בחודשים האחרונים עומדים ועדת הבחירות המרכזית והיו"ר שלה, המשנה לנשיא בית המשפט העליון נעם סולברג, תחת מתקפות חריפות ‑ אינטרנטיות ואחרות ‑ מצד הקואליציה ותומכיה בטענה להטיה מכוונת נגדם. תפקיד הוועדה הוא לפקח על מערכת הבחירות, על יום הקלפי ועל התוצאות, ולאורך שנים היא נתפסה כגוף אובייקטיבי, מאוזן ונטול פניות. אבל במסגרת השבר הפוליטי-חברתי בישראל והקלות שבה מואשם כל גורם ממלכתי-ממסדי בהתנהלות אנטי-ביבי, גם קודש הקודשים של הדמוקרטיה נלקח כבן ערובה בקמפיין.
בדיקה מחקרית וסטטיסטית חושפת את דפוסי הביקורת כלפי סולברג והוועדה, ואת היקפיה החריגים המעלים חשש שמדובר במהלך מאורגן שמטרתו להכין את הקרקע לערעור על תוצאות הבחירות. שני דוחות של "פייק ריפורטר" ‑ ארגון אזרחי שנאבק בדיסאינפורמציה ובשיח השנאה ברשתות ‑ מפרטים כיצד תומכי ליכוד מקדמים כבר תקופה ארוכה תאוריה שלפיה "גונבים לנו את הבחירות".
הדוח הראשון עוסק ספציפית בשופט סולברג, והוא בדק את השיח סביבו ברשת משנת 2021 עד 2026. הנתונים בו מצביעים על עלייה בהיקף האזכורים את סולברג, ועל החרפה בתוכן שלהם בקרב חשבונות המזוהים עם תומכי הקואליציה. בתחילה השיח סביבו בחשבונות הללו נטה להיות ענייני ואף חיובי, אך החל להידרדר בזמן המהפכה המשפטית, אף שסולברג ‑ איש ימין ומתנחל ‑ היה סמן שמרני מול כמעט כל סוגיה שהגיעה לפתחו של בית המשפט. בפייק ריפורטר מצאו כי בשנה שלאחר ההכרזה על הרפורמה, עלה באופן דרמטי מספר הציוצים המזכירים אותו בחשבונות שנבדקו (מ-2,745 ל-7,078 בשנה שקדמה לה).
לפי הדוח, השיח כלפיו החריף באופן קיצוני עם מינויו ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית. בחודש שלאחר ההכרזה על תאריך הבחירות, בין 17 ביולי ל-17 באוגוסט, נמצאו 4,129 פוסטים המזכירים אותו לעומת 1,853 בחודש הקודם. יותר מפי שניים. למה זה קרה? בגלל כמה החלטות שקיבל, שלפי הליכוד ותומכיו היו בעלות אופי פוליטי: מינוי עו"ד יפעת סימינובסקי ליועמ"שית של הוועדה; מינוי עו"ד דין ליבנה למנכ"ל בפועל של הוועדה; איסור השימוש באפליקציית אלקטור בקלפיות והסרת סרטוני תעמולה של הליכוד. כאן לא מדובר היה רק בגולשים: גם ח"כים ושרים מהמפלגה (למשל שלמה קרעי, בועז ביסמוט ואביחי בוארון) מתחו עליו ביקורת פומבית.
"לאחר החלטות אלו התגברו ההאשמות שסולברג פועל להטיית הבחירות לטובת השמאל", נכתב בדוח. "להאשמות נלוו טענות שהוא מבקש להשיג מינויים והטבות עתידיות, לצד לעג לזהותו הדתית והפצת תמונות מעוותות שלו בחולצה של 'אחים לנשק'".
עו"ד בומבך. "ריפיון של הוועדה"
(אלכס קולומויסקי)
ב-3 ביוני 2026 פרצו פורעים חרדים לחצר ביתו של סולברג בהתנחלות אלון שבות במחאה על מעצר עריקים, וניפצו עציצים וחלונות. לאירוע אומנם לא היה קשר ישיר לבחירות, אבל בתגובה הביעו חשבונות המזוהים עם תומכי הממשלה שמחה לאיד וקראו להמשיך בפעולות דומות. על פי הדוח, תומכי ימין מוכרים בתקשורת כגון עירית לינור ואיתמר פליישמן הטילו על סולברג עצמו את האחריות לפגיעה בו, תוך כדי קישור לפסיקותיו ולהתנהלות מערכת המשפט. "התבטאויות של פוליטיקאים ואנשי תקשורת מימין, כמו ח"כ אריאל קלנר, סגן השר אלמוג כהן והפרשן יעקב ברדוגו נגד סולברג, לוו בגלים של תגובות קיצוניות ומסיתות", נכתב.
על פי הדוח, בנו של ראש הממשלה, יאיר נתניהו, נמצא במקום השישי בין משפיעני הרשת שהתייחסו לסולברג, עם 205 אזכורים במהלך התקופה שאליהם נחשפו 298,108 העוקבים שלו. "בחשבונו ניכרת עלייה חדה בשיח נגד סולברג מאז היציאה לבחירות", נכתב.
"קשה לקטלג את דעותיו של השופט סולברג כשמאל", מסביר מייסד פייק ריפורטר, אחיה ש"ץ. "במשך שנים סביבת נתניהו והליכוד היללה את פועלו. אבל מהרגע שהוא מונה ליו"ר ועדת הבחירות התהפך עליו השיח הדיגיטלי. החלו לסמן אותו כשחקן זדוני, קונספירטיבי ולא ישר, שפועל לפגוע במפלגה ובראש הממשלה. זה הפך להסתה של ממש. מדובר בניסיון לערער את הלגיטימציה של תוצאות הבחירות: המטרה היא להטמיע ספקות בציבור, כדי שבמקרה של הפסד אפשר יהיה לטעון שגנבו את הבחירות".
ניסיון לערער על סמכותה ויושרתה
הדוח השני עוסק בשיח סביב ועדת הבחירות עצמה, והוא מהווה ניתוח של השיח סביבה וסביב בכיריה ב-15 אלף חשבונות המזוהים עם תומכי הממשלה ברשת X, בין 1 בפברואר השנה ל-7 בספטמבר (הדוח מציין שהממצאים נתמכים בפרסומים דומים שעלו בפייסבוק, בטלגרם ובכלי תקשורת). גם כאן נמצא ניסיון לערער על סמכותה ויושרתה של הוועדה, לצד מתקפות אישיות על אנשיה.
החוקרים ציינו ש"הקמפיין ממשיך מתקפות שהובילו בנימין נתניהו ובכירי הליכוד בסבבי הבחירות של 2020-2019 ו-2022, ופוגע באמון בתוצאות עוד לפני ההצבעה". מנכ"ל פייק ריפורטר, ניר רוזן, טוען שמדובר בדפוס פעולה קבוע: "למשל, בבחירות הקודמות קידמו בליכוד קמפיין על זיופי הצבעה בקלפיות ביישובים ערביים. אבל ברגע שהתברר שמפלגת בל"ד לא עברה את אחוז החסימה, הקמפיין הזה פשוט נשכח".
אז למעשה לא מדובר בתופעה חדשה.
"לא. והיא גם לא ייחודית לבחירות. יש לקמפיין הזה טרמינולוגיה זהה לקמפיין נגד מערכת המשפט ונשיא בית המשפט העליון. גם כאן, בכל פעם שמגיעה לפתחה של ועדת הבחירות סוגיה שנתפסת כביקורתית כלפי נתניהו או הליכוד, מתחילה מתקפה שיטתית על סולברג והוועדה".
מה ההשפעה של הקמפיין?
"תומכי ימין רואים סקרים של שלמה פילבר עם תוצאות פנטסטיות לליכוד, ואם יהיה פער גדול בין התוצאות שלו לבין תוצאות האמת ‑ תהיה להם סיבה טובה להאמין שגנבו להם את הבחירות. ככה מטמיעים קונספירציה".
ש"ץ מוסיף בעניין זה: "מהסקרים עולה ש-60 אחוז ממצביעי הקואליציה מאמינים שהייתה בגידה מבפנים ב-7 באוקטובר, ו-59 אחוז סבורים שתוצאות הבחירות לא יהיו לגיטימיות. קל להטמיע שקרים, כזבים ומציאות קונספירטיבית. מי שמנהל את הקמפיין הזה לא מכוון אותו לכלל האוכלוסייה. הוא מכוון למצביעי הקואליציה. אנחנו בשיאו של קמפיין דיסאינפורמציה".
מקור הביקורת
עו"ד אילן בומבך, היועץ המשפטי של הליכוד וחבר ועדת הבחירות המרכזית, לא מתייחס מן הסתם לפעילות ברשת, אבל מסביר מה מקור הביקורת שלו. "כשעותרים נגד הליכוד זה נקרא פיקוח, וכשהליכוד עותר זה נקרא דה-לגיטימציה", הוא אומר. לדבריו, עיקר הבעיה נעוץ בהיעדר פיקוח על כסף: "הוועדה אמורה להבטיח שהבחירות יוכרעו בקלפי,
ושכל השחקנים יפעלו לפי אותם כללים. אבל בשנים האחרונות קיים רפיון רב שלה וחוסר אכיפה כלפי עמותות שמזרימות עשרות מיליוני דולרים ללא גילוי. סולברג דחה בשבוע שעבר עתירה נגד ארגוני 'יאללה תקווה' ו'חמ"ל בחירות', והתוצאה היא שאיש לא יודע מי עומד מאחורי עשרות מיליונים שהם מקבלים.
"בעניין האלקטור, בעבר המפלגות ידעו, באמצעות נציגיהן בקלפיות, מי מתומכיהן כבר הצביע. כך אפשר לרכז מאמץ במי שטרם הצביע. השנה סולברג אסר על כך, ובעקבות עתירה שהגשתי החזיר בג"ץ את ההכרעה למליאת הוועדה. המליאה קיבלה החלטה זהירה ומותנית, אבל אז בג"ץ ביטל אותה. כלומר, פרשנות חדשה שהתקבלה שבועות לפני הבחירות, לקחה למפלגות את הכלי המרכזי שלהן".
פורסם לראשונה: 00:00, 23.10.26
