אומרים שירושלים היא כלי החיזוי של ישראל, כלומר, מה שמתרחש כיום בבירתנו הנצחית יהיה בעוד כמה שנים הנורמה בכל הארץ. אז להלן הצעה לברומטר חדש: בני-ברק, האבטיפוס של הפוליטיקה החרדית. מה שקורה בה עכשיו הוא מיקרוקוסמוס של מה שיתרחש בישראל כולה ביום שבו פוליטיקה חרדית תנהל את מדינת ישראל. זה לא יקרה מיד, אבל זה מה שיקרה אם ההתנהלות הפוליטית החרדית לא תשתנה מהיסוד. והאמת היא שזה הרבה יותר עמוק מרק פוליטיקה, זה האופן שבו החרדים תופסים את מדינת ישראל, האופן שבו הם תופסים אחריות אישית ואחריות לאומית, והאופן שבו הם מנהלים, או בכלל לא מנהלים, חשיבה ותכנון של העתיד.
כרגע לפחות, העתיד הזה לא מבטיח בכלל.
בני־ברק. מי שמשלם את חשבון החשמל זו העירייה, אבל מי שמשלם את תקציבה של עירייה שנתונה בגירעון זה אתם
בני־ברק. מי שמשלם את חשבון החשמל זו העירייה, אבל מי שמשלם את תקציבה של עירייה שנתונה בגירעון זה אתם
בני־ברק. מי שמשלם את חשבון החשמל זו העירייה, אבל מי שמשלם את תקציבה של עירייה שנתונה בגירעון זה אתם
(יאיר שגיא)
כרגע, בתפיסה החרדית ואצל הפוליטיקאים החרדים בפרט, מדינת ישראל היא הפריץ, המקורבים שלהם הם בני שבט סגור, והקופה הציבורית היא תיבת אוצר. מטרת-העל היא לסחוט את הפריץ כמה שיותר, לכרסם בתיבת האוצר, ולפנק ממנה את בני השבט. בדרך לשם אין שום מגבלות או מחסומים, לא החוק הישראלי וגם לא ההלכה היהודית.
אז הנה בני-ברק כמשל: בתקופה האחרונה מתפרסמים עוד ועוד נתונים לגבי מה שמתרחש בעיריית בני-ברק, ובכל פעם הסיפורים האלה הם על הגבול שבין מצחיק מאוד למעורר חרדה: צריכת חשמל עירונית מופרעת, גירעון עירוני ענק למרות הכנסות יפות מאוד מארנונה עסקית, וגם העסקה המונית של עובדים אחרי גיל פרישה. ובקצרה בהחלט אפשר לומר שבעיר הכי צפופה בישראל (והשישית הכי צפופה בעולם!) יש מגדלי הייטק לצד ערימות של זבל ברחובות, רחובות מוארים ברמה קיצונית, ועובד עירייה בן 94.
עיריית בני-ברק ממש מאמינה בשילוב של בני הגיל השלישי. אין דרך אחרת להסביר את העובדה שבעירייה מועסקים לא פחות מ-219 עובדים מעל גיל 67, בעלות של כמעט 40 מיליון שקל בשנה. לפני כשבועיים השיבה עיריית בני-ברק לבקשת חופש מידע שהגישו תנועת ישראל חופשית והתנועה לחופש המידע בעניין העסקה בעירייה של עובדים אחרי גיל פרישה, והנתונים פנטסטיים: 22 עובדי עירייה הם בני יותר מ-70, שמונה עובדים חצו את גיל 80, ושלושה עובדים שכבר חגגו יום הולדת 90. בעירייה מועסק גם עובד בן 69 שעלות השכר החודשית שלו היא כ-76 אלף שקלים.

*

וכל זה קורה בעירייה שלא מצליחה לנהל את הכסף שלה כמו שצריך. אף אחד לא באמת יודע מה הסיפור של עיריית בני-ברק עם עובדים מבוגרים אבל החשד הוא שמדובר בהעסקה פיקטיבית אדירת ממדים. "אין שום יכולת פיקוח והבנה של המספרים האלה", אומר יעקב וידר, חבר מועצת העיר בני-ברק שהוא אופוזיציה של איש אחד. "ביום הראשון שנכנסתי למועצת העיר ביקשתי את כל שמות עובדי העירייה, עד היום לא קיבלתי את הרשימה. יש שמועות על עובדים שבאים בבוקר ובערב רק כדי להעביר כרטיס.
"לפני שנתיים אב הבית של בניין העירייה עזב והתחיל בלגן שלם סביב בחירת המחליף. שאלתי, 'זה כל כך מסובך לבחור אב בית?' והתברר לי שיש מחלוקת: אב הבית שעזב היה שייך לחסידות מסוימת, והחסידות דורשת שאב הבית החדש יהיה שלהם. פלג אחר טען שזו משרה שעכשיו צריכה לעבור אליו כי כרגע תורו, ויש ויכוח ענק. הם לא מנהלים עיר, הם מחלקים את העירייה כמו שלל בין קבוצות. אני לא חושב שיש עיר בעולם שמתנהלת ככה, אולי באפריקה, וגם זה לא בטוח".
מה שאנחנו צריכים להסתכל עליו זאת השיטה. כי בפוליטיקה החרדית אין מחסור בכישרון. הבעיה היא לא רמת האינטליגנציה של הפוליטיקאים, הבעיה היא שהם תקועים בתוך העסקנות ולא בעשייה, לא בתכנון ארוך הטווח ולא בראייה הרחבה, ובתוך כל זה, הקהל שלהם הוא קהל שבוי. שיטת הבחירה בבני-ברק היא כזו שאין בה שום תחרות על ליבו של הקהל. ראש העיר נבחר במספרים של צפון-קוריאה, כי הבחירות מתנהלות ברוטציה מוסכמת בין העסקנים: קדנציה לחסידים, קדנציה לליטאים.
"כראש עיריית בני-ברק יש לך ארבע שנים לחטוף ככל יכולתך", מאבחן וידר, "אתה לא צריך לְרַצּוֹת את הציבור, אתה לא צריך להשאיר מורשת, עוד ארבע שנים תסיים את התפקיד ועד אז תשיג כמה שיותר לעצמך ולמקורבים שלך".

*

לפני חודשיים השתתפתי בסיור קולינרי בבני-ברק, ההרינג היה נפלא, אבל מה שראו העיניים היה קטסטרופה. אתה הולך בגינות ציבוריות שבהן לעיתים צריך לפלס את הדרך בתוך ערימות זבל. ראינו עכברים וחולדות ברחובות, כבלי חשמל פיראטיים בכל מקום ובנייה לא חוקית בממדים לא נורמליים.
אז הנה תשמעו על עיר האורות של ישראל: לפי נתוני צריכת החשמל בנכסי הרשויות המקומיות שפירסם משרד האנרגיה בתחילת השנה בני-ברק מדורגת ראשונה בצריכת חשמל לקמ"ר. משהו מאוד-מאוד מואר שם בעיר התורה והחסידות.
מי שמשלם את חשבון החשמל זו העירייה, אבל, מי שמשלם את תקציבה של עירייה שנתונה בגירעון זה אתם, גם אם מקום מגוריכם הוא כפר שמריהו
מי שמשלם את חשבון החשמל זו העירייה, אבל, מי שמשלם את תקציבה של עירייה שנתונה בגירעון זה אתם, גם אם מקום מגוריכם הוא כפר שמריהו. משרד הפנים מספק מענקי איזון מקופת המדינה והכסף הזה הוא של כולנו. ולמה חשבון החשמל של עיריית בני-ברק גדול כל כך? אין לדעת, אבל החשד של יעקב וידר הוא שמדובר באספקת חשמל למקורבים על חשבון הקופה הציבורית: "אני מקבל טענות על בתי כנסת שמקבלים חשמל חינם, אפילו אולמות אירועים של מקורבים שמקבלים חשמל מהעירייה, קשה לי מאוד לאמת את זה, אבל המספרים מדברים בעד עצמם. אני בסך הכל חבר מועצה אחד, שעובד בהתנדבות וכל הזמן דופק על דלתות נעולות".
אז שימו לב אזרחי ישראל: ירושלים מנבאת את הדמוגרפיה, בני-ברק מנבאת את שיטת הממשל. אם זה המודל, אל לנו להתפלא כשהחיים של כולנו יתנהלו כמו שטעטל. "ברמת-גן השכנה שלנו", מספר וידר, "כבר מושפעים מהמצב של בני-ברק. עכברים ולכלוך כבר באים לביקור. אתם צריכים להיות מוכנים, מתישהו זה יגיע לכל הארץ".
•מעיריית בני-ברק נמסר: "מעיון במסמך הכולל 220 שמות עולה כי רוב מוחלט של העובדים (למעלה מ-140) כלל אינם בגיל פרישה חובה (67). לגבי 18 העובדים שעברו את גיל 72 - העירייה תבצע בדיקה פרטנית של נסיבות העסקתם. "בחודשים האחרונים הציבה העירייה סטנדרט פיקוח ובקרה קפדני מול קבלני הניקיון. נוכח היענות מצומצמת ותמוהה במכרזים לצד הימנעות חברות מהתמודדות, אושרה התקשרות עם קבלנים באמצעות הצעות מחיר כדי למנוע הזנחה.
"העירייה גיבשה תוכנית עבודה מדויקת לסיום שנת 2026 באיזון, המבוססת על התייעלות ומקורות הכנסה חדשים. "נתוני החשמל משקפים את אופייה הייחודי של בני-ברק, המדורגת שישית בישראל ומתאפיינת בשיעור חסר תקדים של מוסדות חינוך (למעלה ממחצית מהתושבים) המחייב מעטפת תאורה רחבה במוסדות, בגינות ובסמטאות המוארות אל תוך הלילה לשמירה על ביטחון הציבור. הנהלת העירייה הנחתה לבחון את הנתונים לעומקם ולוודא יעילות וניהול תקין, ותמשיך להשקיע בתשתיות התאורה לרווחת התושבים".
פורסם לראשונה: 00:00, 25.09.26