על פי דוח מדדי האיכות לרפואת הקהילה, נכון ל-2025 חיים בישראל כ-677 אלף מבוגרים עם סוכרת. 1 מכל 9 מבוגרים, 36 אלף יותר מאשר ב-2024. אליהם מצטרפים יותר מחצי מיליון מבוגרים שנמצאים בשלב של טרום-סוכרת.
(צילום: shutterstock)
בשונה מהעבר, היום תוצאות בדיקות דם זמינות לכל מטופל ונוחתות כעבור מספר שעות באפליקציה. מכאן, המטופל יכול ללמוד בנקל כי התוצאה חריגה, לקבוע תור לרופא ולבקש הפניה לתזונאית. אלא שבמקרה של טרום התפרצות, מרבית המטופלים לא יזהו חריגה ולא יעשו דבר גם במקרה של עלייה מתמדת בערכי הגלוקוז. רופא המשפחה, גם הוא יכול לראות את המחלה המתקרבת, להציג למטופל מה השתנה מבדיקה לבדיקה ולהסביר לו על דרכי מניעה, אלא שלשיחה הזאת דרוש זמן, ולרופא, שגם ככה קורס תחת העומס, כבר ממתין בדלת המטופל הבא.
יש לי ידיד שלפני 20 שנה הוזמן על ידי רופא המשפחה לשיחה. הרופא הסביר לו שרמת הסוכר שלו גבולית, שהוא עלול לפתח סוכרת שתפגע אנושות באיכות חייו. הוא התייחס לאזהרה ברצינות, שינה את הרגלי התזונה והתחיל להקפיד על צעידה יומית. מאותה שיחה ועד היום רמת הסוכר שלו עדיין מאוזנת והוא מעולם לא נזקק לאינסולין או לתרופות להורדת הסוכר.
במחקר האמריקאי DPP, תוכנית ליווי לשינוי הרגלי התזונה והפעילות הגופנית הפחיתה ב-58% את הסיכון לפתח סוכרת מסוג 2 בקרב אנשים בסיכון גבוה. במשרד הבריאות בחרו בדרך הקלה של "ענישה דרך הכיס". מס המשקאות הממותקים הכניס למדינה ב-2022 כ-900 מיליון שקלים - יותר מכפול מהתחזית - אבל הקטין את הצריכה רק בכ-12%, מה שאומר שהציבור רק שילם יותר על אותם הרגלים בלי שהמס הסליל בפועל התנהגות רצויה. דה פקטו זו הייתה הוכחה שהמס הוא כישלון, וזה מבלי להיכנס לשערורייה שבניתוב רווחי המדינה ממס המשקאות - כאשר רק חלק זעום מהם הועבר למערכת הבריאות. במקום לגבות עוד כסף מהאזרח, מדינת ישראל חייבת להשקיע משאבים בנקודת המפגש שבה אפשר להציל חיים ולחסוך בהוצאות הכבדות שמייצרת לה המחלה.
יוסי ערבליךכדי לספק מענה יעיל למגפת הסוכר, מערכת הבריאות נדרשת לתקצב שעות מניעה בקופות החולים, עד לרמת הסניף. המרפאה תיזום את הפנייה, רופא המשפחה יסביר על הערכים, יגבש עם המטופל תוכנית ומעקב. את התמריצים והמענקים המיוחדים לקופות והמרפאות יש להתנות בשיפור במדדי המטופלים.
הרווח יהיה של כולם. המטופל יקבל עזרה בזמן טרם תיווצר התלות בתרופות, הרופאים והקופות ייהנו מתמריצים ויעניקו למטופליהם איכות חיים, והמדינה תוכל לצמצם את התחלואה ואת הוצאות הטיפול בה. במערכת הרפואה תולים תקוות רבות לשינוי הגישה הנדרש הודות למינוי המנכ"ל החדש של משרד הבריאות, פרופ' איציק קרייס. בנוסף לניסיונו הניהולי וראייתו המערכתית-רפואית הרחבה, הוא רופא מומחה הדוגל באסטרטגיה של רפואה מונעת. אם רק יינתנו לו הכלים, הוא מסוגל להזניק את מערכת הבריאות החבולה ולהעניק לה זריקת עידוד.
הכותב הוא יו"ר ומייסד "למענכם", המעניקה ייעוץ וליווי רפואי מקצועי על בסיס וולונטרי
