החברתיים כלכליים הגבוהים, לעומת 2.2% באשכולות הבינוניים ורק 1.3% באשכולות הנמוכים. ד"ר נורית פז-ברוך מהפקולטה לחינוך באוניברסיטת בר-אילן אמרה כי הנתונים מעלים את השאלה האם התאמת סף הקבלה בלבד מספיקה. "ייתכן שחלק מהפער נוצר עוד לפני שלב הקבלה, למשל בהיקף ההשתתפות בתהליך האיתור, בהבדלים בין בתי ספר, ובמידת הנגישות למידע", קבעה.
לדבריה, "הפערים החברתיים-כלכליים נובעים לא רק כתוצאה של מנגנון האיתור עצמו, אלא כחלק מתהליך רחב יותר של התפתחות המחוננות. גישות עכשוויות בתחום מדגישות כי מחוננות אינה תכונה קבועה של הפרט בלבד, אלא פוטנציאל המתפתח לאורך זמן מתוך יחסי גומלין בין מאפייני הילד לבין הסביבה שבה הוא גדל ולומד".
בפילוח המגדרי מתגלה תמונה מורכבת
(צילום: shutterstock)
לפי ד"ר פז-ברוך, יש לעבור מבחינת תהליך האיתור מהסתכלות נקודתית המבוססת בעיקר על ביצוע קוגניטיבי במבחן מסוים, להסתכלות מערכתית ורב-ממדית על הילד. "מחוננות אינה מתבטאת רק ביכולת קוגניטיבית כללית", אמרה ד"ר פז-ברוך. "אלא יכולה לבוא לידי ביטוי גם ביצירתיות, בדמיון, בסקרנות אינטלקטואלית, ביכולת להעלות רעיונות מקוריים, בפתרון בעיות בדרכים לא שגרתיות, בהתמדה, במוטיבציה ובתחומי חוזק ייחודיים"
גם בפילוח המגדרי מתגלה תמונה מורכבת. בתשפ"ד נבחנו 19,970 תלמידים בשלב ב': 12,063 בנים לעומת 7,907 בנות. הבנים היוו כ-60.4% מהנבחנים והבנות כ-39.6% בלבד. לאורך העשור גדל הפער בשיעור הנבחנים בין המינים מכ-12.5 נקודות אחוז לכ-21 נקודות אחוז. נמצא שברגע שהבנות כבר מגיעות למבחן, שיעור ההצלחה שלהן דווקא גבוה יותר. בתשפ"ג למשל 25.7% מהבנות שנבחנו הומלצו למסגרות מחוננים, לעומת 18% מהבנים.
בהיבט המגדרי, אמרה ד"ר פז-ברוך שמאחר שסף הקבלה הוא דיפרנציאלי לפי מגדר ונועד ליצור איזון בין בנים לבנות, שיעור הקבלה הגבוה יותר של בנות אינו מעיד בהכרח על הישגים גבוהים יותר במבחן ולכן הנתון המרכזי שדורש בחינה הוא הייצוג הגבוה יותר של בנים בקרב הנבחנים עצמם.
למה הורים מעדיפים לא לשלוח את ילדיהם למבחנים?
את דבריה חיזקו פרופ' הללי פינסון ופרופ' אורטל סלובודין, מבית הספר לחינוך באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, חוקרות תחום מזווית סוציולוגית ופסיכולוגית. "העובדה שמבחני האיתור מאתגרים, גורמת לכך שהורים וצוותי חינוך נמנעים מראש להפנות תלמידים מסוימים למבחנים הללו", אמרו. "קיימים כיום לא מעט קורסי הכנה פרטיים למבחני המחוננים אבל הורים שמרגישים שאין ביכולתם לממן קורסים כאלה, עלולים להרגיש (לא תמיד בצדק) שלילדים שלהם סיכוי נמוך לעבור את המבחן ולכן יעדיפו מראש לא לתסכל אותם. שנית, חלק מההורים לא מודעים ליתרונות של תכנית המחוננים ומעדיפים שילדיהם יצליחו בבית הספר ולא יפסידו ימי לימודים".
לדבריהן, לעיתים קרובות, דווקא חסמים טכניים כמו העדר תחבורה ציבורית למרכזי מחוננים הם שימנעו מתלמידים מסוימים להשתתף במבחני הסינון או בתכניות המחוננים. "התפקיד של בתי הספר ומערכת החינוך הוא להגביר את המודעות של הורים ליכולות של ילדיהם, ליתרונות של תכניות המחוננים ולהרגיע את החששות של ההורים מהוספת לחצים על הילד", הן חרצו. "חשוב להבין האם יש חסמים אקדמיים או תרבותיים שמונעים מתלמידים מקבוצות אוכלוסייה מסוימות להצליח במבחנים האלה ולטפל בבעיית הנגישות שמונעת מילדים מחוננים להשתתף בתכנית".
ח"כ מירב כהןצילום: יהב טרודלרח"כ כהן סיכמה: "מחוננות לא נבחנת לפי כתובת מגורים, וגם לא לפי מין ומגדר, אבל ככה בדיוק המערכת נוהגת באיתור מחוננים. מערכת החינוך לא יכולה רק לשעתק קלקולים חברתיים, היא צריכה גם לשאוף להיות המנוע לתקן אותם".
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "משרד החינוך מפעיל מערך שיטתי ורב-שכבתי לאיתור ולטיפוח מחוננים, מתוך תפיסה שאיתור נכון חייב להביא בחשבון את נקודות הפתיחה השונות של התלמידים. במקביל, המשרד מרחיב את פריסת המסגרות, ובהן כיתות ומרכזים חדשים בקריית שמונה, אום אל-פחם, נתיבות ומע'אר, שבה נפתח מסלול המחוננים הראשון לחברה הדרוזית".
