אתמול (ראשון) בבוקר נחת על מפתן דלתם של עשרות אלפי יוונים המנויים לקת'ימריני, העיתון הנקרא ביותר במדינה, התרגום ליוונית של הספר "בואו נדבר על ישראל" של דניאל סוקאץ׳. התזמון אינו מקרי, ומסמל את ההתעניינות הגוברת בישראל, בעיקר בימין היווני.
השינוי דרמטי. יוון הייתה מהמדינות העוינות ביותר לישראל באירופה, והאחרונה בגוש המערבי לכונן עמה יחסים דיפלומטיים מלאים, רק ב-1990. במשך עשורים תמכה במדינות ערב ובאש״ף. ב-1982 אף אירחה ממשלת פפנדראו את יאסר ערפאת באתונה בדרכו מביירות לתוניס. גם בציבור שררה עוינות עמוקה. סקר ADL מ-2019 מצא כי 67% מהיוונים החזיקו בעמדות אנטישמיות, לעומת ממוצע אירופי של 24%. אלא שמאז התחולל מהפך.
ראשיתו במשבר המרמרה ב-2010, שהרחיק את ישראל מטורקיה וקירב אותה ליוון. ב-2016 נוסדה המסגרת המשולשת ישראל-יוון-קפריסין, שהתחזקה ככל שטורקיה הפכה לאיום אסטרטגי משותף. הברית הביטחונית חלחלה בהדרגה גם לדעת הקהל.
סקר ADL מ-2025 מצא ירידה של כמעט 20% בעמדות אנטישמיות ביוון. סקרים מקומיים הצביעו על שינוי חד במיוחד בימין, שבו נרשמה ירידה של 33.5% בעוינות לישראל בין 2019 ל-2022. סקר PEW ממרץ מצא כי הימין היווני הוא המחנה הפוליטי האוהד ביותר לישראל מבין המדינות שנבדקו, עם 45% תמיכה. ״דעת הקהל אצלנו השתנתה באופן דרמטי לכיוון פרו-ישראלי״, אמר בשבוע שעבר שר הבריאות אדוניס גיאורגיאדיס. שר ההגירה ת׳אנוס פלבריס הכריז כי מלחמת ישראל בטרור היא מלחמת העולם המערבי כולו.
זהות הדוברים מפתיעה במיוחד: גיאורגיאדיס צמח במפלגת ימין-קיצוני בעלת עבר אנטישמי, ופלבריס הוא בנו של אידיאולוג ניאו-נאצי ומכחיש שואה. שניהם מתנערים כיום מעמדות אלה. אפילו איליאס קסידיאריס, ממנהיגי ״השחר הזהוב״ הניאו-נאצית, קרא לאחרונה להעמקת הקשרים עם ישראל.
בקפריסין מתרחש תהליך דומה. קואליציית מחוקקים משלוש מפלגות, המחזיקות יחד ב-33 מתוך 56 מושבי הפרלמנט, הקימה בשבוע שעבר סניף מקומי של ארגון ״ידידי ישראל הטרנסאטלנטיים״. בין השותפים גם חברי ELAM, שצמחה כשלוחה של "השחר הזהוב".
מנגד, השמאל הקיצוני בשתי המדינות מתנגד להתקרבות. הקומוניסטים היוונים קוראים לניתוק היחסים, ושר האוצר לשעבר יאניס וארופאקיס מזהיר מפני השתלטות "הלובי הישראלי" על הפרלמנט. בקפריסין נשמעות טענות על "השתלטות ישראלית" באמצעות הגירה, בתי ספר ובתי כנסת. טענות דומות זוכות להדהוד גם מצד מכון למקין ודווחית האו"ם פרנצ׳סקה אלבנזה.
ניל ברצילום: גיל נתנזוןאלא שבין הקצוות, הציבור היווני נוטה כיום דווקא לכיוון הישראלי. סקר מיולי מצא כי 42.2% מהיוונים רואים בישראל בעלת ברית, שנייה רק לצרפת. סקר נוסף ממאי העלה כי 55.7% תומכים בהמשך הברית עם ישראל, כולל כשליש ממצביעי מפלגות השמאל הקיצוני. ממדינה עוינת הפכה יוון לאחת השותפות האסטרטגיות החשובות של ישראל, והשינוי כבר אינו מוגבל למסדרונות השלטון.
ד"ר ניל בר מהמחלקה לממשל ומחשבה מדינית בבית הספר למדעי המדינה ומרכז קומפר לחקר אנטישמיות וגזענות באוניברסיטת חיפה, והמרכז לחקר הימין הפוליטי באוניברסיטת ברקלי
