אישור הקמת ועדת החוץ והביטחון הזמנית אמנם התקבל כבר ביום רביעי, אך היא טרם התכנסה - בעקבות תנאי שהציב הליכוד להשלמת ההליך. משמעות העיכוב שנכפה על גוש השינוי היא שהוועדה בראשות היו"ר החדש ח"כ אביגדור ליברמן, שאמורה לפקח על מדיניות החוץ ועל מערכת הביטחון, היא שהוועדה לא תתכנס לפני יום שני – כשברקע מתחזקים החששות מהידרדרות ללחימה בחזית מול איראן.
לאחר ישיבת הוועדה המסדרת, שאישרה את מינויי ראשי ועדות הכנסת החדשים, נדרש כינוס נוסף של מליאת הכנסת, לצורך הודעה רשמית בנושא כפי שקובע תקנון הכנסת. יו"ר הכנסת היוצא, אמיר אוחנה מהליכוד, הוא האחראי על סדר יום המליאה, ובהתאם לכך בליכוד הבהירו כי יסכימו לכינוסה רק בתנאי שהוועדות החדשות לא יתכנסו לפני יום שני. משמעות ההסכמה היא עיכוב בתחילת עבודתן של כלל הוועדות החדשות, כשמבחינת הליכוד העיקרית היא ועדת החוץ והביטחון.
עד לכינוס הוועדה ליברמן לא יוכל להיחשף לחומרים מודיעיניים חסויים מכוח תפקידו, ובגוש השינוי טוענים שההתעקשות על העיכוב אינה מגיעה בתזמון מקרי, כשברקע ישנם חששות מהסלמה מול איראן. לפי ההערכות, ליברמן ביקש את ראשות הוועדה הזמנית לא רק כדי להשפיע על חוק הגיוס, אלא גם כדי לפקח על נתניהו ולמנוע ממנו לצאת למבצעים צבאיים "מיותרים". ליברמן בראשות ועדת החוץ והבטחון הופך את הוועדה למוקד ביקורת פעיל בתקופה הרגישה של הרכבת הממשלה.
בעת הנוכחית, רף הפיקוח על פעולות ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון ישראל כ"ץ נמוך ביותר, מה שכמובן נוח לממשלה הנוכחית, במיוחד כשברקע ידוע על חילוקי דעות בין נתניהו לרמטכ"ל אייל זמיר סביב האפשרות לפעולה באיראן. האפשרות שליברמן, כיו"ר ועדת החוץ והביטחון, יוכל לזמן את זמיר לדיון בוועדה בנושא מעורר חשש בקואליציה.
לפי גורמים בישראל ביתנו, ליברמן מתכוון להשתמש בתפקיד כדי להגביר את הפיקוח הפרלמנטרי על החלטותיו הביטחוניות של נתניהו, ובפרט כדי לוודא ששיקולים פוליטיים אינם עומדים מאחורי החלטות על יציאה למלחמה. ליברמן עצמו הזהיר בפוסט ברשת X כי ממשלת מעבר אינה רשאית לקבל החלטות שעלולות לגרור את ישראל למלחמה ללא פיקוח פרלמנטרי וללא הסכמה מלאה של כל גורמי הביטחון. גדי איזנקוט הוסיף ושאל מדוע מנסים לעכב את כינוס הוועדה, והבהיר שלא יאפשר ואקום בפיקוח. כך הופכת הוועדה, בתקופת הרכבת הממשלה, למוקד ביקורת פעיל בידי מי שנמצא מול נתניהו.
ליברמן כבר הצהיר כי בכוונתו לזמן את הרמטכ"ל ואת ראש המוסד לדיונים על ההתפתחויות מול איראן. לדברי בכירים בגוש השינוי, אחת הסיבות שנתניהו מתנגד למינוי ופועל לטרפד אותו היא שרה"מ יודע שליברמן יזמין את ראש שב"כ דוד זיני לדיון על הלחצים שספג כדי להצהיר שהיו שיבושים בבחירות.
ועדת החוץ והביטחון היא הגוף החוץ-ממשלתי המרכזי שמפקח על הצבא ועל זרועות הביטחון, בעיקר בנושאי מודיעין ומערכות נשק סודיות. בפניה מוסרים סקירות ראש הממשלה, שר הביטחון, הרמטכ"ל, ראשי השב"כ והמוסד וראש אגף המודיעין, והיא מאשרת חקיקת משנה בתחומי הביטחון, גיוס חירום והיערכות העורף. ועדת חוץ וביטחון נדרשת לאשר גיוס מילואים בצו מיוחד, אבל כוחה מוגבל: היא גוף פיקוח ולא גוף ביצועי, וחבריה עצמם מודים שסמכויותיה מוגבלות מאוד. היא אינה יכולה להטיל וטו על תקיפה, וכוחה הוא ביכולת לשאול, לזמן ולחשוף.
נושא נוסף שמבסס את ההתנגדות של הליכוד למינוי ליברמן הוא המו"מ שמתנהל בין גוש השינוי ליהדות התורה. העובדה שליברמן יהיה אחראי על הוועדה שתעסוק בחוק גיוס אפשרי תאפשר לו להציג רצינות - ולשכנע את החרדים להצטרף לממשלה.
ח''כ אביגדור ליברמן
(צילום: שלו שלום)
ההצעה לחרדים שנשקלת בגוש השינוי
לאחר הסרת הווטו של ליברמן, בגוש השינוי בראשות יו"ר "ישר!" איזנקוט ממקדים את המאמצים בגיבוש הצעה ליהדות התורה כדי לגרום לסיעה החרדית לתמוך בהקמת ממשלה. במקרה כזה יש אתגר ברור שצריך לפתור – כיצד לגרום לחרדים להצביע בעד או להימנע, כך שהם לא יישארו רק עם הבטחות או הצהרות של ליברמן, בזמן שאי אפשר לקדם עבורם חוק גיוס משמעותי בטרם השבעת הממשלה.
הפתרון שנשקל בגוש השינוי הוא להתחייב לחרדים לכך שלאחר הקמת הממשלה תחול הקפאה לזמן של עד שנה על אכיפת גיוס חרדים ומעצרי עריקים. במהלך תקופת ההקפאה יגבשו הצדדים חוק גיוס מוסכם ברוח הצעה משופרת למתווה של ח"כ ליברמן מ-2018. בגוש השינוי וגם אצל החרדים נתלים במצב שנוצר בממשלה היוצאת, כשחוק הגיוס פקע בסוף יוני 2023 – ואז קיבלה הממשלה החלטה להקפיא את גיוס החרדים והאכיפה עד מרץ 2024 כדי לגבש חוק חדש.
האתגרים בנתיב זה הם גדולים. במישור הפוליטי, החרדים יצטרכו לסמוך שוב על הבטחות ולהסתכן בכך שהיועמ"שית ובג"ץ לא יאשרו שוב החלטת ממשלה כזו. בגוש השינוי יש מי שסבור שהחרדים כבר לא מאמינים לנתניהו, ושהם מוכנים לנסות את איזנקוט. עוד סבורים בגוש שמנגד אין לחרדים אופציה אחרת, מכיוון שבחירות חוזרות או ממשלת אחדות בלעדיהם לא תשפר את מצבם בנושא הגיוס.
במישור המשפטי, בג"ץ קבע בפסק דין כי לממשלה היוצאת לא הייתה סמכות חוקתית להורות שלא לאכוף את אכיפת הגיוס ולמעשה להקפיא את המצב בתקופת הביניים גם במקרה שבו מגבשים חוק גיוס לחרדים. כך שהחלטת ממשלה כזו עשויה להיפסל בבג"ץ, בעוד שהחרדים רוצים פתרון שעומד במבחן המשפטי. גם לאפשרות של קידום חוק הקפאת מעצרים בלבד יש בעיה. בגוש השינוי ובקרב החרדים יש מי שחושב כי ניתן לתקן את הפגמים שנפלו בחוק שקידמה הקואליציה היוצאת ונפסל בבג"ץ, הן בגלל הליך לא תקין והן בגלל אפליה בכך שהקפאת המעצרים הושתה רק על תלמידי ישיבות ולא על כל האוכלוסייה.
בכל מקרה, גם אם יהדות התורה תסכים לדיל, הנחת המוצא היא שש"ס תישאר מחוץ לתמונה. הבעיה המרכזית של גוש השינוי תהיה השאלה מה יעשה ליברמן במקרה כזה. האם הוא יסתפק רק בתמיכה של יהדות התורה, שתדרוש גם את הימנעות רע"ם כדי להקים ממשלה. ליברמן כבר קיפל את דגל הגיוס, אך מבהיר שוב ושוב שיצביע נגד ממשלה שנשענת על רע"ם. מנגד, הוא גם מסמן את משימת העל שלו שהיא סיום שלטון נתניהו. לקראת סיום תקופת המנדט של איזנקוט, ליברמן עשוי להידרש לדילמה הזאת.
פורסם לראשונה: 00:00, 13.11.26
