חודש חלף מאז הפריימריז בליכוד, וארבעה שרים כמו גם לא מעט ח"כים שבלטו בקדנציה האחרונה ‑ לטוב ולרע ‑ מצאו את עצמם הרחק ממקום ריאלי ברשימה לכנסת הבאה. הם היו נאמנים, תומכים מובהקים של נתניהו, מעורבים בשערוריות פוליטיות ומרובי התבטאויות בוטות, ובכל זאת סיימו בסוף בחוץ. ראש הממשלה אמנם התקשר לכל אחד ואחת מהם כדי לנחם ולספר כמה הוא מאוכזב מהתוצאה, ואפילו ניסה לפתות בהצעות לג'ובים אחרי הבחירות, אבל האמת היא שמבחינתו המשימה הושלמה והרשימה עברה רענון. או כמו שאמר מקורב לו במילים קצת פחות עדינות: "נתניהו ניקה את הליכוד". שיחות הניחומים שערך נבעו מסיבה הרבה פחות פרוזאית: הוא לא רוצה שאף אחד מהם ימרוד בו או בליכוד בפרק הזמן הקריטי עד הבחירות.
עד כה הקפידו המאוכזבים להוריד פרופיל וניסו להבין איך זה קרה להם. כעת הם מסכימים לספר מה קרה מאחורי הקלעים ואיך קיבלו את הנפילה. אחד מהם הוא ח"כ אריאל קלנר, שהוביל בכנסת את הקמפיין להקמת ועדת חקירה לאומית/פוליטית, ועבד בצמוד ללשכת נתניהו על חוק בעניין. לפני הפריימריז קרא יאיר נתניהו לחברי הליכוד להצביע עבורו, אבל זה לא עזר. קלנר הגיע למקום ה-25 בפריימריז, ונדחק למקום ה-47 ברשימה. "אלה היו פריימריז קשים", הוא מסביר. "כולל הרבה מאוד בכירים ומועמדים בעלי מעמד ציבורי גבוה שקשה לך להתמודד מולם. תוסיף את זה שמספר המקומות הריאליים הצטמצם ותבין מה קרה. אני לא מאלה שאומרים שהרצפה עקומה. ידענו את הכללים. ידעתי שהמועמדים מולי הם השרים והח"כים הבכירים. זה לא משהו שהפתיע אותי".
מאוכזבת בולטת אחרת היא ח"כ קטי שטרית (מקום 24 בפריימריז ו-44 ברשימה), שמזכירה עד כמה שולי יהיה הייצוג הנשי הקטן בליכוד גם בכנסת הבאה. "אני חושבת ששילמתי מחיר כי עד הרגע האחרון לא ידעו אם אני מתמודדת ברשימה הארצית או במחוז", היא אומרת. "חודש וחצי הייתי באוויר. לפני הפריימריז היו לי סקרים שאני מקום 16. ראש הממשלה דיבר איתי אחרי הפריימריז והוא באמת דאג לי. הוא ביקש ממני להישאר ולעזור בקמפיין".
איפה הייתה הבעיה שלך בפריימריז?
"עסקתי בתחומים החברתיים, בשמירה על זכויות של ילדים, בפעולה נגד חרמות בבתי הספר. אם הייתי תוקפת מבוקר עד לילה את מערכת המשפט הייתי מקבלת יותר קולות ומחוזרת על ידי מפלגות אחרות. אבל אני לא כזאת. גם לא הייתי תוקפת את הח"כים הערבים במליאה ואז הולכת להסתחבק איתם בפרסה כמו שעושים ח"כים אחרים אצלנו. לי הדרך הזאת ממש הפריעה. לדעתי הכנסת הבאה תהיה יותר נוראה ויותר אלימה".
חברת הכנסת שטרית. המשימה של נתניהו הושלמה
(טל שחר)
אבל גם מתקפות על מערכת המשפט לא תמיד מועילות, כפי שלמד על בשרו יו"ר ועדת הכספים של הכנסת ח"כ חנוך מילביצקי, שהפגין רטוריקה בוטה כלפי כל מי או מה שקשור בייעוץ משפטי. הוא הגיע למקום ה-21 בפריימריז ונדחק למקום ה-38 ברשימה הסופית לכנסת. "אני כנראה לא מספיק מבין בתחבולנות פוליטית", הוא אומר. "קיבלתי כ-19,700 קולות בפריימריז. לא הגשתי ערעור ולא הלכתי לספור קלפיות מחדש. המצביעים החופשיים בחרו בי, אבל הדילים היו נגדי. גיליתי שהעסקנות הישנה עדיין שולטת בליכוד. ראינו איך זה התנהל בספירת הקולות. מה שהיה בין גילה גמליאל לאתי עטייה זה אירוע מזעזע. מוצאים קולות חדשים, משנים קלפיות. זה הכי רחוק מבחירות נקיות".
מה עם חשבון נפש?
"לא חושב שהייתי לא בסדר. הבעיה שלי הייתה ביכולות העסקניות שלי. לפני הפריימריז הגיע אליי הביתה שר בכיר ולעיני כל המשפחה שלי הסתכל לי בעיניים ואמר: 'אתה מקבל את הקולות שלי'. הוא שיקר. בדקתי את הקלפיות שבהן הוא חזק ומצאתי ששם הייתי חלש. קיבלתי שיעור חשוב בחיים".
אולי נתניהו רצה אותך בחוץ?
"האמירות שלו והתמיכה הפומבית מעידות בדיוק ההפך. מה הוא באמת רצה? אני לא בוחן כליות ולב".
חבר הכנסת קלנר. המשימה של נתניהו הושלמה
(רשתות חברתיות)
אתה מצטער על ההתנהגות הבוטה שלך בוועדת הכספים?
"המאבק שלי בייעוץ המשפטי של הוועדה לא היה אישי אלא נועד למשול. אם נפגעו ממני באופן אישי ‑ אני מצטער".
ח"כ אושר שקלים העריך שהוא יהיה הפתעת הפריימריז, אבל הגיע למקום ה-43 וסיים 65 ברשימה. "הדילים היו מאוד חזקים", הוא מסביר. "והיו גם עשרה שריונים של נתניהו שגרמו לח"כים להידחק. התמודדתי מול 17 שרים, ראשי ועדות ובעלי מנגנון משומן. הכנסת החזיקה ארבע שנים בזכות ח"כים כמונו שהיו נאמנים לדרך. אנחנו אלה שסחבו את העגלה. אם היו מודדים אותי לפי העשייה שלי, הייתי צריך להיות בעשירייה הראשונה".
אז איך נכשלת?
"הייתי עסוק בעשייה ולא בגימיקים או פרובוקציות, וזה מנע ממני חשיפה תקשורתית".
היית נאמן לנתניהו. יכול להיות שהוא לא רצה אותך?
"הוא מאוד רצה אותי. הוא זימן אותי לפני הפריימריז ואמר לי שאני בתוכניות שלו לכנסת הבאה. האמנתי לו. אם הוא לא היה רוצה אותי הוא לא היה קורא לי לפגישה".
ח"כ ניסים ואטורי, אחד הפרובוקטורים הגדולים של הליכוד בכנסת היוצאת, הגיע למקום ה-32 בפריימריז, ובשל מיקומו הנמוך מאוד ברשימה התפטר ולא יתמודד שוב. "ציפיתי לקבל יותר אחרי העשייה שלי בכנסת ואחרי שהייתי הלוחם המובהק ביותר למען נתניהו", הוא אומר בשיא הרצינות. "היו כאלה בלשכת ראש הממשלה שהלכו לי על הראש. לא ציפיתי לזה".
מה המסקנות שלך מהפריימריז האלה?
"לקחת הפוגה. הגיע הזמן קצת לאחד שורות, להרגיע. הבחירות האלו לימדו אותי להיות יותר ממלכתי. הייתי לוחם מובהק למען נתניהו, אבל הציבור החליט אחרת".
מערכת הבחירות והקרבות שאחריה אפילו לא קרובים לסיום, אבל יו"ר מפלגת ישר גדי איזנקוט כבר חושב קדימה. בימים האחרונים, תוך כדי הקמפיין לראשות הממשלה, הוא החל לבנות מוסדות למפלגה, ומתחייב לתהליכים דמוקרטיים פנימיים כבר בתוך שנה. גורמים במפלגה מבטיחים שזה יקרה, אבל ניסיונות השבוע להבין מהם במה דברים אמורים ‑ האומנם פריימריז? ‑ העלו חרס.
באופן רשמי, סוגיית הפריימריז הייתה אחד הזרזים שהביאו לעזיבתו של איזנקוט את כחול לבן: הוא דרש בחירות מקדימות, גנץ הבטיח אבל לא קיים, ומספר 2 עזב לדרך עצמאית
כזכור, באופן רשמי, סוגיית הפריימריז הייתה אחד הזרזים שהביאו לעזיבתו של איזנקוט את כחול לבן: הוא דרש בחירות מקדימות, גנץ הבטיח אבל לא קיים, ומספר 2 עזב לדרך עצמאית.
כך או אחרת, ישר עוברת מתיחת פנים בכל הקשור למוסדות המפלגה ולאופן הניהול שלה. "אנחנו בונים את עצמנו כמפלגת שלטון", אומר איזנקוט. המהלך הראשון הוא הרחבת הנהלת המפלגה משני חברים (איזנקוט ורונן מנליס, האיש הבכיר במטה) לחמישה חברים שיהפכו למזכירות המפלגה. בישר הודיעו השבוע על שני מינויים: השופט המחוזי בדימוס רחמים כהן, שישמש נשיא בית הדין של המפלגה, ורו"ח מירב בן כנען, שתהיה מבקרת הפנים. במקביל מוקמת ועדת איתור למינוי מנכ"ל, ומגובש צוות שיעסוק בתהליכי הדמוקרטיזציה של המפלגה.
פורסם לראשונה: 00:00, 18.09.26
