בספרו "לישון עם השטן" משנת 2003 חשף רוברט באר, איש סי.איי.אי לשעבר, את עומק הקיצוניות והשחיתות של סעודיה ואת הבעייתיות וההשחתה של הברית והתלות בינה לבין ארה"ב. בינתיים הפכה ארה"ב למפיקת נפט ענקית שכבר אינה תלויה בנפט הסעודי, ושואפת להינתק מהמזה"ת ובעיותיו. מה שלא השתנה זה הריקבון הסעודי שמתואר בספר, כמו למשל מאות נסיכים שמחפשים לעצמם נתח פרטי מהעושר של המדינה, כולל דוגמאות של עסקאות נשק ענקיות, כמה שיותר יקרות, שמטרתן אינה ביטחון הממלכה אלא דמי התיווך הזורמים לכיסם. זה הפך את סעודיה למדינה בעלת צבא חזק מאוד על הנייר, אבל ללא חיילים בעלי מקצוענות, מוטיבציה ונכונות להקרבה, כאשר את הפער מילאה בעבר הברית עם ארה"ב שהעניקה ביטחון תמורת נפט ויציבות מחירים עולמית. במקביל להפחתת התלות האמריקנית בסעודיה מנהיגת הסונים, התפתחה איראן לאיום שיעי חמור ביותר. למרות זאת, נמנעה סעודיה מהשתתפות במלחמת "שאגת הארי" נגד איראן, והוכיחה לארה"ב שערכה הביטחוני אפסי ושאין לסמוך עליה. ארה"ב מצידה שידרה שגם עליה קשה לסמוך כשעצרה את המלחמה תמורת הסכם מפוקפק מבית היוצר של קטאר, פקיסטן, ובכירים אמריקניים המסובכים בניגודי אינטרסים כלכליים אישיים עם קטאר. לכן חתמה סעודיה לאחרונה על ברית הגנה סונית עם פקיסטן וטורקיה, ברית שלנגד עינינו קורסת במבחן הראשון שלה.
כצפוי, איראן מנסה באמצעות שליחיה לפגוע בקמפיין הרפובליקני על ידי הזנקת מחירי הנפט לקראת בחירות האמצע בנובמבר. השיטה היא התקפות על סעודיה מצד החות’ים בתימן וממיליציות שיעיות מעירק, והיא, וכל בעלי בריתה הסוניים, נחשפים במלוא חולשתם והפכו לבדיחה בעולם הערבי. צבא סעודיה אינו מתפקד, חייליו אינם מסוגלים להפעיל את הצעצועים היקרים שבידיהם, המיליציות הנאמנות לו בתימן נטבחות ונכנעות, עריה מופצצות וצינור הנפט החיוני מהמפרץ אל ים סוף נוטרל. הפנייה של סעודיה לעזרת ארה"ב נענתה בשלילה, הן בשל הכישלון וההתקפלות האמריקנית במלחמה נגד החותים והן כתגובה לאי ההשתתפות הסעודית במלחמה נגד איראן. גם פנייה למצרים נענתה בשלילה למרות הפסדי המיליארדים כתוצאה מירידת השימוש בתעלת סואץ. למצרים יש עדיין טראומה ממלחמה בתימן בשנות ה-60, ואין לה חשק לפתוח במלחמה רחוקה נגד אויב חמקמק ובלתי שביר כמו החותים. בלית ברירה פנתה סעודיה, לפי פרסומים וגם לפי ההיגיון, לעזרת ישראל שהוכיחה ביצועים דמיוניים של לחימה, מודיעין וחיל האוויר, והיא היחידה שהצליחה להכות את החותים באופן כואב, כשהחריבה להם את תשתיות הנפט, הנמלים והחשמל, וחיסלה בתקיפה אחת את רוב ממשלתם.
לאחרונה התפרסם שמדינה ערבית א' יעצה למדינה ערבית ב' לחתום על הסכם עם ישראל ולהפר אותו בעתיד. למרות ששמות המדינות לא פורסמו, איש לא יופתע אם יתברר שמדובר בסעודיה שיעצה לסוריה. לסעודיה יש דרישות מישראל להקמת מדינה פלסטינית תמורת שלום איתה, ובכך היא חוסכת לעצמה את כאב הראש של יחסים גלויים עם ישראל. כעת יש לנו הזדמנות, למרות האינסטינקט הגלותי של התמסרות לכל מי שמחייך אלינו, לדרוש תמורה מוצקה על סיוע יהודי לסעודיה המותקפת על ידי שכנותיה המוסלמיות. מדובר בדרישה לתמורה מדינית להתרחקות והתנערות סעודית מרעיון המדינה הפלסטינית. היא יכולה לתרץ זאת מעומק אכזבתה מכפיות הטובה והיעדר גיבוי מצד הרש"פ, או כל תירוץ אחר. הנרטיב הפלסטיני עולה לנו במחירים עצומים בדעת הקהל בעולם ובהסתה, חתרנות והתחמשות של הרש"פ בלב הארץ. השיטה היעילה ביותר לנטרל אותו הוא באמצעות ניתוק העולם הערבי מהמחויבות אליו, וכעת צצה לה הזדמנות לקבל סיוע מדיני תמורת סיוע מודיעיני ואף צבאי נגד החותים. אין מתנות חינם, ואם סעודיה לא תסכים, שתתמודד, או שתפנה לאבו-מאזן שאולי הוא יציל אותה מאיראן ושלוחותיה.





