שלוש שנים למלחמה, ובזמן שהדיון על עתידה של רצועת עזה נמשך ללא הכרעה מדינית ברורה, חמאס עסוק בבנייה מחדש של מנגנוני השליטה שלו. מאחורי הפגיעה הקשה שספג הארגון במהלך המלחמה מתרחשת ברצועה פעילות שיטתית להחזרת המשילות, לשיקום המערכות האזרחיות והכלכליות ולהרחבת ההשפעה על האוכלוסייה.

תמונת המצב כפי שהיא מצטיירת במערכת הביטחון, מצביעה על ארגון שנפגע קשות, אך רחוק מאוד מהתמוטטות שלטונו. הנתונים ממחישים את היקף התהליך: 22 מתוך 25 העיריות שפעלו ברצועה לפני המלחמה חזרו לפעילות, כל 17 משרדי הממשלה של חמאס חידשו את פעילותם, וכ-50 אלף פקידים עובדים כיום במנגנוני הממשל, לצד כ-30 אלף פעילים חמושים בזרוע הצבאית. במילים אחרות, מדובר בכ-80 אלף אנשי ארגון הפועלים במערכות השונות של חמאס, החל ממנגנוני הביטחון ועד למשרדי הממשלה והשירותים האזרחיים.
מפת השליטה חוזרת להתמלא
אחד הביטויים הבולטים ביותר לחזרת המשילות הוא חידוש הפעילות המוניציפלית. כאמור, מתוך 25 העיריות שפעלו ברצועה לפני המלחמה, 22 פועלות כיום מחדש. 14 מהן הן עיריות שהמשיכו לפעול לאורך המלחמה באזורים שנותרו בשליטת חמאס, ושמונה נוספות הן עיריות שפעלו בעבר באזורים שהיו בשליטת צה"ל וכעת חזרו לפעול בשטחים שבהם חמאס מחזיק בשליטה.
גם במשרדי הממשלה התמונה כמעט מלאה: כאמור, כל 17 המשרדים שפעלו לפני המלחמה חידשו את פעילותם ומספקים שירותים לתושבים. מדובר בהחזרה של מערך אזרחי שלם, שבאמצעותו חמאס מבקש לשמר את אחיזתו בחיי היום-יום ברצועה. כך, משרד הפנים מפעיל את מנגנוני הביטחון ואוכף את הסדר הציבורי. משרד הכלכלה עוסק באכיפת מחירים, בהסדרת השימוש במזומנים ובגביית מסים.
משרד הבריאות פועל להרחבת בתי החולים, שכבר ראינו שמשמשים למפקדות חמאס, ולפתיחת מרכזים רפואיים נוספים. משרד התחבורה פתח מחדש מכוני רישוי לתושבים. מנגנוני ההגנה האזרחית ממשיכים בפעולות כיבוי וחילוץ, ומשרד החקלאות מפקח על גידולים חקלאיים ועל הוצאת תוצרת לשווקים.
מנגנוני הביטחון פועלים בגלוי
גם בתחום הביטחוני ניכרת חזרה לפעילות של מנגנוני חמאס. המשטרה ומנגנוני הביטחון של הארגון חוזרים לפעול בגלוי, לאחר שבחלקים נרחבים מתקופת המלחמה נאלצו לפעול באופן מצומצם ובמתכונת מוסווית בשל האיום מצד צה"ל. אחת היחידות שפעלו בתקופת המלחמה הייתה "יחידת חץ", שמנתה בשיאה כמה מאות פעילים. היחידה פעלה בעיקר במתכונת חשאית, משום שמשטרת חמאס התקשתה לפעול בגלוי תחת האיום הצבאי. כעת, עם חזרתם של מנגנוני המשטרה והביטחון לפעילות גלויה, פעילותה של היחידה הצטמצמה באופן משמעותי והיא כמעט שאינה פעילה עוד.
אחד המהלכים שמעידים על ניסיונו של חמאס להחזיר לעצמו את השליטה הכלכלית ברצועה הוא הקמת ועדה כספית מיוחדת, שתפקידה לגבות מסים מסוחרים ומאנשי עסקים, גם באופן רטרואקטיבי. הוועדה מזמנת סוחרים וגורמים עסקיים שעסקו בהכנסת סחורות ומשאיות לרצועה במהלך המלחמה ועד היום, ודורשת מהם לשלם סכומים גבוהים עבור הפעילות שביצעו. בין היתר, נדרשים אותם גורמים לשלם עבור תיאומים שבוצעו ועבור כל משאית שהכניסו לרצועה. אחד המקומות שבהם חמאס משתמש לצורך גביית הכספים הוא בית החולים נאסר בחאן יונס.
המאמץ הכלכלי אינו מקרי: במערכת הביטחון מזהים כי אחד הקשיים המרכזיים של חמאס הוא השגת מזומנים נזילים, ולכן הארגון פועל להרחיב את היקף הגבייה ולחייב עסקים להשתמש במזומן. לאחרונה החל חמאס לחייב בתי עסק ברחבי הרצועה לאפשר תשלום במזומן בהיקף של לפחות 30% מערך הקנייה. לפי המידע, הארגון אף צפוי להתחיל להנפיק דוחות לבתי עסק שלא ישתפו פעולה עם ההנחיה. מדובר בניסיון להחזיר את השליטה גם על הפעילות הכלכלית הפרטית ברצועה וליצור מקורות הכנסה שיאפשרו למנגנוני הארגון להמשיך לפעול.
מגייסים את הדור הבא במסגד
לצד החזרת מנגנוני הממשל והכלכלה, במערכת הביטחון מזהים גם עלייה בגיוס חברים חדשים לתנועת חמאס. אחד המרחבים שבהם הארגון פועל להרחבת השפעתו הוא מוסדות הדת, ובפרט המסגדים. לפי הערכות מערכת הביטחון, שיקום חלק מהמסגדים ברצועה מסייע לחמאס לבסס מחדש את נוכחותו בקרב האוכלוסייה, ובמיוחד בקרב צעירים וקבוצות נוער. באמצעות מוסדות הדת והפעילות הקהילתית, התנועה מבקשת לחזק את השפעתה ולהרחיב את מאגר הפעילים שלה.
אחד הנתונים החריגים בתמונת המצב נוגע לשימוש שעושה חמאס במערכת הבריאות לצורך הפקת הכנסות. לפי המידע שבידי מערכת הביטחון, משרד הבריאות של חמאס מוכר לגורמים המקורבים לארגון מסמכים רפואיים המאפשרים לחולים לצאת מהרצועה לקבלת טיפול בחו"ל. המחיר שנדרש עבור מסמכים כאלה נע, לפי הערכות, בין 20 אלף ל-30 אלף דולר לאדם. בנוסף, חמאס פועל להחליף את המלווים של חולים היוצאים מהרצועה בגורמים המקורבים לארגון. כך, גם תהליך היציאה הרפואית של תושבים מהרצועה הופך, לפי הערכות מערכת הביטחון, למרחב שבו הארגון מבקש לשמר השפעה ושליטה.
במקביל, מערכת הביטחון ממשיכה להצביע על שימוש שעושה חמאס בבתי החולים ברצועה לצרכים צבאיים. בתי החולים שיפא, שהדאא אל-אקצא ונאסר מתוארים כמעוזים שבהם פועלים פעילי הארגון. חמאס אף מצמצם, כידוע, את שעות הפעילות של מחלקות מסוימות כדי לאפשר לפעיליו לנוע בתוך בתי החולים בחופשיות רבה יותר.
התמונה הכוללת מורכבת. מצד אחד, חמאס ספג פגיעה קשה במהלך שלוש שנות המלחמה, איבד תשתיות, פורק כמעט לחלוטין מהמסגרות הסמי-צבאיות שהיו לו ערב 7 באוקטובר, והוא מתמודד עם מציאות של הרס נרחב ברצועה. אך מצד שני, הוא מחזיר לפעילות את העיריות, משרדי הממשלה, מנגנוני הביטחון והמערכת הכלכלית, ובמקביל פועל להרחבת גיוס הפעילים ולשימור השפעתו על האוכלוסייה.
חמאס של 2026 אינו הארגון שהיה לפני 7 באוקטובר, אבל הנתונים מצביעים על כך שהוא רחוק מאוד מהתמוטטות. כל עוד לא מתגבשת חלופה שלטונית אפקטיבית ברצועה, הארגון ממשיך למלא את הוואקום, להחזיר את מנגנוני השליטה שלו ולנסות להפוך את ההישרדות הצבאית והארגונית לשיקום המשילות.








