פיקוד העורף יחנוך היום (רביעי) ברמלה מפקדה חדשה שתשנה את האופן שבו מכינים את שלל כוחות החירום וההצלה למצבי אסון ומלחמה. מפקדת מעל"ה - המרכז הלאומי לאימונים ולהכשרות בעורף, שיאגד תחת מסגרת אחת את מערכי ההדרכה, ההכשרות, האימונים וקביעת הכשירויות של הכוחות הצבאיים והגופים האזרחיים הפועלים בעורף.
המהלך נולד מתוך לקחים שהצטברו בשלוש שנות המלחמה, ובפרט במהלך מבצעי "עם כלביא" ו"שאגת הארי", שבהם התחדדה ההבנה כי נדרש תיאום הדוק יותר בין כלל הגורמים שאמורים לפעול יחד בזירות אסון.
עד כה היו בפיקוד העורף גופים שונים שאחראים על הכשרת הכוחות הצבאיים ועל הכשרת המפקדות והמערכים האזרחיים. חלק מההכשרות נעשו במסגרת חטיבת החילוץ וההדרכה, ואחרות במסגרת מכללת איתנות העוסקת בהכשרת המרחב האזרחי ומשרדי הממשלה. בפועל, לא תמיד התקיימה ביניהם שפה מקצועית אחידה או תפיסת הפעלה משותפת. הפער הזה עלול לבוא לידי ביטוי דווקא ברגעים הקריטיים ביותר: כאשר גדוד חילוץ מגיע לזירת הרס, מפקדת נדרשת לנהל את האירוע, והרשות המקומית, המשטרה, כבאות והצלה וגורמי החירום הנוספים צריכים לפעול יחד. גורמים בצה"ל מספרים על מקרה שהתרחש במהלך מבצע שאגת הארי, כאשר באחת מזירות ההרס בדרום סווג האירוע על ידי מערך הכבאות כאירוע של חומרים מסוכנים, בעוד שכוחות צה"ל פעלו בזירה מבלי שהכירו זאת.
בפיקוד העורף הבינו כי לא מספיק שכל גוף יהיה מקצועי בפני עצמו. נדרש גוף שיבחן את כלל המערכות יחד, יגדיר את הסטנדרטים המקצועיים ויוודא שהן מתאמנות ומוכשרות לאותה מציאות מבצעית. כך, למשל, באירועים שבהם נדרשת התמודדות עם חומרים מסוכנים התגלו בעבר פערים בהגדרות ובשפה המקצועית בין גופי החירום. במקרים אחרים התגלו הבדלים בהבנת תחומי האחריות והכשירות הנדרשת מגדודי חילוץ סדירים, מגדודי מילואים ומיחידות חילוץ ייעודיות.
מפקדת מעל"ה החדשה נועדה לתת מענה לפערים האלה באמצעות יצירת מסגרת מקצועית אחת, שמחולק לשתי זרועות מרכזיות: האונה הצבאית, שבמסגרתה הוקמה חטיבת ארבל המרכזת את תחום ההדרכה וההכשרות הצבאיות; והאונה האזרחית, שבמסגרתה פועלת מכללת איתנות. החיבור ביניהן נועד לייצר רצף בין ההכשרה של הכוחות הצבאיים לבין ההכשרה של הגופים האזרחיים, כך שכלל המשתתפים באירוע חירום יפעלו על בסיס תפיסה מקצועית משותפת.
באחת מזירות ההרס בדרום סווג האירוע על ידי מערך הכבאות כאירוע של חומרים מסוכנים, בעוד שכוחות צה"ל פעלו בזירה מבלי שהכירו זאת
למפקדה החדשה חמישה תחומי אחריות מרכזיים - כשירויות, תורה, הכשרות, אימונים וכוח אדם. בתחום הכשירויות ייקבע מה נדרש מכל יחידה ומכל גוף כדי לבצע את משימותיו בחירום. בתחום התורה תגובש תפיסת הפעלה אחידה שתגדיר כיצד המערכים השונים אמורים לפעול ולשתף פעולה. תחום ההכשרות יעסוק בהכשרת בעלי תפקידים ברשויות המקומיות, קב"טים, מפקדות, גדודי חילוץ ויחידות סיוע אזרחי. תחום האימונים יכלול תרגילים משותפים לצבא ולגופים האזרחיים, ואילו תחום כוח האדם יעסוק גם בפיתוח כוח האדם בפיקוד העורף.
אחד השינויים המשמעותיים הוא הניסיון לקבוע לראשונה סטנדרט לאומי להכשרת בעלי תפקידים ברשויות המקומיות. כיום, למשל, לא קיימת חובה אחידה שלפיה כל בעל תפקיד בתחום הלוגיסטיקה ברשות מקומית יעבור הכשרת חירום ייעודית. במציאות של מלחמה או אסון רחב היקף, בעלי התפקידים האלה נדרשים לנהל מערכי אספקה, לוגיסטיקה וסיוע לתושבים, לעיתים בלי הכשרה מספקת. במעל"ה מבקשים להסדיר את התחום, להגדיר את הכשירויות הנדרשות ולוודא שבעלי התפקידים מגיעים לחירום כשהם מוכנים למשימותיהם. החל משנת 2027 מתוכננת הרחבה של האימונים המשותפים, כך שלא יתקיים אימון של מחוז או נפה בפיקוד העורף ללא שילוב הרשות המקומית וארגוני החירום.
המשמעות היא מעבר מתרגול נפרד של כל גוף לתרגול משותף של כלל השחקנים בזירת החירום. המטרה היא ליצור היכרות מוקדמת, שפה משותפת והבנה של חלוקת האחריות עוד לפני פרוץ אירוע אמת. במפקדה החדשה יעסקו גם בהכשרת יחידות סיוע אזרחי ראשוני, המגיעות לזירות הרס וכן ישתפו פעולה בהכשרת בתי חולים לחירום, בשיתוף משרד הבריאות, ובהרחבת שיתופי הפעולה עם המשטרה, כבאות והצלה וארגוני חירום נוספים.
התרחיש ל-2027: רעידת אדמה
במפקדה החדשה יעסקו גם בהכשרת יחידות סיוע אזרחי ראשוני, המגיעות לזירות הרס ומעניקות מענה ראשוני עד להגעת הכוחות הצבאיים המקצועיים. אחד היעדים הוא להבטיח שהעברת האחריות בין הכוחות האזרחיים לצבאיים תתבצע בצורה מסודרת, כאשר כלל הגורמים מכירים את הנהלים ואת שיטת העבודה המשותפת.
מעל"ה צפויה לעסוק גם בהכשרת בתי חולים לחירום, בשיתוף משרד הבריאות, ובהרחבת שיתופי הפעולה עם המשטרה, כבאות והצלה וארגוני חירום נוספים. חלק מהפעילות כבר יצאה לדרך: בשבועות האחרונים התקיים תרגיל חטיבתי של חטיבת החילוץ וההדרכה, ובמסגרת הפעילות הקרובה מתוכנן גם כנס רפואי בינלאומי בשיתוף משרד הבריאות ואורחים מחו"ל.
לוחמי פיקוד העורף מתרגלים תרחיש של רעידת אדמה
(צילום: בראל אפרים)
(צילום: בראל אפרים)
אחד מיעדי ההיערכות המרכזיים לשנת 2027 יהיה תרחיש של רעידת אדמה. מאה שנים לאחר רעידת האדמה הגדולה בצפת בשנת 1927, מתוכננת שנה של מוכנות ותרגול, שבמסגרתה ישולבו רשויות מקומיות, כבאות והצלה, משרדי ממשלה וגופי חירום נוספים. מדובר בהיערכות לתרחיש שבו נדרשת הפעלה רחבה של כלל מערכי החירום, ולא רק של פיקוד העורף. מפקדת מעל"ה צפויה לפעול כמפקדה משימתית, שתפקידה המרכזי הוא להכין את כלל הגופים לקראת אירועי חירום ולייצר ביניהם שפה וסטנדרטים משותפים. המפקדה המרכזית ממוקמת ברמלה, וחלק מהיחידות והמתקנים הפועלים במסגרתה נמצאים בזיקים.
בפיקוד העורף רואים בהקמת המפקדה שינוי תפיסתי רחב. העורף אינו עוד רק זירה שבה הצבא נדרש לספק מענה לאחר פגיעה, אלא מערכת שלמה שצריכה להתכונן, להתאמן ולפעול כמקשה אחת. אחרי שלוש שנות מלחמה, שבהן נדרשו כוחות צבאיים ואזרחיים להתמודד עם אלפי אירועים ואתגרים מורכבים, המטרה היא להגיע למערכה הבאה כשהתיאום בין כלל הגופים אינו נבנה תוך כדי האירוע, אלא מתורגל ומוטמע מראש.
פורסם לראשונה: 00:00, 11.11.26
