לילה, הפגנה, עשן באוויר, שני גברים עם אפודים זוהרים גוררים על הכביש אדם בחליפה, חולצה לבנה ועניבה - האיש שנגרר הוא יצחק עמית, נשיא בית המשפט העליון. עמית שאוחז בידו שלט "לא סמוטריץ'!!!", מנסה להתנגד קלות אבל מוכרע על ידי המפנים. מיד אחריו סצינה זהה, הפעם מי שנגררת בכוח היא היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה. ברקע כל המראות שאנחנו לא מתגעגעים אליהם משנת 2023: מדורות בוערות בכביש, סירנות מייללות, המולה, צעקות: "דמוקרטיה".
מישהו מייחל להשיב אלינו את הימים האלה, וזה כנראה מי שמוביל את קמפיין הציונות הדתית. סליחה, אבל אני לא מזדעזע מהסרטון הזה. אני לא סופר גינויים ומוודא שכולם יישרו קו עם שורת המקהלה. זה לא העניין. מותר לייצר סרטונים ב-AI, מותר שהם גם ייצרו אצל הצופה הפעלה אמוציונלית, הם יכולים להיות בוטים ולכל הפחות מעוררי מחשבה, אבל זה לא האירוע. הסיפור המשמעותי בסרטון הזה של הציונות הדתית זה בעצם העתיד שהמפלגה הזאת מבטיחה לנו. הם לא אומרים, למדנו לקח, הם לא אומרים, נשארנו באותה אידיאולגיה אבל אנחנו מבינים שהדרך הייתה שגויה, הם לא אומרים צריך להיות גם צודק וגם חכם, לא, הם אומרים, מה שלא הלך בכוח, ילך בעוד יותר כוח.
מהמצגת של בצלאל סמוטריץ' ושמחה רוטמן לתוכנית המפלגה למערכת המשפט
(צילום: הציונות הדתית)
וזה עיוות בסיסי של האידיאולוגיה הציונית דתית, וזאת עוד הוכחה לכך שהמפלגה הזאת עשתה עוול לכל חובשי הכיפות הסרוגות. כי היא לקחה לעצמה את השם של המגזר, והיא יוצרת מצג שווא, לציבור הציוני דתי, ולעם ישראל כולו, שזאת הדרך שבה ראוי לפעול.
כן יצחק עמית משחק לא הוגן, כן, גלי בהרב-מיארה, היא זאת שניסחה את המונח האומלל: אין מחאה אפקטיבית בלי הפרעה לסדר הציבורי. היא גם נהגה בצורה חסרת אחריות וגם הייתה סלקטיבית ביחס שלה למחאות שונות. בהרב-מיארה ודאי צריכה לפנות את מקומה בממשלה הבאה, השאלה היא מה הטמפרטורה שהציונות הדתית מבטיחה לנו שבה יתנהל השיח הציבורי בישראל של שנת 2027.
הקדנציה של עמית תסתיים באוקטובר 2028, שנתיים אחרי הבחירות. כן, הוא עקשן, הוא סרבן, הוא נוטל לעצמו יותר כוח ממה שמגיע לו על פי חוק וגם על פי הצדק. ראוי וצריך לטפל בזה. אבל האם הקמפיין הזה הוא מה שאתם מציעים לנו? האם אחרי שנה של קרע חברתי נוראי, שבוודאי יש לו קשר למלחמה שבאה מייד אחריו, האם אחרי כל זה הבשורה שאתם מביאים לעולם היא נעשה את אותו דבר אבל יותר חזק?
עד עכשיו הייתה סוג של חלוקת תחומי אחריות בין שלוש מפלגות בקואליציה: אידיאולוגית, נקמנית ופופוליסטית. הציונות הדתית הייתה הצד האידיאולוגי
עד עכשיו הייתה סוג של חלוקת תחומי אחריות בין שלוש מפלגות בקואליציה: אידיאולוגית, נקמנית ופופוליסטית. הציונות הדתית הייתה הצד האידיאולוגי, היא זאת שהביאה את הרפורמה המשפטית לעולם. שמחה רוטמן, יו”ר ועדת חוקה, חולם על הרפורמה הזאת בערך מאז שהיה בבית ספר יסודי. הוא היה המנוע המקצועי שמאחוריה והמקדם המשמעותי שלה בכנסת. הליכוד הוא זה שנהנה לעשות אצבע בעין: שר המשפטים יריב לוין היה הפרזנטור של הרפורמה, בין היתר בגלל האיבה הגדולה שלו למערכת המשפט. היה נראה שלוין גם נהנה מהניסיונות לעשות שינויים שחלקם באמת הכרחיים, הוא יורה וצוחק ואיתו דודי אמסלם שמגדף מעל בימת הכנסת משפטנים ממוצא אשכנזי. והשחקנית השלישית היא עוצמה יהודית. טלי גוטליב אמנם הייתה בליכוד בקדנציה הקודמת, אבל בהתנהלות שלה היא הצדיקה מאוד את הפיכתה לרכש החדש של איתמר בן גביר. גוטליב הייתה הפה הגדול. היא תמיד תהיה שם כדי לדבר מלוכלך, קיצוני, היא תמיד תמצא קונספירציה טובה להיאחז בה. היא תמיד תמצא דרך להשליך את האחריות לכל מחדל אל המחנה השני, ולא משנה אם זה מחנה משפטי או פוליטי.
והנה באה הציונות הדתית וחוצה את כל המגרש ישר אל תוך המסרים של עוצמה יהודית. אז בשביל מה אנחנו צריכים אתכם רוטמן וסמוטריץ’, אם אנחנו מחפשים פוליטיקאים שמבטיחים רחובות בוערים, נצביע לטלי גוטליב.
