לא משנה כמה ימינה תלכו – נתניהו כבר יחכה לכם שם עם מספריים ענקיים ויגזור החוצה כל פיסה אלקטורלית שעלולה להשתרך ולהאט את קצב התעופה של הגוש. אחרי הכנה של שבועות, שבמהלכם ניהל קמפיין הכפשה להחלשת דוידי בן ציון, מועמד מספר שמונה ב"עמך ישראל" – תליית שלטי "דוידי, תפרוש! לא מסכנים את המדינה" ליד תחנת הסעות ילדיו של בן ציון; הצעות מטעם מפלגת השלטון לתפקידים נחשקים; וניסיונות שכנוע באמצעות מתווכים – מיהר ראש הממשלה לברך על המוגמר.
הודעת הווטסאפ של דוידי בן ציון על שלטי הלחץ לפרישה
וכמו תמיד, מיהר נתניהו גם לנצל את הבמה של דוידי הפורש כדי "לחזק אותו על החלטתו החשובה, לאחר שהבין שהריצה של וינטר מסכנת את גוש הימין", לקרוא "לשאר חברי הרשימה לנהוג באופן דומה כדי להבטיח את ניצחון הימין", ולהבהיר לכולם מי זה שעמד מאחורי מסע תעמולה כה מוצלח שנועד להפוך את דוידי ממילואימניק מסור אב לחמישה שמכהן כסגן ראש מועצה ומחזיק בה את תיק החינוך, לאחד שצריך להיזהר ממנו כי הוא מסוכן למדינה.
וכל היופי הזה – הרדיפה האישית, הלחץ הציבורי, ומשמרות צפופות של מכונת הרעל - זה לא בגלל שנתניהו ימני, זה רק בגלל שבימין נמצאים אלה שמוכנים לתת לו גב בכל מחיר. גם כשמדובר בתעריף מחריד של טיוח מחדלי 7 באוקטובר; בחשבון מנופח של חוסר שוויון בנטל; ובשוד של קופת הערכים הציבורית בעיצומה של מלחמה – כשהעדיפו דם ואש על פני פדיון שבויים. כל זה השתלם להם, אחרת הם לא היו חוזרים למכור לנו שוב את המיזם המשותף שלהם לפירוק החברה הישראלית מאחדותה בארבע השנים האחרונות, ומבקשים את אמון הציבור בממשלה שחייבת ללכת הביתה.
ומה שמצער בהצלחתו של הסַפָּר מקיסריה זה שהוא משאיר על הרצפה דווקא את החלקים האיכותיים של הציונות הדתית - אלה שפעם ראו בהם גשר על פני מים סוערים, חוליה מקשרת בין הציונות החילונית לדתית, גג משותף תחתיו מתקיימת בגאווה יהדות ישראלית, אזרחים חובשי כיפה סרוגה כסמל לבשורת הגיוון והפלורליזם.
מצרך נדיר
כי מועמדים מסוג דוידי או ללי דרעי – מספר שש ברשימה של וינטר ואם שכולה של סעדיה ז"ל שנפל במלחמת חרבות ברזל ונמצאת כעת על הכוונת של נתניהו – שמחליטים להתמודד בשדות הפוליטיקה הארצית ומוצאים את עצמם תחת אש ידידותית, אינם עשויים מהחומר הסטנדרטי שהתרגלנו לראות בכנסת האחרונה. הם מצרך נדיר - בתוך עמם הם יושבים ועדיין דורשים וועדת חקירה לטבח 7 באוקטובר, מבטיחים שוויון בנטל, מכירים בדחיפות להורדת יוקר המחיה, ומתחייבים לשפר את מערכת החינוך. כל מה שנציגיהם לכאורה בכנסת – מבצלאל סמוטריץ' וצפונה – לא טרחו לעשות עד כה, אבל טרחו לגמרי ללמוד את השיטה מאדונם.
וינטר הוא דור 2 של המפד"ל המסורתי, וזה מפחיד גם את חבורת הסטרוקים השוכנת במעמקי המערה של מפלגת הציונות הדתית. אם אתם לא מאמינים, תשמעו את דרעי שסיפרה אתמול בראיון על שיחות טלפון בלתי פוסקות, שלטים שנתלו סמוך לבתי המשפחות ופגיעות אישיות, שלדבריה הגיעו גם לשימוש בזכר בנה שנפל. "מתנהל נגדנו קמפיין נבזי. טלפונים בכל שעות היממה, תגובות מגעילות ברשתות, שלטים ביישובים שלנו, כולל ליד ההסעות של הילדים שלנו - כל זה כי העזנו להציע משהו חדש", אמרה דרעי, והפנתה לתגובתו של שר האוצר ויושב ראש הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' לפרישתו של דוידי.
הרדיפה האישית, הלחץ הציבורי, ומשמרות צפופות של מכונת הרעל - זה לא בגלל שנתניהו ימני, זה רק בגלל שבימין נמצאים אלה שמוכנים לתת לו גב בכל מחיר
"אני מבקש לברך את חברי, רס"ן במיל' דוידי בן ציון על צעד אמיץ ולא קל של אחריות לאומית. בשלוש השנים האחרונות דוידי מגלה אומץ לב צבאי ומתייצב ושוב ושוב למילואים כלוחם וכמפקד בכל זירות הלחימה, המשך ישיר לשנים רבות של שליחות ציבורית חינוכית, התיישבותית וחברתית. הערב דוידי מגלה אומץ לב אזרחי, לוקח אחריות ופועל להצלת מדינת ישראל מאובדן שלטון המחנה הלאומי ומעליית השמאל בשל זריקת קולות מתחת לאחוז החסימה", כתב השר חבר הקבינט הביטחוני שלא שמר על ביטחון ישראל, והעלה את השמחה לאיד לדרגה חדשה של עליזות פוליטית בלתי מוסברת.
מומחיותו של ראש הממשלה לענייני פירוק מבפנים מגיעה בימים אלו לשיאה, וכמה טוב שהכתובת הבאה היא משכנה של מפלגת נעם. אחת לקמפיין בחירות הוא נופל על משימה חיובית של הדברת מפלגות שכל מהותן היא לאתגר את הדמוקרטיה הישראלית, ומותר לאחל לו שיצליח בזה. מה שאסור בשום אופן לשכוח זה שהמניע שלו – פחד מאובדן קולות - אלקטורלי לחלוטין, נטול דאגה פטריוטית לביטחון, נעדר כל צורך באחדות, וחרד תמידית מסיכוי לאבד את משרתו.
עד שנתניהו יבין שכבר עדיפה הייתה לו ועדת חקירה ממלכתית, שהיה עדיף לו שר ביטחון כמו וינטר, שהיה עדיף לציבור לראות בכנסת מנהיגים שבאו לחבר בין קהלים, אולי נבין אנחנו ששלטון לא לוקחים בכוח – אלא מקבלים אותו מהציבור בזכות האמון בערכים.
