ההתנהלות ההיסטרית של נתניהו אל מול הבחירות ותוצאותיהן מעוררת תהיות וסימן שאלה גדול: למה וממה הוא מפחד כל כך? מה מסתתר שם, מאחורי הזכוכיות המשוריינות של לשכת ראש הממשלה בירושלים, שגורם לו לצאת מהכלים לפני, בזמן ואחרי הבחירות בקיצוניות המעידה על אובדן עשתונות? עד כדי ניסיון, שכשל עד כה, לבטל את תוצאותיהן ולהמשיך לכהן כראש ממשלה. ועדיף לנצח.
זו הרי לא הפעם הראשונה שנתניהו מובס בבחירות. במערכות קודמות הוא כבר השתמש בנשק השיסוי נגד התקשורת ("הם מפחדים"), נגד השמאל ("שכחו מה זה להיות יהודי") ונגד הערבים ("נוהרים באוטובוסים לקלפיות"). אבל באף אחת מהן לא התהלך כאחוז פאניקה גמורה כמו ב-2026. זה התחיל עם ההתעקשות על קיום בחירות במועד הכי רחוק שאפשר, נמשך עם ההכנות לפסילתן בגלל ההצבעה המסיבית של המגזר הערבי, התעצם עם הקריאות הפומביות לנשיא ארה"ב לצאת לעוד סבב מלחמתי נגד איראן שיחייב מצב חירום לאומי מתמשך ומגיע כעת לדרישה אולטימטיבית לכהן כראש הממשלה החדשה עד 2030 לפחות. בלי רוטציה, חלילה.
בהלה בלתי-מרוסנת של נתניהו גורמת נזקים אדירים לדימויה (הלא-מחמיא ממילא) של ישראל בארה"ב. בהובלת ביבי ישראל מצטיירת כעת כפי שאוהבים לצייר אותה אויביה: מדינה מחרחרת מלחמה מיותרת על חשבונו של משלם המסים האמריקאי ובמיוחד על חשבונו של משלם חשבונות החשמל והדלק האמריקאי. במערך היחסים שלו עם נשיאי ארה"ב בעבר היה נתניהו מודע לדימוי הרסני שכזה ונזהר ממנו. כעת כבר לא אכפת לו. הלחץ לחידוש המלחמה באיראן נשאר מבחינתו האמצעי המעשי המיידי למניעת כינונה של ממשלת שינוי – ובמשתמע מכך למניעת גירושו מהג'וב של ראש ממשלה. ג'וב שממנו הוא לא מוכן להיפרד, רועד מפחד להיפרד. ויודע למה; אנחנו, אזרחיו הקטנים, לא יודעים.
עם זאת ביבי חשוף להיסוסים של הנשיא טראמפ, הבוס בבית הלבן, לעלות מחדש על מסלול מלחמה כוללת מתמשכת נגד איראן. הוא פונה לכן לאפיק נוסף, אחר לגמרי, האפיק היהודי. ממשלה שהנציגים הערבים בכנסת יימנעו מהצבעת אי-אמון נגדה, מזהירים נתניהו ועושי דברו, לא תהה "יהודית" ולפיכך גם פסולה מלמשול במדינה יהודית (בלי התוספת "ודמוקרטית"). כל האמצעים כשרים אפוא לסכל את כינונה. כולל הפעלת "מנגנון החושך" – הכינוי לשב"כ של השבועון המיתולוגי הלוחם "העולם הזה" ועורכו אורי אבנרי – וחתירה לברית אחים עם מפלגות חרדיות הנושאות בגאון את דגל האנטי-ציונות.
את ההסבר, ככל הנראה, צריך לחפש במסמכים רבים הנעולים במגירות, קלסרים, כספות, מחשבים ושרתים של לשכת ראש הממשלה. שם קבור הכלב, שם קבור החשש הכבד של נתניהו המניע את הקמפיין הקנאי והאלים שלו לחיסול ממוקד של קואליציה חלופית
בני משפחת נתניהו מאמינם שבנימין הוא בחיר האלים המיועד לעמוד עד יומו האחרון (נאחל לו אריכות ימים) בראש ממשלת ישראל; לדידם הוא אטלס מהמיתולוגיה היוונית, גיבור-על הנושא על שכמו את גורל ישראל ועם ישראל. המשיח בה' הידיעה. אבל לא הכתרה עצמית-משפחתית למשיחיות ולא תאוות השליטה הן סיבת הסיבות לפאניקה שהוא משדר מאובדן המעמד של ראש ממשלה מכהן. את ההסבר, ככל הנראה, צריך לחפש במסמכים רבים הנעולים במגירות, קלסרים, כספות, מחשבים ושרתים של לשכת ראש הממשלה. שם קבור הכלב, שם קבור החשש הכבד של נתניהו המניע את הקמפיין הקנאי והאלים שלו לחיסול ממוקד של קואליציה חלופית. מבחינתו העיקר שהוא עצמו יישאר ראש ממשלה היושב לבטח בלשכתו ולו גישה בלעדית לחומרים סודיים מאוד, ואולי גם מביכים מאוד, הנצורים בין קירותיה.





