ב-8 בינואר 2023 התכנסה בחשאיות רבה בחאן-יונס "המועצה הצבאית המצומצמת", הגוף הקטן והסודי שיחיא סינוואר הקים כחלק מהלקחים שחמאס הפיק אחרי מבצע שומר החומות. בגלל המידור הגבוה ומיעוט שותפי הסוד במועצה, זה הפורום היחיד שבו עסק חמאס ב"פרויקט הגדול", שם הקוד שניתן בחמאס להתקפה על ישראל. זה היה הפורום היחיד עד המלחמה שבו נאמרו הדברים כפי שהם והתקבלו ההחלטות האמיתיות של חמאס.
הפרוטוקולים של המועצה הצבאית המצומצמת לא הגיעו בזמן אמת לידי אמ"ן, וחלק מהם נתפסו רק במהלך הלחימה בעזה. רק קטעים בודדים מתוכם פורסמו במרוצת הזמן. הם בעצם אחד המקורות המרכזיים להבנת הדרך שבה חמאס התכונן למתקפת 7 באוקטובר.
תרגיל חמאס והג'יהאד בעזה, ספטמבר 2023
בדיון שנערך ב-8 בינואר, כעשרה חודשים לפני המתקפה, האווירה במועצה המצומצמת הייתה דרוכה וטובה. את הפרוטוקול רשם, כפי שחתום בסופו, אבו אל-בראא, כינויו של מרואן עיסא, סגנו של מוחמד דף בפיקוד על הזרוע הצבאית. הסיבה להתרוממות הרוח הייתה הממשלה החדשה של ישראל באותה עת. "בעניין הפריצה של בן גביר לאל-אקצא (בן גביר עלה להר הבית ב-3 בינואר - ר"ב, י"ר)", נאמר שם, "נידונו ההפרות ומעשי התוקפנות של האויב באל-אקצא. אין ספק כי האויב יבצע בתקופה הבאה מעשי תוקפנות נוספים באל-אקצא, והצפי הוא שהדבר יתרחש בתקופת החגים הבאה של האויב, חג הפסח - 6.4. הוסכם כי מתבקש לדחות את העימותים הקטנים עד לדבר הגדול (הפרויקט הגדול - ר"ב, י"ר)". "העימותים הקטנים" הם ירי רקטות לדרום וכל דבר שהיה עלול להצית מהלך צבאי גדול של צה"ל, וההחלטה היא פשוטה: לעצור אותם עד למתקפה כדי "להרדים" את ישראל. אם בכל זאת ישראל תתקוף, ההוראה שקבעה המועצה המצומצמת ברורה: "באשר לתגובות שלנו בשטח ביחס למעשי התוקפנות של האויב על עזה, הוסכם כי ביסודו של דבר עלינו לספוג אירועים אלה... כדי שלא נמשוך תגובות מצד האויב אשר יגרמו לנו להיכנס להידרדרות בשטח". כלומר, חמאס החליט לא להגיב.
בדיון אנשי חמאס מתרגשים ממש מהממשלה החדשה: "הגענו למסקנה כי התשתית המדינית וזו של השטח אשר תוקם מצד הממשלה הציונית הזאת תסייע לנו ללכת על הפרויקט הגדול". אחת הסיבות לכך היא שלדעת המועצה המצומצמת, ההתנהלות של ממשלת נתניהו תסייע לגייס את ציר ההתנגדות: איראן, חיזבאללה, פרוקסיז נוספים - שכפי שיתברר בהמשך, חמאס ניסה לעשות גם עליהם הונאה ולהעצים את הפרובוקציות הישראליות בהר הבית - וגם האוכלוסייה הערבית בתוך גבול ישראל ובאיו"ש. כולם יוכלו להתאחד סביב האתר הקדוש, ולצאת למתקפה משותפת. זה אחד הלקחים המרכזיים שחמאס הפיק משומר החומות (מאי 21'): מתקפה משולבת של ציר ההתנגדות, מחוץ ומתוך ישראל, כך חשבו שם, יכולה למוטט אותה. בפרוטוקול נכתב כי "וכמו כן הדבר [הסיוע של הממשלה החדשה] אמור גם לגבי אופי הקשר אשר אנו פועלים לגביו עם ציר ההתנגדות ואפשרות התרחשות מערכה [בשיתוף פעולה] עם איראן או הציר". או, במילים אחרות: מעשיה של הממשלה יסייעו לחמאס לשכנע את איראן ושאר חברות הציר להצטרף למערכה המתוכננת. "כל זה יחזק את כיוון ההליכה לעבר הפרויקט הגדול בעזרת אללה", נכתב בפרוטוקול.
אז חמאס מתכונן למתקפה, ומתכנן כיצד לצרף אליה עוד גורמים. אבל לכל חברי המועצה ברור שכל התוכנית האדירה הזו מגיעה עם כוכבית אחת גדולה: אסור שישראל תדע מכלום. לכן, לצד ההכנות למתקפה והמאמץ לצרף אליה עוד גורמים מציר ההתנגדות, חמאס היה חייב עוד תוכנית: תוכנית הונאה.
והיא חייבת להפיל בפח את מה שנחשבת לקהילת המודיעין הטובה בעולם - ואת הבוסים שלה בממשלה.
הסתרה והטעיה
בסוף 2016 נכתבה בחמאס התוכנית המטכ"לית הראשונה ל"השמדת אוגדת עזה", ושם נקבעו היעדים של תקיפת המוצבים והקיבוצים, חטיפת חיילים ואזרחים ועוד. בסעיף 7 של התוכנית הופיעה ההנחיה שממנה ניתן לקרוא בדיעבד כמעט את כל שבע השנים הבאות: "יש להכין תוכנית הונאה כוללת של כל הדרגים והגופים", בתיאום הדרגים הגבוהים ביותר. במסמכים מאוקטובר ומדצמבר 2017 עוגנה החובה ליצור הפתעה באמצעות תכנון קפדני ולהכין "תוכנית הונאה מקיפה" שתטעה את המודיעין הישראלי באשר לכוונות האמיתיות.
צילום מהצד העזתי: מנהרת חמאס חודרת לישראל שנחשפה ב־2014. "יש להכין תוכנית הונאה כוללת", נקבע במסמך של חמאס
(NurPhoto, Corbis via Getty Images)
יש שתי דרכים עיקריות לחולל הונאה צבאית: הסתרה והטעיה, כל אחת מהן היא עולם שונה בתכלית. הסתרה היא שכל ההכנות למתקפה מתרחשות מבלי שהאויב יודע בכלל. הטעיה היא שהאויב רואה את ההכנות - אבל הוא בטוח שמדובר במשהו אחר לגמרי.
בחמאס ידעו היטב שהם חדורים מודיעינית, ש-8200 יושבים על רשתות התקשורת שלהם, שהרצועה מצולמת 24/7 במצלמות ובכטמ"מים ושיש אמצעים נוספים, כמו אלו שאמ"ן, על פי הפרסומים, ביקש להתקין בפעולה שהסתבכה בחאן-יונס ב-2018. לכן חמאס הבין שיש גבול לעד כמה יוכל להסתיר את ההכנות למתקפה, וקיבל החלטה עקרונית: ללכת על טקטיקת ההטעיה. הרעיון: הישראלים כנראה יראו את ההכנות - אז צריך לגרום להם לחשוב שמדובר במשהו אחר. "ליצור הַרְגָּלָה (מלשון "הֶרְגֵּל" - ר"ב, י"ר) ובלבלה", מתאר זאת אחד מהמתחקרים של מערכת הביטחון, למרבה הצער רק בדיעבד. "יש הונאה שמוליכה את הקורבן לוודאות כוזבת: הוא בטוח שהוא מבין, אבל טועה; ויש הונאה שמייצרת עמימות - סימנים מעידים ומרגיעים מעורבבים עד שאיש אינו מוכן להמליץ על פעולה. שני המצבים התקיימו בעזה. הוודאות והעמימות לא סתרו זו את זו".
ואכן, זה בדיוק מה שמורה המועצה המצומצמת לעשות. הנה דוגמה: באחד הפרוטוקולים נקבע כי "יש לבצע תרגילי הזעקה (הקפצות - ר"ב, י"ר) מספר פעמים, על מנת ליצור אווירה שגרתית אצל האויב בכל הנוגע לתנועות מצד הכוחות של חמאס". כלומר, להקפיץ כוחות שוב ושוב, עד שכאשר תגיע הקפצת האמת - בישראל יחשבו שזה רק עוד תרגיל. אחד הגורמים הבקיאים בתחקירים אומר כי המטרה הייתה "לא רק לבדוק מה ישראל רואה, אלא ללמד אותה שהדלקת סימים, תנועת לוחמים או כינוס לילי מסתיימים שוב ושוב בלא כלום. ההתרעה נשחקת לא כאשר הסימן נעלם - אלא כאשר הוא חוזר די פעמים בלי התממשות".
תרגיל של מחבלי נוח'בה שדימה הסתערות על בסיס צה"ל. המועצה המצומצמת של חמאס קבעה: דווקא תרגילים מתוקשרים יחזקו את ההונאה
ככה מבצעים הַרְגָּלָה. ומה לגבי מה שהמתחקר ממערכת הביטחון כינה "בלבלה"? בישיבת המשך של המועצה המצומצמת נקבע כי "לא נבצע תרגילים במצב של שקט בשלב הבא אלא תרגילים רועשים וברורים, כדי לשרטט תמונה מנוגדת אצל האויב - במסגרת ההסוואה".
כלומר, חמאס לא יבצע תרגילים שקטים, אלא דווקא רועשים, מתוקשרים ומצולמים. ההיגיון הפסיכולוגי היה הפוך מן האינטואיציה: אימון מוסתר בוודאי יתגלה ואז יעורר חשד; אימון שמשודר בטלוויזיה יראה כאילו חמאס עושה שרירים "בשביל הדאווין".
בפועל, התרגילים של חמאס היו רחוקים מאוד מהצגה ריקה. בשלושה אימונים גדולים שנערכו במאי וביוני 2023, תירגלו הכוחות מטח רקטות ופריצה הנדסית, השתלטות על קיבוץ, חטיפת בעלי תפקידים ובני ערובה, הפיכת השטח הכבוש למאחז מוגן, היערכות להעמקת ההתקפה אל תוך ישראל ועוד. ברשתות הקשר של הארגון, שחמאס ידע היטב כי הן נקלטות בישראל, נשמעו גם פקודות להוציא להורג חיילים ולהחזיק עשרות בני ערובה בנקודות ריכוז. כזה תרגיל היה עשוי להעמיד כל מדינה וכל ארגון צבאי על הרגליים, אבל בישראל בלעו את ההונאה. בסיום התרגילים דווח בחמאס בסיפוק כי לא התגלתה "שום תנועה בשטח של האויב המעידה על ערנות [מצד ישראל]".
ב–26 בספטמבר 23', בעקבות הלחצים של הנגדת ו', קיימה אוגדת עזה דיון. ו' לא הוזמנה לדיון, אבל בטרם נערך עידכנה כי בוצעו 11 אימוני נוח'בה ושמונה אימונים מרחביים. לטענתה, כך אנחנו חושפים כאן לראשונה, רק ארבעה נותחו במלואם וכ–90 אחוז מן החומר עבר האזנה ראשונית בלבד. באוגדה חשבו שאלו סתם הצגות כוח. בדיוק כמו שבחמאס רצו
"התרגילים נוהלו במכוון כך לא רק כדי לראות את תגובת ישראל, אלא גם כדי להרגיל אותה", אומר אחד הגורמים המודיעיניים שעימם שוחחנו. "במונחי 1973: שוב ושוב לקרוא לזאב, עד שיום הפקודה ייראה כמו עוד חזרה".
אבל הדרך שבה הרגיל את צה"ל לתרגילים שערך בעזה היא רק אחת משורה ארוכה של תכסיסי הונאה שחמאס השתמש בהם כבר מ-2016 ועד ש"הפרויקט הגדול" הפך למציאות רצחנית.
בדיוק כמו שחמאס התכוון
מאז 7 באוקטובר ניטש ויכוח עמוק בתוך קהילת המודיעין ובין הגורמים השונים החוקרים את המלחמה, והתפתחו שתי גישות. האחת טוענת כי מאז שסינוואר הפך למנהיג חמאס בעזה, בפברואר 2017, ועד לרגע שבו החליט לתקוף, ככל הנראה ב-1 באוקטובר 23’, הוא צעד בנתיב ברור מבחינתו לעבר המתקפה. לכן, כל מה שמכונה למשל ה”הסדרה” בין חמאס לישראל, היה חלק מהונאה. הגישה השנייה טוענת שכל הזמן הזה הוא צעד בשני נתיבים מנוגדים במקביל – מצד אחד, הכנות למתקפה; מצד שני, כוונות ליצירת הודנה או הפסקת אש, אבל בסוף הוא בחר במתקפה.
מחבלי נוח'בה זורמים דרך הגדר הפרוצה. בצה"ל העריכו: מקסימום שתי פשיטות, עם 70 מחבלים בכל אחת
הפרסומים בשבועות האחרונים, שעוסקים במסר שהגיע מסינוואר והפך לאזהרה שניתנה לישראל, לכאורה מחזקים את הגישה של שני הנתיבים, כי אם סינוואר מראש רצה מתקפה, למה לו להזהיר? מאידך, התחקיר שנציג כאן מעלה כמות לא מבוטלת של ראיות לכך שסינוואר תיכנן מתקפה מראש, ורוב מהלכיו בשנים שקדמו לשבת השחורה היו לצורך הונאה. אנחנו נציג כאן כמה מהראיות האלו.
מחר (שבת), שמחת תורה, ימלאו שלוש שנים לטבח, שלפי הגישה הראשונה התאפשר בזכות תוכנית ההונאה שהפעילו סינוואר ואנשיו על מערכת הביטחון הישראלית וקברניטיה בממשלה. תחקיר "7 ימים", המבוסס על מסמכים פנימיים של חמאס שלא פורסמו קודם, תחקורים צה"ליים פנימיים אחרי 7 באוקטובר וכן על שיחות עם בכירים במודיעין הישראלי - חושף לראשונה את מיפוי מערך ההונאה שהפעיל חמאס על ישראל. הקולות נשמעו, המראות נקלטו, המידע, לפחות בחלקו, היה קיים - אבל המסקנות מכל אלו היו שגויות דרמטית.
בדיוק כמו שחמאס התכוון.
הונאה 1#: הפייק של ההסדרה
ב-2018 עסק מטה המבצעים של חמאס בפיקודו של ראאד סעד בכתיבת עוד ועוד גרסאות משתפרות של תוכנית ההתקפה המתהווה; המודיעין הצבאי (מוד"צ) של הארגון אסף עוד ועוד מידע על ישראל; ובחמאס טיפחו כוח חדש בשם פלוגות הנוח'בה, שעליהן תוטל בסופו של דבר המשימה.
אבל סעד גם אמר לסינוואר ולדף כי עם כל הכבוד לתוכנית המרשימה, כוחות חמאס והציוד שברשותו רחוקים מאוד מהכשירות שהתוכנית השאפתנית שלו מחייבת.
זה חִייב את שני המנהיגים לפתוח כבר אז בהונאה מקיפה, שמטרתה להרוויח זמן. סינוואר ודף הבינו שהם צריכים לשדר שחמאס השתנה, שעכשיו העם והשלטון חשובים לו יותר מההתנגדות. מצד שני, אם פתאום הוא יהפוך לשוחר שלום, זה גם עלול לעורר חשד. לכן הוחלט ללכת בחמאס על כיוון ביניים: מצב שהוא לא שלום ולא מלחמה. בישראל באותה עת נולד הרעיון שבסביבת נתניהו יארזו וימכרו לציבור תחת השם "הסדרה". נתניהו ואנשיו לא ידעו באותה עת, כמובן, מה באמת חמאס מתכנן, אבל הבחירה של חמאס להקפיא את הלחימה, התאימה להם כמו כפפה ליד.
בערב יום הכיפורים 22', כך אנחנו חושפים השבוע, נדלקו בעזה 100 סימים, אחד הסימנים שיכולים להעיד על פעולה כלשהי בצד העזתי. אבל חמאס לא יצא לפעולה. בדיעבד, האקט הזה מתפרש אצל חוקרים בישראל כעוד אקט של הַרְגָּלָה, כדי שבזמן אמת לא יידעו שהוא זמן אמת
אבל איך פתאום ארגון ג'יהאדיסטי כמו חמאס יתחיל לדבר על "הסדרה"? חמאס חיכו להזדמנות שתאפשר את זה. היא הגיעה מהר מאוד, כאשר ישראל יזמה את העברת הכספים מקטאר לעזה. המהלך עורר לא מעט התנגדות בתוך ישראל, בין השאר מצידו של שר הביטחון דאז, אביגדור ליברמן, וגורמים בשב"כ, שכפי שחשפנו לפני כשבועיים, התריעו שוב ושוב שחלק מהכסף מגיע לזרוע הצבאית של חמאס.
סינוואר, כך נראה, היה ער לוויכוח הזה, שהיה גלוי בתקשורת הישראלית, והחליט לעשות משהו עם פן אישי. מאיר בן שבת, ראש המל"ל, ניהל באותם ימים באמצעות המודיעין המצרי מגעים עם חמאס, חלק מאותו תהליך "הסדרה". ואז, תוך כדי המגעים, בפגישה בקהיר, שר המודיעין המצרי נתן לבן שבת מעטפה ובתוכה פתק בכתב יד, שלימים יהפוך למפורסם. "סיכון מחושב", נכתב שם בעברית ובתעתיק ערבי פונטי בכתב ידו של סינוואר. הפתק מוּּען לנתניהו. שנים אחר כך תיאר בן שבת את קבלתו כ"אחד הרגעים היפים בתהליך".
"כשאתה חושב על זה לרגע", אומר אחד מגורמי המודיעין, "אתה מבין בדיעבד כמה הרגע הזה מטורף. בעצם מה שקורה פה הוא שהארכי-מחבל סינוואר כותב מכתב לראש ממשלת ישראל ואומר לו 'הלו, ביבי. פה זה חבר שלך, יחיא. ואני אומר לך שהכל בסדר, שאין בעיה, שאתה יכול לקחת פה סיכון מחושב’". אלא שסינוואר שיקר, כמובן. ברגעים שבהם כתב בעברית לנתניהו "קח סיכון" כבר היו הכנות למתקפה על ישראל בשלב די מתקדם.
מבחינת נתניהו, "הסיכון המחושב" התיישב עם אינטרסים ברורים: להימנע מעוד מלחמה חסרת הכרעה בעזה, להפנות קשב לאיראן ולחיזבאללה, ומעל הכל - לשמר את הפיצול בין חמאס בעזה לרשות בגדה. לשם כך נדרש שקט, אבל לשקט יש מחיר בדולרים. קטאר החלה להעביר כספים לעזה. סינוואר הרוויח שני דברים: מימון, שכאמור חלקו הלך להתעצמות צבאית, וזמן להתכונן למתקפה.
אלא שכל מנגנון הזרמת הכספים הזה מקטאר לעזה היה קורס, אם בבייס של נתניהו היו מתחילים לתהות איך יכול להיות שממשלת ימין מעבירה מיליוני דולרים לחמאס. לכן, גויסו שופרות השלטון כדי להכשיר ולהצדיק את המהלך. הם כמובן לא ידעו על זה בזמן אמת - וספק אם יודו בכך גם עכשיו - אבל בעקיפין הם הפכו לחלק מההונאה של חמאס, כי כל סיפור ה"הסדרה" נועד להרדים את ישראל.
כמעט בן-לילה הטון במיליה התקשורתי-פוליטי התומך בנתניהו התהפך. הנה כמה דוגמאות: ב-9 באוגוסט 2018 כתב שמעון ריקלין כי "מה שקורה בדרום זו השפלה גדולה". שבוע אחר כך, כבר תמך בהסדרה שתמנע מלחמה. אראל סג"ל המשיל את חמאס לשומר שאדם הפקיד על אתר בנייה שלו ויום אחד רוצה העלאה בתשלום שהוא מקבל. נוה דרומי כתבה שאולי יש חוכמה בהסדרה עם חמאס, מפני שהחלופה - הרשות הפלסטינית - גרועה יותר. ח"כ אריאל קלנר דיבר על אינטרס אסטרטגי שחמאס ימשיך לשלוט בעזה. היו עוד רבים כמותם.
סינוואר עצמו הצטרף גם אישית למאמץ ההונאה הזה. בסוף ספטמבר 2018 הוא ישב במשך שעות מול העיתונאית פרנצ'סקה בורי לריאיון נדיר. הוא לא הסתתר במנהרה, אלא אירח אותה בלשכתו בעזה והציג את עצמו כראש שלטון אחראי. "ידיעות אחרונות" פירסם קטעים מתוך אותו ריאיון. הפרסום עורר סערה עולמית. "מלחמה חדשה היא לא האינטרס של אף אחד. בוודאי לא האינטרס שלנו", אמר סינוואר. "מי שיודע מה זו מלחמה לא רוצה מלחמה". בהמשך הוסיף: "אני לא אומר שלא אילחם יותר. אני אומר שאני לא רוצה עוד מלחמות". את הפסקת האש תיאר בארבע מילים: "שקט מוחלט. וסיום המצור". אם עזה תחזור להיות נורמלית, הבטיח, "חמאס יעשה את המקסימום כדי לכבד את הפסקת האש".
סינוואר לא הבטיח בריאיון שהוא נטש את דרך המוקאוומה (ההתנגדות), או שהחלום על כיבוש ישראל נשכח. הוא גם לא ממש שיקר, רק סיפק לישראל מספיק חומר שממנו היא יכלה לבנות את המסקנה שרצתה: סינוואר הוא שליט אחראי, עם נכסים שהוא עלול להפסיד ועם העדפה ברורה לשקט.
המסר הזה נקלט היטב במודיעין ובדרג המדיני בישראל. אלא שבאותה עת התקיימה מציאות שנייה, מקבילה. ביולי 2018 הופצה לראשי דרגי השטח בחמאס גרסה מעודכנת של תוכנית הכרעת אוגדת עזה: שישה גדודים, כ-3,000 לוחמים, שש פלוגות הנדסה, פריצה מעל הקרקע (המכשול שימנע שימוש במנהרות חודרות החל להיבנות ב-2017), תקיפת מוצבים וקיבוצים, חטיפות והעמקת החדירה. בציר אחד ראתה ישראל את סינוואר אומר שהוא לא רוצה עוד מלחמות, את הכסף נכנס ואת אנשי חמאס מרסנים את המהומות בקרבת הגדר. בציר אחר, דף בנה את המתקפה.
מבצע "חגורה שחורה" בנובמבר 2019 חיזק בישראל עוד יותר את התפיסה שחמאס מעוניין בהסדרה. נתניהו סירב במשך תקופה ארוכה מאוד להצעות וההמלצות החוזרות ונשנות של צה"ל ושב"כ לחסל את בהאא אבו אל-עטא, מפקד הג'יהאד האיסלאמי בצפון הרצועה, שהיה אחראי להרג ישראלים ולירי רקטות רבות. נתניהו חשש כי בעקבות החיסול, ישראל תמצא את עצמה במערכה בעזה. חטיבת המחקר טענה הפוך: שחמאס דבק בהסדרה, שהוא לא ירצה לסכן את מה שהשיג, ולא יצטרף. נתניהו אמר להם שאין להם מושג על מה הם מדברים.
נתניהו שינה את דעתו רק אחרי שאל-עטא ירה רקטות לעבר עצרת בחירות שבה השתתף, קטע את נאומו, וראש הממשלה הונצח מושפל מוברח מהמקום בידי שומרי ראשו. אחרי ההשפלה, נתניהו דרש לחסל אותו באותו יום.
אל-עטא חוסל מספר חודשים לאחר מכן, כשהגיעה ההזדמנות המבצעית. כשמבצע “חגורה שחורה” התגלגל, הג'יהאד נלחם לבדו וחמאס עמד מן הצד. בדיוק כמו שאמ"ן מחקר העריך שיקרה. "היינו באקסטזה של אישוש עצמי", תיאר תא"ל עמית סער ז"ל, מי שהיה באותה עת קצין המודיעין של פיקוד דרום ולימים יהיה רח"ט מחקר ב-7 באוקטובר. רק בדיעבד יתברר כי היה חומר מודיעיני שלא נותח ולא הוצף ולפיו בחמאס נערכו בעת המבצע דיונים, ובהם קצפו על ההתנהגות של הג'יהאד, שעוד תהרוס להם את "הפרויקט הגדול". חמאס, כאמור, לא הצטרף, ונשאר צמוד להונאת ההסדרה שלו. בישראל ראו, אבל הבינו את זה כחיזוק לכך שחמאס מעדיף שלטון והסכמים על פני עימות צבאי.
כמה חודשים קודם לכן, במאי 2019, הסביר פעיל חמאס אחד לאחר כי הארגון בולם ירי ויוזמות מקומיות "בשביל הפרויקט הגדול שלנו, כי פצמ"ר ורקטה הן לא העיקר אצלנו". מי שניתח את הדברים כתב בהערת ההפצה כי "הפרויקט הגדול" הוא כנראה המענק הקטארי וההסדרה. לא הייתה יכולה להיות המחשה חדה יותר להצלחת ההונאה של חמאס: המילים הגיעו, אבל המשמעות הוחלפה. אצל חמאס היה "הפרויקט הגדול" תוכנית המלחמה; אצל ישראל הוא הפך לעוד שם לשקט שקונים בדולרים.
השנים חלפו, חמאס אכן הלך והתעצם - והונאת ההסדרה נמשכה. ב-24 באפריל 2022, בפרוטוקול מס' 3 של מועצת המלחמה המצומצמת, נקבעה ההנחיה כפשוטה: להשאיר את האויב משוכנע שחמאס רוצה רגיעה ופועל לשגשוג כלכלי, משום שהדבר משרת את "הפרויקט הגדול". לצד המילה "תַמְוִויה" (הסוואה), הופיעה גם המילה "תַדְלִיל", הטעיה. בפרוטוקול נקבע גם כי במקביל להונאת ההסדרה, חייבים לשמור על מידור פנימי: להסתיר את הכוונות אפילו מן האחים המתאמנים.
כמה שבועות מאוחר יותר, בפרוטוקול מס' 4, מיוני 2022, הונחו המשתתפים להשתמש בהר הבית ובמצעד הדגלים (שהתקיים שבוע קודם) כ"מאפייני הסוואה" להכנות המבצעיות. בתוך הדיון הופיעה השאלה המפורשת: מה נדרש? והתשובה: לקבוע את העיתוי ואת מבצע ההונאה. לא רק להסוות את התוכנית, אלא לספק לישראל אירועים אמיתיים, טעונים ומוכרים, שאליהם תסיט את הקשב.
למרות שהמכשול הוקם בגבול עם עזה, מוחמד סינוואר, שהיה אחראי על פרויקט המנהור של חמאס, המשיך לחפור גם כדי שישראל תראה זאת ותמשיך לעסוק בתת–קרקע, במקום להבין שעכשיו עליה לחזק את ההגנות מעליה. "זו הונאה חד–משמעית", מעריך מקור מודיעיני
כחלק מההוראה לגבש תוכנית הונאה רב-ממדית - מדינית, צבאית, כלכלית ותקשורתית - אחת ההנחיות הייתה לקדם מגעים לעסקת חילופי שבויים (אברה מנגיסטו, הישאם א-סייד וגופותיהם של אורון שאול והדר גולדין ז"ל) מול הממשלה, בזמן שהמוצבים והאימונים נמשכים.
בספטמבר 22' - כאשר יאיר לפיד היה רה"מ - בחמאס מחליטים כי הכשירות של הזרוע הצבאית עלתה לדרגה גבוהה מספיק לצורך מתקפה. בסופו של דבר מחליטים לדחות, כדי לתת עוד הזדמנות לחיזבאללה ולאיראן להצטרף להתקפה מסונכרנת.
למרות זאת, כך אנחנו חושפים השבוע, בערב יום הכיפורים 22' נדלקים 100 סימים, אחד הסימנים שיכולים להעיד על פעולה כלשהי בצד העזתי. אבל חמאס לא יצא לפעולה. בדיעבד, האקט הזה מתפרש אצל חוקרים בישראל כעוד אקט של הרגלה, כדי שבזמן אמת לא יידעו שהוא זמן אמת. אחרים טוענים כי מדובר בעניין טכני: הטלפונים הללו נדרשו מדי פעם להטענה, וגם הסימים חוברו לרשת. זה גם מה שחשבו שקורה בבוקר 7 באוקטובר.
הונאה 2#: המנהרות שנחפרו לשווא
המכשול התת-קרקעי, שנבנה בעלות של כ-3.5 מיליארד שקל לאורך כ-65 ק"מ בגבול שבין ישראל לעזה, נחגג כהישג הן על ידי מערכת הביטחון והן על ידי פוליטיקאים, כולל נתניהו, גנץ וליברמן. בניית המכשול הסתיימה רשמית בדצמבר 21' והייתה אמורה לשים קץ לכל המנהרות החודרות. אלא שמי שיציץ במפת המִנְהוּר ההתקפי של מודיעין אוגדת עזה מיולי 2022 יראה חיצים צבעוניים שנמתחים מהרצועה אל הגבול. רוב הסימנים מציינים מנהרות התקרבות, המסתיימות בצד העזתי. אבל אחדים גלשו לתוך שטח ישראל. הדבר חוזר בעוד כמה מפות מהשנים הרלוונטיות לפני 7 באוקטובר. כמעט שנה אחר כך, בנובמבר 22', מנה פיקוד הדרום לא פחות משבע מנהרות חמאס בכשירות גבוהה לפשיטה ועוד אחת של הג׳יהאד האיסלאמי.
כדי להגיע ליישובי העוטף, רוב הפושטים היו צריכים לצאת מן האדמה ולחצות את המכשול מעל האדמה.
המקורב כתב ב-6/10: "יש דולר קטארי, יש שקט". נתניהו
ההבדל קובע היכן מחכים לאויב. מנהרה חודרת מחייבת להגן גם בעומק השטח הישראלי. מנהרת התקרבות מביאה אותו בחשאי עד סמוך לגדר; משם עליו לפרוץ אותה תחת אש, ולחצות את הגבול. בכל מקרה, מארבים בעומק אינם תחליף להגנה על נקודות הפריצה במכשול. כבר ב-2018 העריך מודיעין האוגדה שחמאס זונח את המנהרות כנתיב חדירה ומפתח פשיטה עילית. אבל חמאס המשיך לחפור.
ישראל השקיעה מאמץ עצום באיום הממשי של המנהרות החודרות. בפברואר 2016 פעלו לאורך הגבול 34 מקדחים; לדברי גורם בכיר בפיקוד, חלפו בממוצע שבעה-שמונה חודשים עד שהצליחו לאתר תוואי. בהמשך השתפרו השיטות: בין 2016 לאביב 2020 אותרו או טופלו לדבריו 19 תוואים, חוצים ומתקרבים. כולם נחסמו.
מבחינת התוואי התת-קרקעי, הגדר אכן הייתה הצלחה. מסמך פיקוד הדרום מציין כי חמאס הרחיק את תוואי החפירה מקו החיישנים אחרי שלמד את יכולות הגילוי. אבל היה כאן עוד משהו מוזר: חמאס בכל זאת המשיך לחפור. ובאוגדת עזה המשיכו להשקיע הרבה מאוד קשב ומשאבים במנהרות.
גורם בכיר באוגדה זוכר שראה ב-2020 מנהרות התקרבות שהאוגדה עקבה אחריהן, ותהה למה חמאס ממשיך לחפור מול הקיר. לדבריו, ב-2022 הציגה האוגדה למטכ"ל "מערכה" נגד המנהרות וביקשה קשב, תוכניות ומשאבים.
רק בדיעבד גילו בצה"ל כי מוחמד סינוואר, מי שהיה אחראי על פרויקט המנהור של חמאס, המשיך לחפור גם כדי שישראל תראה זאת ותמשיך לעסוק בתת-קרקע, במקום להבין שעכשיו עליה לחזק את ההגנות מעליה. "זו הונאה חד-משמעית", מעריך המקור. נדגיש כי עד כה לא נחשפה פקודה של סינוואר להמשיך ולחפור לצורכי הונאה, וכי למנהרות ההתקרבות הייתה גם תכלית התקפית.
אבל בין אם זו אכן הייתה הונאה ובין אם רצה עוד מנהרות התקרבות לקראת 7 באוקטובר, סינוואר הרוויח כי בצה"ל התרכזו בתת-קרקע. מה לגבי פשיטה של חמאס מעל הקרקע? בצה"ל לא התעלמו מכך לגמרי, אבל העריכו כי חמאס יוכל להוציא מקסימום שתי פשיטות כאלו, עם כ-70 מחבלים בכל אחת. אלא שבחמאס התכוננו כבר לתסריט אחר: 24 פלוגות פושטות, של כ-2,400 מחבלים. באותה שבת, כשבישראל הבינו באיחור שהם ממש לא מגיחים מהתת-קרקע, כבר היה מאוחר מדי. הפושטים בגל השני - האזרחים העזתים - כבר טיילו רגלית לקיבוצים בעוטף.
הונאה 3#: אימונים? "זה דאווין"
הונאת האימונים "הרועשים", כפי שכבר ציינו, הייתה חלק מרכזי בהרגלה. באוגדת עזה היו משוכנעים שאם האימונים הללו גלויים ומשודרים בערוצי חמאס, הם בטוח בשביל הפגנת כוח ריקה. שהרי במציאות, חמאס רוצה הסְְדרה. אז שימשיכו לצלם סרטוני וואסח של השתלטות על קיבוץ, אבל כל עוד הכסף זורם מקטאר הכל טוב.
ההונאה הזו עבדה על כולם, חוץ מעל אחת: נגדת המודיעין ו' מבסיס ירקון של 8200. ו' הבחינה שהתרגילים ה"רועשים" של חמאס חופפים למתווה הפעולה שהיא בעצמה תירגמה לעברית וזכה לכינוי "חומת יריחו". באפריל 2022 היא הייתה בתפקיד מפיקה של הצי"ח (ציון ידיעות חיוניות) האופרטיבי, כלומר של המעקב אחר הכוחות והתוכניות המבצעיות של חמאס, וניסתה להזהיר. ב-2023 היא הועברה לסייע בהחזרת הניטור של מה שנקרא ב-8200 הסג"ח (סוג חומר) הטקטי. ו' הייתה אמורה לסייע במיפוי הפעולות של הנוחב'ה, הפלוגות שחמאס מתכנן שיהיו הקדמיות במקרה של התקפה ישראלית. היה זה דווקא סא"ל אריה עמידרור, קמ"ן אוגדת עזה, שהציע שאם ירקון כבר עוסקים בהגנה - שיעסקו גם בהתקפה וימפו תרגילים של הנוח’בה לתקיפת ישראל. ו' הועברה לסייע במיפוי ובמעקב הזה. שמעה, ראתה וצילצלה בפעמוני האזהרה.
ב-11 ביולי 23' כתבה ו': "חברות וחברים, לא יודעת מי מכם יודע/ת, אבל בצהרי היום ב-25/5 היה חתיכת אימון מטורף – שתי פלוגות הנוח'בה של דרג' התאמנו להן יחדיו לעיני צופים בכירים על תוכנית הפשיטה הגדולה".
ו' המשיכה: "תורגלו תרחישים של הפלת כלי טיס – הופל מטוס קרב באמצעות 7-SA (טיל נגד מטוסים שנורה מהקרקע – ר"ס, י"ר), הופל מסוק בלאק הוק שהגיע לסייע ושני החיילים שיצאו מההתרסקות בשלום חוסלו, והופל גם מסוק יסעור 2000 שבא להנחית כוח חילוץ וכל מי שהיה עליו נהרג". התרגיל כלל השתלטות על קיבוץ ומכללה צבאית עם הנחיה להרוג את כל הצוערים. באימונים צועקים מחבלי חמאס זה לזה את הפסוק ש"חדי העין והזיכרון שבחבורה", כתבה ו', "יזהו מיד שמדובר באותו הפסוק בדיוק שפותח את תוכנית הפשיטה הגדולה".
ולמרות כל זאת, היא ועמיתיה היו קולות בודדים. ביום רביעי, 12 ביולי 2023, בשעה 10:45 בבוקר, שלח סא"ל עמידרור את המייל שהוא יצטער עליו לעולמים, הוא וכולנו. "תרחיש התרגיל המתואר לפי מה שכתבה ו' בהתחלה הוא דמיוני לחלוטין וצריך לראות איפה אנחנו מסננים מה נועד לצורך הוואסח [הדאווין] ותצוגת התכלית". במילים אחרות: סא"ל עמידרור התנהג בדיוק לפי התסריט שכתבו לו בחמאס.
"בדיעבד הרגע הזה מטורף", אומר אחד מגורמי המודיעין. "הארכי–מחבל סינוואר כותב מכתב לראש הממשלה ואומר: 'הלו, ביבי. פה זה חבר שלך, יחיא. ואני אומר לך שהכל בסדר, שאתה יכול לקחת פה סיכון מחושב". אלא שסינוואר שיקר, כמובן. כשכתב לנתניהו "קח סיכון" כבר היו הכנות למתקפה על ישראל
בשבוע האחרון לפני המתקפה האזהרה הפכה לקונקרטית. ב-26 בספטמבר, בעקבות הלחצים של ו', קיימה אוגדת עזה דיון במודל ההתרעה לפשיטה. ו', שכאמור חקרה את "חומת יריחו" ואת התרגילים, הציגה 11 אימוני נוח'בה ושמונה אימונים מרחביים. בזמן אמת, כך אנחנו חושפים כאן לראשונה, ו’, לא הוזמנה לדיון, אבל בטרם נערך עדכנה כי רק ארבעה מהאימונים נותחו במלואם וכ-90 אחוז מן החומר עבר האזנה ראשונית בלבד, ככל הנראה בגלל בעיית חוסר כוח אדם. היא ומפקדה כתבו שהתרגילים מוכיחים כי התוכנית כבר מבצעית ומתורגלת, וכי ייתכן שהמקורות הקיימים לא יספקו התרעה שתאפשר למנוע אותה. אבל אחרים במודיעין אוגדת עזה קראו את אותה תמונה כאימונים שגרתיים והצבעה על כוונה לטווח רחוק. הדעה שלהם ניצחה. הם רק לא ידעו שזו בדיוק הדעה שבמועצת המלחמה המצומצמת רצו שתהיה להם.
ב-12 בספטמבר 23' ערך חמאס את התרגיל האחרון שלו לפני המתקפה, שכונה שם "המשענת האיתנה 4". הפעם דגמי המוצבים קיבלו שמות של יעדים ביהודה ושומרון, ובהם תרקומיא ושקד. כך נוצר מסך עשן גיאוגרפי: גם מי שראה את התרגיל יכול היה להסיק שחמאס מתכונן להסלמה בגדה, לא למתקפה על אוגדת עזה. חודש אחר כך, את מה שבוצע בתרגיל הזה כביכול על תרקומיא ושקד, ביצעו הנוח'בות על מוצבי ארז ונחל עוז.
הונאה 4#: טריקים אחרונים לפני הטבח
בשבועות שלפני המתקפה, חמאס ביצע שורה של פעולות, במסגרת מה שקצין המודיעין שעימו שוחחנו מגדיר "בלבלה", כלומר פעולה שאפשר להבין אותה כך או כך - ואז היא מתפרשת לפי הקונספציה. סינוואר, למשל, העניק אישורי יציאה לחו"ל לבכירים רבים בדרג המדיני. מבחינת ישראל זה היה סימן מרגיע: הנהגה שמתפזרת בעולם אינה עומדת לפתוח מלחמה. מבחינת מנגנון ההונאה, הנסיעות סיפקו כיסוי אנושי מושלם - חלק מן הדרג המדיני שימש מסך עשן, ובו בזמן נשמר המידור סביב שעת השי"ן.
על הגדר הופעל מהלך אחר. באוגוסט ובספטמבר התחדשו המהומות, וכללו מטענים, בלוני תבערה ותנועת טרקטורים. בישראל פירשו אותן כלחץ להשבת ההטבות: עוד פועלים, עוד כסף, עוד הקלות. המהומות איפשרו להתקרב לגדר, לבדוק פרצות, וללמוד את תגובת צה"ל ללחץ כזה על הגדר.
ב-29 בספטמבר הושגו הבנות בתיווך מצרי וקטארי: מעבר הפועלים הורחב, ההטבות הוחזרו, והמהומות נעצרו. בראיית ישראל, חמאס קיבל את מה שרצה, ולכן איבד את המוטיבציה להסלים. זו הייתה הנחת העבודה הנוחה ביותר בערב של אותו חג: לא רק שאין אינדיקציה למלחמה - יש הסבר כלכלי משכנע מדוע לא תהיה מלחמה.
עוד קודם, ב-27 בספטמבר, קיבלה ההונאה חותמת מוסדית. בהתייעצות טלפונית הודיע נתניהו כי “אנו פועלים לתחום ולצמצם את ההסלמה”, והורה כי “יש להתחיל ולהעצים את השימוש במהלכים בתחום ההטבות ההומניטריות בדגש על פועלים (הוספה וגריעה בתלות בהתנהלות בצד האדום)”.
ב-1 באוקטובר פתח נתניהו התייעצות מצומצמת, כשהוא מתווה: "מטרה עליונה - שלום עם סעודיה. זו שעת רצון". אלא שראש השב"כ רונן בר אמר שסינוואר מרגיש חזק וצריך לפגוע בבכירי חמאס, והרמטכ"ל הרצי הלוי דרש להכין מערכה רחבה - אך המסקנה המעשית של נתניהו נותרה כי הסיכון בעזה אינו גבוה ויש נתיב לשלוט בהסלמה. הוא הורה, בין השאר על “קידום ההסדרה האזרחית עם חמאס”. המסר היה ברור: עזה לא חשובה, והיא בתחתית ההיררכיה. ההסכם עם סעודיה ועימות אפשרי עם איראן - בראש סדר העדיפויות.
ב-6 באוקטובר, כ-13 שעות לפני תחילת התקיפה, פירסם חשבון הטלגרם הנחשב למקורב לנתניהו "אבו עלי אקספרס" כי כוח הריסון של חמאס מנע פעילות סמוך לגדר. הוא סיכם את המציאות במשפט שהיה יכול להופיע בתחתית כל מסמכי הקונספציה: "יש דולר קטארי... יש שקט".
על פי העדויות, כאשר העירו את ראש הממשלה בבוקר 7 באוקטובר והוא עודכן על פתיחת המתקפה - אם כי היקפה המלא לא היה ידוע אז - שאלתו הראשונה הייתה "למה הם יורים?" לנוכח כל מערכת ההונאה של חמאס, ההפתעה של נתניהו יכולה להיות מובנת: למרות ההתרעות שראש הממשלה קיבל, נראה כי נתניהו היה משוכנע שההסדרה היא אמיתית, שהתרגילים הם פייק, שהכסף הקטארי קנה שקט, ושהמכשול בגבול עזה אטם את המעבר. גם מערכת הביטחון בלעה את הפיתיונות הללו.
אחד מהמקורות המודיעיניים שעימם שוחחנו לצורך הכתבה, אומר שההונאה "היא כמו וירוס". כשהיא חודרת ומתפשטת, היא מעצבת גם את הפרשנות, גם את ההתנהלות המודיעינית - כמו למשל הפירוש השגוי להדלקת כרטיסי הסים, והיו עוד סימנים מובהקים. רק שה"ווירוס" הזה גורם לך לחלות - אבל במקביל גם להיות משוכנע שאתה בריא לגמרי.
תגובות
• עד מועד ירידת הגיליון לדפוס לא נמסרה תגובה מלשכת ראש הממשלה.
• מדובר צה”ל נמסר בתגובה: “במהלך שלוש השנים האחרונות, צה״ל ביצע תהליך תחקור עמוק ונוקב, הכולל מספר רב של תחקירים במגוון נושאים, בהם תחקור ‘התפיסות’ בשנים שלפני, המודיעין, המידע בלילה שלפני, והקרבות באותו הבוקר. כל תחקיר נלמד, מוצג ולקחיו מופקים ומוטמעים בכלל צה”ל”.
