ההחלטה של מוטי לייטנר, יו"ר מפלגת "הציבור החרדי", לרוץ עד הסוף על אף הסקרים מאתגרת בהימור כבד לא את הקריירה האישית של לייטנר או נחומי יפה. השניים הנכבדים אינם על הפרק. אלא מציאות הכרחית של שילוב חרדים בחינוך, בתעסוקה מרצונם. תחום שאותו זנחה ההנהגה החרדית וכן המדינה בכלל.
(צילום: שי רוזנטל ואלה גבאי)
דווקא ביום בו עשרות חסידי חב"ד שבחלקם לפחות מתכננים להתגייס אחרי סיום הישיבה מוצאים את עצמם מעוכבים בהיעדר כל הסדרה, ודיון מריר עתיק יומין מתגלגל לכתפיהם של בחורים צעירים – ראוי להטות אוזן לכוחות המעטים מתוך הציבור החרדי שמנסים ללכת בי הטיפות ולמצוא פתרונות.
המדינה עובדת מול החרדים בשני מישורים: אכיפה, סנקציות וכפיית החוק מצד אחד ומהעבר הידברות, שכנוע והושטת יד.
בגיוס, בלימודי ליבה, בתעסוקה וגם בענייני חקיקה נוספים המדינה פוסחת בין הסעיפים האלה, אבל זנחה כמעט לגמרי את הדרך שההצלחה בה אפשרית: לחזק ולסייע למי שרוצה להשתלב.
בחברה החרדית קמו בשנים האחרונות, בניגוד לדעת חלקים נרחבים בהנהגה, בתי ספר ממלכתיים-חרדיים, ישיבות תיכוניות חרדיות, ישיבות הסדר שמעודדות גיוס ועוד. לומדים בהם חרדים שרוצים להשתלב בלי חשש מצו או מאמץ הסברתי, לגמרי מעצמם. אבל דווקא שם המדינה לא משקיעה מאמץ. ישיבות ההסדר עובדות על תרומות, הממ"חים נתונים לחסדי רשויות מקומיות שנתנונות ללחצי המפחלגות, בלי חקיקה שמחייבת לתת להם מבנים.
כל אותם מוסדות משרתים חרדים שהגיעו אליהם מרצונם. אף פסיקה צו או סנקציה לא גררה אותם לשם, אבל דווקא את אלה שהכי קל להביא ולהשתלב המדינה זונחת. בתי הספר הממלכתיים חרדים מתמודדים עם פגיעה מכוונת, ברשויות המקומיות המופשעות על ידי סיעות חרדיות הם לא מקבלים מבנים, אישורים לפתיחת מוסד ועוד. שלא לדבר על ישיבות תיכוניות בהן לומדים ליבה שלא זוכות לתקצוב או עזרה מהמדינה. בעיני הסיעות החרדיות מדובר במוסדות ללא זכות קיום. יתר המפלגות לא רואות שם קהל מצביעים והמשתלבים נופלים בין הכסאות.
אם המפלגה המרעננת תגרוף סדר גודל של מנדט זה יראה למפלגות החרדיות כי בהתנגדותן לחרדים שמעוניינים להשתלב והקמת מסלולי תעסוקה, שירות ולימודים עבורם הם מפסידים מצביעים רבים וייתכן שיביא אותם לשקול מחדש התנגדות גורפת להקמת אותם מסלולים. אם לא יסייעו, לפחות לא ישימו רגליים
מוטי לייטנר מבקש לתת לאותו ציבור קול וכמובן הישגים. זה חשוב לאותה קבוצה וזה חשוב למדינה. אם אפשר להגדיל את שילוב החרדים עוד לפני המחשבות על סנקציות – אין מתבקש יותר ממנו, אך דווקא בשל כך לייטנר לוקח הימור משמעותי. מעבר אחוז החסימה יהיה הפתעה גדולה מאד ולא צפוי על פי הסקרים. אך לא בהכרח מדובר בפתק לפח. הפעם להצבעת מחאה עשויה להיות משמעות אם היא תהיה מספיק גדולה ויש פה אתגר גדול.
אם המפלגה המרעננת תגרוף סדר גודל של מנדט זה יראה למפלגות החרדיות כי בהתנגדותן לחרדים שמעוניינים להשתלב והקמת מסלולי תעסוקה, שירות ולימודים עבורם הם מפסידים מצביעים רבים וייתכן שיביא אותם לשקול מחדש התנגדות גורפת להקמת אותם מסלולים. אם לא יסייעו, לפחות לא ישימו רגליים.
לייטנר מבקש ובצדק לייצג את אותה קבוצה בדיוק. גם אם היא לא גדולה, היא משמעותית. גם אם לא לציבור החרדי, אז לעתיד המדינה. אבל האם בשלה העת לייצוג שכזה בכנסת כאשר אחוז החסימה כה גבוה? קשה לדעת. האדמו"רים שמנחילים בתוך החסידויות שלהם את הממ"חים, מיזמים כלכליים ואף ליווי למתגייסים, לא בדיוק ששו להמליץ על המפלגה החדשה. רובם היו מהראשונים להכריז על הצבעה ליהדות התורה. כך שהנתח המשמעותי שלייטנר רוצה לייצג כבר לא נוהר, והוא מסתפק בקולות הצפים מתוך החברה החרדית או באנשים מחוץ למגזר שיבקשו לתמוך ביוזמה.
אם לייטנר יקבל אלפי קולות – הריצה תסתכם בסיכון למה שכבר הושג. כל בקשה לגן ממלכתי-חרדי, כל רעיון שיחבר את הצעירים החרדיים לישראלים יתקל בבוז וסירב גדולים יותר מאשר נתקלו בו עד היום, גם המעט שהושג יעמוד למבחן.
ואת הסיכון והסיכוי הזה ראוי שבמפלגת "הציבור החרדי" יבחנו טוב לפני שמנסים אותו בקלפי.
פורסם לראשונה: 00:00, 21.10.26
