מה כבר אפשר להגיד על האלימות המשתוללת בגבעות יהודה ושומרון. מבחינה מוסרית, ברור לגמרי שמדובר בזוועה. על הסכנה לעצם קיומה של מדינת ישראל כתבתי אין ספור פעמים. על אובדן המשילות השחטתי המון המון מילים.
אבל דווקא עכשיו, כשהאלימות הזאת הולכת ומקצינה, כשהידידים הקרובים ביותר של מדינת ישראל מתבטאים בחריפות ומזועזעים מהמצב, כאשר שגריר ישראל בארה"ב יחיאל לייטר מזהיר כי מדובר ב"כתם על מפעל ההתיישבות ועל מדינת ישראל כולה", מזכיר המדינה האמריקאי מרקו רוביו מצהיר כי הוא "מוטרד מאוד ממראות אלימות המתנחלים", והשגריר מייק האקאבי מגדיר את האירועים כטרור המחייב תגובה חמורה – מדינת ישראל כבר לא יכולה להכחיש.
אולי הגיע הזמן להגיד משהו דווקא מכיוון ציני. תראו, אחד הפרויקטים הכי משמעותיים של האנשים שמתנגדים להתיישבות הוא להוכיח משוואה אחת: אם אתם תומכים בהמשך ההתיישבות, אתם צריכים להיות מפלצות. משום שההתיישבות תוביל בצורה בלתי נמנעת להתנהגות מפלצתית. מנגד נערי הגבעות ותומכיהם מייצרים את אותה המשוואה בדיוק, משוואה שבה כדי להמשיך את ההתיישבות, אתה צריך לתת הסכמה, בקול או בשתיקה, לתועבות מוסריות.
עד כה, הקלף החזק ביותר של ההתיישבות היה הפוך לחלוטין. הקלף היה משוואה שאומרת: זה לא משנה אם אתם מתחברים או לא מתחברים, האלטרנטיבה בלעדינו היא תצפית ישירה, שליטה באש על מרכז הארץ, ומדינה פלסטינית שמאיימת על עצם קיומנו, והמחיר שאתם משלמים הוא אפסי. משום שיהודה ושומרון, ובעיקר המתיישבים, הם לא אנשים שיוצרים בעיות, אלא אנשים שמגינים.
מתנחלים תקפו דיפלומטים אירופאים סמוך לכפר הפלסטיני טייבה
(צילום: עמית אורפלי, רוני פדרמן)
מה שמתרחש בתקופה האחרונה הוא שעל אף שהטיעון הראשון עדיין מחזיק, המחיר הולך ומאמיר. כוחות מתוך ההתיישבות עצמה הולכים ונהיים אלימים יותר, ברוטלים יותר, חסרי בושה יותר, והמחיר שזה מייצר, הן בתוך החברה הישראלית והן בדעת הקהל הבינלאומית, הולך ונהיה בלתי נסבל.
בקרוב מדינת ישראל עומדת לעמוד בפני צומת דרכים, ובפרשת הדרכים הזו היא תצטרך לקבל החלטה: האם היא מוותרת על הקשרים עם הידידים הכי קרובים אלינו, או שהיא עושה משהו בנדון? וכאן מגיעה פרשת הדרכים של אנשי ההתיישבות. ברמה הכי צינית, תומכים אלה יצטרכו לקבל החלטה: האם פרויקט הגבעות שווה יותר מפרויקט ההתיישבות כולו, והם מוכנים לסכן את ההתיישבות כולה למען אותם פורעי חוק אלימים, או שהם הולכים לטפל בצורה קשה ביותר, ביד ברזל, בפורעי החוק האלה, ולהציל את ההתיישבות?
אנשי הגבעות ינסו לקשור שוב ושוב את גורל שני הפרויקטים, אבל מדובר בשקר. ההפך הוא הנכון. התרענו בשנים האחרונות שוב ושוב לגבי העוול, הסכנה וההשלכות ההרסניות של איבוד השליטה ועליית הכוחות האלימים ביו"ש. שוב ושוב התייחסו אלינו במקרה הטוב כנאיבים עם עיניים נוצצות ובמקרה הרע כאינטרסנטים המנסים לחתור תחת ההתיישבות. אז הנה, שעת התשלום קרובה מתמיד. את המחיר ההולך וגדל אנחנו לא נשלם על מהלכים אסטרטגים בשטח, אלא על אובדן השליטה ושחרור הקבוצות האלימות להשחית. כל מי ששומע את המסרים שיוצאים מוושינגטון, עמוק מתוך לשכת טראמפ, יודע בדיוק על מה אני מדבר.
עזבו ערכים, עזבו מוסר, תחשבו פוליטיקה צרה ועתיד ההתיישבות. כי בקרוב מאוד מנהיגי ההתיישבות יצטרכו לבחור - או ההתיישבות, או המשך הפקרות הגבעות.
