ביום ראשון האחרון, בשעת ערב מאוחרת, התרחשה שורה של פגישות ושיחות טלפון בין גורמים בעלי ידע על המתרחש במערכת הביטחון לבין כמה מבכירי מפלגות גוש השינוי. עלה בהן חשש ממחטף שראש הממשלה בנימין נתניהו מנסה לקדם – פעולה באיראן "שאינה בהכרח תקיפה אווירית", כהגדרת אחד מהגורמים.
החשד שהתעורר אצל בכירים במערכת הביטחון הוא תוצאה של השתלשלות האירועים בציר ירושלים-וושינגטון-טהרן בחודש שקדם לבחירות. נתניהו ניסה "לתפוס טרמפ" על בקשה אמריקאית לייצר מוכנות לתקיפה, ללא תאריך יעד, כדי להפוך אותה לתקיפה של ממש, עם תאריך, כל תאריך, העיקר שיהיה לפני הבחירות. תקיפה כזו הייתה מובילה למתקפת נגד איראנית ולחידוש המלחמה – על כל המשמעויות הפוליטיות. משהבין נתניהו שבגלל התנגדות הרמטכ"ל ומפקד חיל האוויר, לצד אי-השלמת המוכנות האמריקאית וההתלבטות של טראמפ אם נבון לפעול לפני בחירות האמצע בארה"ב, לא תהיה תקיפה אווירית, הוא פנה להערכת אותם גורמים לאותו מתווה חלופי. הדבר עורר כעס ודאגה בצמרת צה"ל ובתוך קהילת המודיעין.
גלריה
כרזת תעמולה בטהרן. חלון האפשרויות שנדון לתקיפה באיראן הוא השבוע הראשון או השני של נובמבר
(צילום: AFP)
פעולה התקפית כזו הייתה מובילה – לדעתם של כמה משותפי הסוד – לתגובה איראנית נגד ישראל. מבחינת נתניהו, העריכו אותם גורמים, התגובה האיראנית אינה סיכון שצריך לקחת בחשבון אלא מטרת העניין כולו – לבצע משהו שאיראן לא תוכל לעבור עליו בשתיקה, וישראל תהיה כנראה הכתובת לנקמה. ומנקמה איראנית לחידוש מצב הלוחמה במזרח התיכון, הדרך קצרה מאוד. חשוב להדגיש: זו הערכה לגבי מניעיו של ראש הממשלה, לא עדות לדברים ששמעו ממנו על מטרת הפעולה.
סדרת שיחות הטלפון והפגישות יצרה מתח גדול אצל המתריעים, בין השאר כי הפעילות המוצעת משאירה אחריה הרבה פחות ניירת, תיעוד, ישיבות ופרוטוקולים – כל המטרדים האלה שנתניהו שונא. אך בסופו של דבר, כלום לא קרה. אולי משום שלא הייתה היתכנות מבצעית, אולי בגלל התנגדות פנימית במערכת הביטחון, ואולי זה נעצר בלשכתו של אחד מראשי הארגונים.
אבל זה לא סוף הסיפור. "היינו כפסע, ואנחנו עדיין שם", אומר בדאגה גורם צבאי בכיר הבקיא בהכנות שנעשו בחודשים האחרונים בישראל לקראת אפשרות של תקיפה באיראן. "תחשוב מה זה להקים ממשלה באמצע מלחמה עם איראן", הוא מוסיף. הדברים נאמרו יומיים לפני הבחירות, כשעוד לא היה ברור עד כמה מורכבות יהיו התוצאות שלהן. אבל גם מול תסריט פשוט יותר, הבכיר חשש מאוד ממה שעלול לקרות דווקא אחרי שהישראלים יסיימו להצביע. מבחינתו, שם עשוי להתחיל השלב המסוכן יותר. דווקא עכשיו, בסיום ההצבעה, ההערכה היא שקיימת סבירות גבוהה לתקיפה ישראלית-אמריקאית נוספת באיראן. חלון האפשרויות שנדון הוא השבוע הראשון או השני של נובמבר, לאחר בחירות האמצע שיתקיימו ביום שלישי הקרוב. המועד המדויק, אם בכלל, עדיין לא נסגר, והכנות צבאיות יכולות לשמש גם כמנוף לחץ במשא ומתן להקמת ממשלה, אבל הסכנה אינה נעלמת אם המטוסים ממריאים אחרי שהפתקים הוכנסו למעטפות.
מלחמה יכולה לשבש גם את השלב שבו הפתקים אמורים להפוך לממשלה. הממשלה היוצאת ממשיכה להחזיק בסמכויותיה עד שכנסת ישראל נותנת אמון בממשלה חדשה. זהו חלון הזמנים שמטריד את הגורם הצבאי הבכיר. הוא סבור שהרגישות עלולה לגדול דווקא מאמצע נובמבר, כשהליך הטלת המנדט מטעם הנשיא ומלאכת הרכבת הקואליציה נכנסים לשלב מתקדם. עוד בשבוע שעבר העריך גורם ביטחוני אחר, המצוי בקשר עם בכירים בסביבת נתניהו, כי יש שם מי שמקווים שישראל וארה"ב יתקפו, איראן תגיב, תתחיל מלחמה, ואז טראמפ ילחץ על איזנקוט להצטרף לממשלת אחדות עם נתניהו.
נתניהו ידע ויודע שכל מהלך צבאי, מעט לפני או מיד אחרי הבחירות, ייתקל בהתנגדות הן בתוך מערכת הביטחון וגם בחלקים רחבים של הציבור הישראלי. מהלך צבאי בתקופה הזו אפשר להצדיק רק אל מול איום עצום, מפחיד במיוחד, ובעיקר – קיומי, משהו שלידו כל שיקול אחר מתגמד. על הרקע הזה, ולא רק על רקע תעמולת בחירות זורעת ומנצלת פחדים במדינה פוסט-טראומטית, צריך לפרש את מסע האזהרות הגרעיניות של נתניהו, והנכונות שלו להקריב את הקרדיט שלקח לעצמו כמי שדווקא הרחיק את איראן מהפצצה.
התנאי נשר בדרך לאולפן
ביום ראשון, יומיים לפני הבחירות, התרחש אירוע איחוד חגיגי ומיוחד. השלום המיוחל עם איראן בעידן שאחרי הפלת השלטון טרם הפציע, אבל מכונות הרעל של המשטרים בשתי המדינות כבר מפיצות מסרים אחידים. נתניהו פירסם ברשתות החברתיות הדמיית AI של פיצוץ גרעיני המחריב את תל-אביב – הדמיה שלא קשורה למציאות כי לאיראן אין נשק גרעיני, וספק רב אם הייתה משתמשת בו גם לו היה לה – אבל דומה מאוד להדמיות שהכינה מכונת התעמולה של משמרות המהפכה בשנה האחרונה, ובה נראות פצצות גרעין איראניות פוגעות ומחריבות את ישראל.
"הסרנו" הפך ל"הרחקנו". נתניהו בליל הבחירות
(צילום: AP Photo/Ohad Zwigenberg)
המטרות דומות: איראן פירסמה הדמיות של תל-אביב עולה בלהבות כדי לעורר בהלה, וגם נתניהו וחבורתו עשו הכל כדי לעורר בהלה. בטקסט שצורף להדמיה המפחידה הסביר נתניהו מדוע בעצם אין טעם לדבר על כל הדברים שבגללם נהוג לערוך בחירות, ואכן נמצאים בלב מערכת הבחירות הזו. הוא ציטט טקסט של יובל בלומברג, אחד מחסידיו הפחות מפורסמים ומחבר הספר "מלכודת אוסלו" והמאמר המונומנטלי "להיות ביביסט" המציג את פרשות קטאר ואוריך, את גיוס החרדים ואת ההתרעות כעניינים שמסיטים את הציבור מן העיקר. והעיקר, כמובן, הוא להמשיך עם נתניהו. "אם ייפלו במרכז הארץ שתי פצצות אטום, את מי יעניינו כל סערות הסרק האלה?", כתב. מדובר בהצעה שימושית מאוד לראש ממשלה הנדרש לתת דין וחשבון: במקום להשיב על השאלות, הוא מגדיל את הפיצוץ שברקע עד שלא ישמעו אותן.
מיד לאחר מכן הקרין ערוץ 14 את ההדמיה של תל-אביב עולה בלהבות והפטרייה הגרעינית האיראנית כשהכתב המדיני תמיר מורג מתאר לפרטי פרטים איך זה הולך להתרחש. למשל: "ברדיוס של קרוב לקילומטר אלפי אנשים יישרפו למוות. מי שיהיה בתוך מבנה ייהרג מקריסת המבנה (...) ברדיוס של עד שני קילומטרים ייהרגו עוד עשרות אלפי אנשים". זה אותו ערוץ ואותו כתב, אגב, שכאשר הדבר התאים לנתניהו, אמרו: "תוכנית הגרעין מתה ולעולם לא תשוקם".
היה זה שיאו של תהליך שבו הפך נתניהו את גישתו לפרויקט הגרעין האיראני מהקצה אל הקצה – מניצחון מוחלט לאיום קיומי מיידי שמצדיק כל דבר שנוגע בנתניהו. לגרעין האיראני בקמפיין "האיום הוסר, הצביעו לי כדי להסיר אותו" יש תכונה מופלאה: אפשר להשמיד אותו שוב ושוב, ובכל פעם לגלות שרגע לפני כן כמעט התאיידנו. האורניום מועשר באיראן; הסיפור מועשר כאן.
בפתיחת עם כלביא, ביוני 2025, נתניהו עוד הבחין בין חומר לפצצות לבין פצצות: לאיראן יש אורניום מועשר בכמות המספיקה לתשע פצצות, הזהיר, והיא עלולה לייצר נשק בתוך מספר חודשים עד שנה. ב-22 ביוני כבר הכריז שמתקני הגרעין הושמדו: "ההבטחה הזו קוימה". עברו תשעה ימים, ואפשר היה לעבור מאזהרות לטקס הענקת הקרדיט.
ב-24 ביוני הוכרז הניצחון: "הסרנו מעלינו שני איומים קיומיים מיידיים" וגם "הורדנו לטמיון את פרויקט הגרעין של איראן". הניצחון של ישראל, אמר נתניהו, "יעמוד לדורי דורות". לציבור הוגשו מתקנים שהושמדו ופרויקט שחוסל, עם ניצחון שיעמוד לנצח נצחים.
גם בתוך חיל האוויר עלו חששות לגבי העיתוי. האלוף טישלר
(צילום: דובר צה"ל)
שמונה חודשים אחר כך יצאנו לשאגת הארי, שוב – "להסרת האיום הקיומי". הטמיון כנראה לא היה עמוק מספיק. בנאום מ-31 במארס השנה כבר הופיע הניסוח "פגענו קשות והרחקנו מעל ראשינו שני איומים קיומיים". "הסרנו" הפך ל"הרחקנו". אפשר להמשיך למחוא כפיים, רק לעדכן את הפועל.
במקביל השתנה גם העבר. באפריל הסביר נתניהו שאלמלא שני המבצעים, לאיראן כבר היו פצצות אטום. בסוף יוני, בערוץ 14, סיפר שהציל אותנו מהשמדה בפצצות אטום "שכבר היו בידיהם". התנאי נשר בדרך לאולפן. פצצות שהיו עלולות להיות הפכו לפצצות שהיו. הישג מרשים: נתניהו מסוגל להשלים לאיראן את פיתוח הנשק בדיעבד, ואז להציל אותנו ממנו.
כמובן שאלו דברי הבל. לאיראן לא הייתה פצצה – אבל בגלל החלטה של המנהיג הקודם, עלי חמינאי, שלא להרכיב אותה. לא בזכות נתניהו, אלא למרות שורת מהלכים של ראש הממשלה שבעקבותיהם העשירה איראן 430 ק"ג אורניום באיכות קרבית – שהם אכן איום של ממש על מדינת ישראל.
באוקטובר פתח נתניהו בבליץ הראיונות לקראת הבחירות ושם, כך נדמה, איבד אפילו את היומרה לייצג אמת כלשהי. בריכוז שהכין און עזריאל ממיזם "בודקים", שניתח את כל הראיונות, נמנו 103 אמירות על השמדה ואיום קיומי בין 13 ל-23 באוקטובר. ב-13 באוקטובר אמר נתניהו בערוץ 14: "הם כמעט השיגו את זה". בריאיון אחר לאותו ערוץ הוא התלונן: "הם לא מספרים שחיסלנו את נסראללה, את הגרעין, את סינוואר". בהמשך הריאיון הוא כבר תיאר איום שהורחק – ושעדיין צריך לחסלו. הגרעין, מתברר, יכול להחליף מצב צבירה גם בלי להחליף אולפן.
ב-19 באוקטובר דיבר נתניהו על מיליוני אזרחים שכמעט התאיידו. ב-20 באוקטובר הוא התגאה: "הסרנו איום קיומי של פצצות אטום", והמשיך: "אבל המשימה עדיין עומדת לפנינו". באותו יום ביקש להעמיד לבחירת הציבור "מי יסיר את האיום הקיומי אחת ולתמיד". האיום כבר הוסר, המשימה עוד לפנינו, ואחת ולתמיד שוב מתייצבת לשידור. וב-25 באוקטובר כבר היו אלה פצצות שמחריבות את תל-אביב.
כך עובד המנגנון: לצורך הקרדיט, האיום הוסר. לצורך הבחירות, הוא שריר וקיים וקיומי. לצורך הדרמה, הפצצות כבר היו. ולצורך ההבטחה הבאה, צריך למנוע אותן. במזרח התיכון של נתניהו הכל משתנה, חוץ מהצורך לבחור בו.
הצעה שקשה לסרב לה
וכל זה מתרחש במקביל להכנות לתקיפה. גורמים בצה"ל אומרים כי נתניהו ביקש לקדם תקיפה עוד לפני הבחירות דרך הרחבת בקשות הכוננות של הנשיא טראמפ. לדברי אותם גורמים, לרמטכ"ל אייל זמיר ולמפקד חיל האוויר אלוף עומר טישלר לא הייתה התנגדות עקרונית לתקיפה – אלא בעיה קשה, ערכית ופיקודית, עם העיתוי. גורם בכיר מגלה כי השניים הבהירו לנתניהו את הבעייתיות הפוליטית של העיתוי ואת הקושי להסביר מדוע נדרשו לבצע את התקיפה דווקא ערב הבחירות. פקיד בכיר המצוי בממשק שבין צמרת צה"ל לבין לשכת נתניהו מתאר גם הוא עמדה מתואמת של שני המפקדים בעניין הזה.
כשאני שואל את אחד מהגורמים אם הוא חושב שנתניהו רצה במהלך, הוא משיב: "אני משוכנע שהוא רצה את זה". להערכתו, הדחיפה לתקוף לפני הבחירות נועדה גם כדי לשבש או לדחות אותן. אותו גורם מבחין בין היערכות אמריקאית לאפשרות של מלחמה לבין ניסיון ישראלי לדחוף לביצוע. "אם טראמפ היה מחליט לפתוח במלחמה, ברור שהיינו מצטרפים", הוא אומר. אלא שלהבנתו, האמריקאים הכינו אפשרויות, וגל הפעילות שהחל בהיערכות הזאת הפך במהירות לדחיפה של בכירים ישראלים לממש אותן. הכנת אפשרויות כשלעצמה אינה החלטה לצאת למערכה.
הפקיד הבכיר מתאר גם את הנימוק שהציג נתניהו: אם ארה"ב מקדמת תקיפת מטרות החשובות גם לישראל, ישראל אינה יכולה ואינה צריכה לסרב. מדובר בבעלת ברית למלחמה, ולישראל יש עניין ברור בהצטרפותה עם מלוא כוח האש שלה. אם טראמפ מבקש לפעול עכשיו מחשש שתוצאות בחירות האמצע יקשו עליו לעשות זאת בהמשך, ייתכן שלא תהיה הזדמנות נוספת. בכל מקרה, זהו נימוק שמיוחס לנתניהו, לא מידע על החלטה אמריקאית שכבר התקבלה.
הגורם הצבאי הבכיר מייחס משקל מיוחד לקביעה מקצועית של הרמטכ"ל שאין צורך מיידי ודחוף בפעולה. היא יכולה, לדבריו, להפחית את הלחץ לצאת לתקיפה ולהקשות על הצגת העיתוי כהכרח צבאי. "בסוף, הרמטכ"ל הוא מקור הסמכות להגיד דברים כאלה".
גם בתוך חיל האוויר, אומר הגורם הצבאי הבכיר, עלו חששות לנוכח העיתוי. האלוף טישלר שמע אנשים שהסבירו מדוע הדחיפה לפעולה לפני הבחירות בעייתית, והעברת החששות לנתניהו הייתה בעיניו חלק מאחריותו הפיקודית. על המתרחש בתוך החיל הוא מציין: "אני לא מכיר שהיו ממש עימותים". הוא מתאר מפקד שהציף את המורכבות ואיפשר שיח: "מח"א שם את הדברים על השולחן, נתן לאנשים לדבר". אין בדבריו תיאור של מרי פנימי.
המצוקה, הוא מסביר, נוגעת גם לסוגיית האמון. יכולתם של מפקדים לשלוח לוחמים למשימות מסוכנות תלויה "באמון שהחיילים שלהם נותנים בהם". החשד שהמשימה נועדה גם להציל את עתידו הפוליטי של ראש הממשלה עלול לפגוע בנכונותם לקבל את ההסבר לנחיצותה. מפקדים נדרשים להסביר מה הכרחי לביטחון המדינה ומדוע הוא הכרחי עכשיו. סיסמאות בדבר איום קיומי לא יכולות להחליף זאת.
לשכת ראש הממשלה ודובר צה"ל לא הגיבו על רשימת השאלות שהוצגה להם.
