1. על הכנסת החדשה ועצמאותה. בשעה טובה זכינו לכנסת חדשה, אחרי שקודמתה - לא יאומן - מילאה את ימיה. הכנסת היוצאת התאפיינה, כמו קודמותיה בעידן האחרון במיוחד, בצייתנות מלאה לממשלה, באופן שתפקיד הפיקוח על הממשלה נשחק עוד יותר מכפי שהיה בשנים שקדמו. בכנסת החדשה יש חברות וחברים רבים, שאת מעמדם הציבורי רכשו לא בזכות עסקנות פוליטית גרידא אלא באופנים אחרים, מרשימים.
זו הזדמנות פז לכנסת "אמיתית" כהלכתה, שאינה "להקת המעודדות" של הממשלה, כביטוי בו נקטתי בפסק דין, אלא מחוקקת ומפקחת כדת וכדין. ואולי נזכה גם להגשמת מיזם "חוקה רזה" המבקש לשכנע בכינון מבנה מייצב של חוקת המדינה, שראשיתו בחוק יסוד: החקיקה הבא להפוך את תהליך החקיקה לרציני ומשמעותי, לרבות חוקי היסוד והדרך לקבלתם ולתיקונם, ולא המצב העלוב עד כה. אאחל לכנסת אריכות ימים סטטוטורית ורוב פעלים לטובת הכלל והפרט. נחוצה לכך הרבה סיעתא דשמיא.
2. על האכיפה ביו"ש. יהושע שופמן, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לחקיקה בימי כהונתי, איש זך ומעולה וגם משפטן חוקתי ומינהלי ועובד ציבור מן המעלה הראשונה, שלח לי סרטון ובו תמונות מזעזעות - ואינני מן הממהרים להזדעזע-– של צעירים רעולי פנים ("נערי הגבעות"?) המכים לכל עבר במקלות אנשים שבאו לסייע לחקלאים הפלסטינאים במסיק זיתים. הוא עצמו עוכב באחת ההזדמנויות בסייעו למוסקים. אין זו שאלה של ימין ושמאל. זו משימה פשוטה והכרחית של אכיפת חוק בסיסית ביותר, שכבר נשפך עליה דיו רב - אך צריך למנוע שיישפך דם. ככל הנראה, רשויות צה"ל, החוק והאכיפה אינן עושות מלאכתן כדבעי. איני יודע למי מתוכן לייחס את המחדל הברור. אבל מעבר לאיש הישר בעיניו יעשה בשטח, מובאש גם ריחנו, לרבות ריח ההתיישבות כולה, בעולם עד צחנה. תקוותי היא שהממשלה היוצאת תמלא את חובתה, ולא ניאלץ להמתין לממשלה החדשה. הדבר זועק, ומצטרף למחדלי האכיפה כלפי האלימות בחברה הערבית בישראל.
3. על "בועה" מול צונאמי. להנרי קיסינג'ר מיוחסת האמירה, כי לישראל אין מדיניות חוץ, רק מדיניות פנים. הדבר מוכח בעליל בהתנהגות חלק משריה ומשרדיה של הממשלה היוצאת, כאילו אין עולם מסביב, אין איום סנקציות, אין אנטישמיות; יש "בועה" ששמה ישראל, הווילה בג'ונגל. אך מה נעשה ויש עולם שאנו נזקקים לו אם בסחר אם בתמיכה בינלאומית מדינית, ולא פחות - כדי לא לפגוע בקהילות היהודיות שעל טובתן ושלומן מצוונו גם חוק יסוד: הלאום. הדבר בולט במיוחד בארה"ב, שבה היינו לאורך שנים רבות - אוכל להעיד אישית מחריש בן כשני עשורים ביחסי ישראל-ארה"ב - מקובלים על שתי המפלגות וכלל הציבור, ועתה יש שחיקה גדולה למרבה הצער, צונאמי. ישנן קבוצות במערכת הפוליטית והציבורית בישראל שבעיניהן כל זה כנראה כקליפת השום במעשים ובהתבטאויות לרבות מבול ההתבטאויות - חלקן גזעניות - נגד שיתוף ערבים בממשלה, כאילו אין היסטוריה יהודית של מיעוט מופלה, על כל ההבדלים. חובת הממשלה החדשה, שנתפלל שתקום, לפעול במרץ במאמצי שיקום. הדבר בנפשנו.
להנרי קיסינג'ר מיוחסת האמירה, כי לישראל אין מדיניות חוץ, רק פנים. הדבר מוכח בעליל בהתנהגות חלק משריה ומשרדיה של הממשלה היוצאת, כאילו אין עולם מסביב, אין איום סנקציות, אין אנטישמיות; יש "בועה" ששמה ישראל
4. על חסידי אומות העולם. נפטרה עתה ירוסלבה לויצקה, חסידת אומות העולם, כנראה מן האחרונות בחיים והאחרונה שהתגוררה בישראל, שכילדה קטנה עסקה, בחירוף נפשה ונפש אמה וסבה, בסיוע ליהודי גטו בעת השואה בפולין. הייתי תקופת מה יו"ר ועדת חסידי אומות העולם של יד ושם - כיום בראשה חברי השופט חנן מלצר - וראיתי את מלאכת הקודש של הכרעה באשר להיותם של פלונים חסידי אומות העולם, שמשמעו סיכון הנפש, לא פחות, למען יהודים במצוקתם.
המחלקה ב"יד ושם", שבראשה ד"ר יואל זיסנוויין, בודקת את הבקשות הממשיכות להגיע מבני משפחתם של מי שאינם עוד בין החיים. גדלתי עם חברים ממשפחת ון-סטרטן שאמם וסבתם הצילו בהולנד את אביהם, בגבורה שאין למעלה ממנה, ולימים התגיירה ונישאה לאביהם. כל סיפור אנושי כזה הוא מרגש עד דמע. סיפוריהם של ירוסלבה לויצקה ואחרים ראויים להילמד. האנושיות הזאת מצוה גם עלינו מידות טובות. הלוואי.





