יזכור עם ישראל את 14 השעות שבהן התרוצצו התאומים גיא ורועי ברדיצ'בסקי, בני עשרה חודשים, סביב גופות הוריהם, הדר ואיתי ז"ל, בביתם בקיבוץ כפר עזה, עד שחולצו בידי כוחות הביטחון.
יזכור עם ישראל את רומי סויסה בת השמונה שראתה את שני הוריה נרצחים מול עיניה. היא גוננה על ליה, אחותה בת השלוש, וכשהגיע איש ביטחון אל הרכב המשפחתי המחורר היא פנתה אליו: "אתם של ישראל? אני כאן עם תינוקת".
יזכור עם ישראל את שיחת הטלפון של מיכאל ועמליה עידן, בני התשע והשש, למוקד משטרת ישראל: "אנחנו ילדים, שני ההורים שלנו מתו עכשיו". מיכאל ועמליה הסתתרו בארון בביתם בכפר עזה למשך 13 שעות עד שחולצו. אביגיל, אחותם בת השלוש שראתה את אביה נרצח לנגד עיניה, רצה לבית השכנים, ונחטפה יחד איתם לרצועת עזה.
יזכור עם ישראל את הזוועות, את הרצחניות של המחבלים הארורים, את הקלות שבה הם שורפים, אונסים, חוטפים, נשים, ילדים וקשישים.
לפי ניתוח ראיות שבוצע ביחידה להב 433 של משטרת ישראל, 27 ילדים בגילאי 0–17 נורו ונשרפו למוות במהלך טבח 7 באוקטובר. מפקד היחידה תיאר ילדים שנרצחו לצד הוריהם, משפחה שלמה שנרצחה יחד וגופות כל בני המשפחה הונחו על ידי הרוצחים בערימה, תינוקת שנרצחה לצד אביה שניסה להגן עליה, ובמקרה אחד תוארה גופה של ילד כבן שש שנשרפה כשפניה נשארו שלמות, באופן שפורש כשריפה בחיים.
מחבל נוחבה ב-7 באוקטובר
יש לנו בעיה היהודים, אנחנו יותר מדי עסוקים בעצמנו. אנחנו מאוד ממוקדים בביקורת עצמית. ודאי שצריך לתחקר את כל מה שהביא לטבח, את עשרות השנים שקדמו לו. את התפיסות ואת התפקוד של ראשי הממשלה, שרי הביטחון, הרמטכ"לים, ראשי השב"כ ואמ"ן. כל אלה לא מנעו את הטבח. אבל מאחורי אלה שלא מנעו אותו, יש קבוצה ענקית של עזתים שהם אלה שביצעו אותו. ואת היום הזה ראוי להקדיש להם, כי במוקדם או במאוחר בנימין נתניהו יפסיק להיות ראש ממשלה. ואם לנצח ננהל את השיח, גם על הטבח הכי נורא שאירע בימי חיינו, סביב שאלת "כן ביבי, לא ביבי", לעולם לא נעמיק מספיק כדי להבין את שורש הטבח הזה, ולא נמנע את הטבח הבא.
כן, נתניהו הוא בוודאי אחראי-העל למחדל מהצד שלנו. ראש ממשלה אחד שכיהן במשך 16 שנה במצטבר מהיום שהושבע לראשונה ועד לטבח. הוא כיהן כראש ממשלה יותר מ-21 אחוזים מתקופת קיומה של מדינת ישראל מיום הקמתה ועד לטבח. ודאי שהוא צריך להיות מתוחקר, לעומק, בלי שום עכבות. אבל יש לא מעט אנשים בישראל שאיבדו כיוון וחושבים שנתניהו הוא האחראי לטבח. והתשובה היא לא. ממש לא. נתניהו הוא המנהל הכללי של האופרציה שכשלה כישלון חרוץ בהגנה עלינו.
אבל הנקודה הכי חשובה שראוי לעסוק בה ביום הזה היא להעמיק ולהבין מה השורשים של הטבח. והשורשים שלו הם השנאה הרצחנית של האיסלאם ליהודים
אבל הנקודה הכי חשובה שראוי לעסוק בה ביום הזה היא להעמיק ולהבין מה השורשים של הטבח. והשורשים שלו הם השנאה הרצחנית של האיסלאם ליהודים. ההבנה שזה ממש לא משנה שיצאנו מרצועת עזה עד הסנטימטר האחרון, שסיפקנו במשך שנים מים וחשמל לרצועה, שאירחנו בבתי החולים שלנו את ילדיהם, והם אפילו הוסעו בידי מתנדבים תמימים, ממעבר ארז ועד לתל השומר. לא משנה שכל חלומם של חלק מתושבי העוטף היה להטיס בשמיים עפיפוני שלום יחד עם ילדי עזה - כל זה לא משנה, כי החלום הכי גדול, הכי משמעותי והכי חשוב של רוב תושבי הרצועה הוא לצבוע בדם כל שביל וכביש בכל אחת מההתנחלויות בעוטף עזה.
כ-6,000 איש השתתפו בפלישה ובטבח באותו בוקר נורא. חלקם כלל לא היה מוכן אליו מראש, חלקם מעולם לא נשא נשק. זה לא הפריע להם להצטרף בחדווה לרצח העם היהודי. אלפים רבים במעגלים מסביב סייעו לחמאס במהלך המלחמה. חלקם ידע היכן מוחזקים חטופים, חלקם סייע למחבלי חמאס בתצפיות על כוחותינו בזמן התמרון, חלק היה מעורב במערך האספקה והטיפול הרפואי של המחבלים.
ויש עוד לפחות מאות אלפים ששמחו למשמע הבשורות על ילדים יהודים שנשרפו למוות; שצהלו והתרגשו למראה שיירות השלל שנכנסו לרצועה; שעשו הכל כדי להספיק לתת בעיטה או אגרוף לחטוף שהובא ולא משנה אם הוא היה חי או גופה שכבר עברה התעללות.
צפיתי השבוע בראיון עם אבינתן אור בתוכנית "עובדה". משפט אחד תפס אותי יותר מכל. אבינתן תיאר את שיחת הפרידה שקיים עם אחד המחבלים ששמר עליו במשך תקופה ארוכה, רגע לפני ששוחרר. המחבל המליץ לו לחזור לישראל, לחבק את אבא ואמא, ולמהר לקנות כרטיס טיסה לאירופה, כי הטבח הבא הוא רק עניין של זמן.
יזכור עם ישראל שגם ברגע הזה, במרחק של מאות מטרים מהמיטות של ילדינו יש קבוצה ענקית של רוצחים צמאי דם, שלא תשקוט ולא תנוח עד שתרווה את צמאונה בדם של ילדי ישראל. ונכון לרגע זה שום דבר לא השתנה, לא ברצון שלהם ולא בתוכנית המעשית. תשאלו את החוטף של אבינתן אור.
